"החלל יהפוך לחלק מהתשתית הקיומית של המדינה"

כשהכותרות בכלי התקשורת מתמקדות בשיגורי ראווה של מיליארדרים פרטיים, בגיחות של סלבריטאים אל מחוץ לאטמוספרה או במרוצים יוקרתיים בין המעצמות, נוצרת לעיתים בציבור הרחב תחושה כי תחום החלל הוא מפגן אגו יקר ומנותק מבעיות היום־יום. ד"ר שמרית תירוש־ממן, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ומדענית בכירה באוניברסיטת בן־גוריון, מבקשת כבר בתחילת השיחה איתה לנפץ את התפיסה הזו לחלוטין ולהציג את התלות המוחלטת של האזרח הקטן בטכנולוגיה הנמצאת מאות ואלפי קילומטרים מעל האדמה.

"אחרי המערכות הביטחוניות האחרונות כבר אי אפשר שלא להבין את המשמעות של יכולות החלל שלנו", מבהירה ד"ר ממן, "אפילו ברמה של ההתרעות המוקדמות של פיקוד העורף - איך יודעים מאיפה יוצא טיל שנורה ממרחק של 2,000 קילומטר? צריך להבין מאיפה המידע הזה מגיע. אבל ההשפעה הישירה של החלל על חיי היום־יום שלנו, כמעט בכל תחום, היא לא רק בתקופות חירום. אני נותנת את הדוגמה של ההתרעות כי היא הכי מובנת לכולם כרגע, אבל חוץ מזה החלל מוטמע בהרבה רגעי שגרה שלנו".

כדי להמחיש את עומק התלות האזרחית, ד"ר ממן פורטת את התשתיות הקריטיות שפועלות ברקע ללא הרף. "ניקח, למשל, את כל תחום הסנכרון הפיננסי והבנקאי. כשאתה מבצע עסקה של העברת כספים, הכל חייב להיות מתוזמן ומסונכרן בצורה מדויקת ברמה אופטימלית. זה מתאפשר, בין השאר, בזכות קונסטלציה של לוויינים שנמצאים בהם שעונים אטומיים אמינים, שמאפשרים את כל העברות הכספים והסנכרון הבנקאי בדיוק של שברירי שניות. בשביל הסנכרון הזה אנחנו חייבים טכנולוגיה חללית. אנשים לא מבינים עד כמה זה מוטמע בחיי היום־יום שלנו עד שבאמת משהו משתבש.

"תחום נוסף הוא תקשורת ורציפות רשתית: יש לנו לווייני תקשורת שבזכותם אפשר לשדר, לדוגמה, את המונדיאל לכל יבשת. מי שמתחבר בבית לטלוויזיה שלא דרך הכבלים משתמש למעשה בתקשורת לוויינית. מעבר לכך, תקשורת לוויינית היא העוגן האחרון המבטיח רציפות תפקודית כאשר תשתיות של סיבים אופטיים או אנטנות סלולריות נפגעות בגלל אסונות טבע או לחימה. שלא לדבר על ניווט - אתה נכנס לאוטו, מפעיל ווייז ומסתמך על לווייני מיקום וניווט (GPS/GNSS)".

גם מערכות תחבורה, תעופה אזרחית, לוגיסטיקה וספנות תלויות כיום לחלוטין באותות הלווייניים הללו, מדגישה ד"ר ממן: "ללא תשתיות אלו החברה המודרנית תיעצר בתוך שניות. משום כך סוכנות החלל הישראלית רואה בהגנה על נכסים אלה, ביצירת חלופות וברציפות תפקודית יעד לאומי ראשון במעלה".

דרוש שינוי בחשיבה הלאומית

השימוש במדע החלל ובחקר העובדות, מבחינת סוכנות החלל הישראלית, הוא אבן פינה לגיבוש אסטרטגיה לאומית המבוססת על נתונים אמינים, על עיבוד נתונים מהיר ועל יכולת ניתוח עצמאית בזמן אמת. המציאות הגיאופוליטית והמציאות הטכנולוגית מוכיחות כי הזירה הלוויינית אינה תחום מופשט השמור לחוקרים, כי אם חלק משמעותי במערכת העצבים המרכזית של המדינה.

"ללא תשתיות חיוניות כמו תחבורה, תעופה, לוגיסטיקה, חקלאות ותקשורת, החברה המודרנית תיעצר בתוך שניות. משום כך סוכנות החלל הישראלית רואה בהגנה על נכסים אלה, ביצירת חלופות וברציפות תפקודית יעד לאומי ראשון במעלה"

כדי להבין את מהות השינוי שמובילה סוכנות החלל הישראלית יש לעמוד על המבנה הארגוני ועל תפקידיה הייחודיים במערך הלאומי. הסוכנות, הפועלת תחת המשרד לחדשנות, מדע וטכנולוגיה, היא הגורם הממלכתי המרכזי המכוון והמתאם של הפעילות האזרחית בחלל, וסמכויותיה ותחומי אחריותה משתרעים על פני מנעד רחב:

ייצוג בינלאומי ודיפלומטיית חלל: ניהול היחסים הדיפלומטיים מול סוכנויות חלל זרות (כגון נאס"א, ESA ,ISRO, ועוד), רישום נכסי חלל באו"ם והבטחת האינטרסים של ישראל באמנות וברגולציה הבינלאומית; עידוד המחקר והפיתוח המדעי: תמיכה במחקרים אקדמיים, חלוקת מלגות וניהול קולות קוראים ומכרזים ממשלתיים לפיתוח טכנולוגיות חלל מתקדמות; צמיחת התעשייה והאקוסיסטם: חיבור בין האקדמיה, תעשיות הביטחון וההייטק הישראלי, וייזום פלטפורמות להדגמה טכנולוגית בחלל; חינוך, קהילה והנגשה: טיפוח ההון האנושי העתידי, הפעלת תוכניות למידה בבתי ספר, עידוד נשים וצעירים לפנייה למקצועות ה־STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), וקיום שבוע החלל הישראלי.

"אנחנו מסונכרנים לחלוטין ועובדים בשיתוף פעולה מלא עם הגופים הביטחוניים", מציינת ד"ר ממן, "סוכנות החלל פועלת מתוך תפיסה כי הטכנולוגיה הלוויינית היא 'טכנולוגיה דואלית' (Dual-Use) מטבעה - פיתוחים שנולדים עבור המרחב הביטחוני משרתים את הצרכים האזרחיים, ולהפך. התיאום ההדוק בין הדרגים המדיני, המדעי והביטחוני מבטיח מיצוי מרבי של משאבי המדינה".

איפה ישראל עומדת ביחס לעולם, ובעיקר למעצמות החלל, בכל מה שקשור לתקציבים?

"ברור שישראל אינה יכולה, וגם אינה מנסה, להתחרות בתקציבי העתק של נאס"א, סין או האיחוד האירופי. היתרון היחסי הישראלי נובע ממיקוד חד, מגמישות מחשבתית ומיכולת מדעית־הנדסית יוצאת דופן. נוסף על כך, ישראל היא אחת המדינות הבודדות המחזיקות ביכולות עצמאיות לאורך שרשרת הערך המלאה של החלל - מפיתוח ובנייה, דרך שיגור ותפעול, ועד ניצול המידע מהחלל.

"אנחנו לא נמצאים במקום שבו אנחנו רוצים להיות - לא מבחינת תקציב ולא מבחינת מיצוי מלוא הפוטנציאל - החשיבה הלאומית חייבת להשתנות, וזה בדיוק מה שאנחנו מנחילים כרגע בסוכנות. המחשבה מאחורי התוכנית האסטרטגית שאני מציגה בדיונים היא ארוכת טווח ונקראת 'חלל 2048'. אנחנו נמצאים בתקופה מרתקת. אם נסתכל על המהפכה של הבינה המלאכותית, ותכף המהפכה של הקוונטום - אנחנו חייבים להיות עם יד על הדופק. הזירה החדשה שמתפתחת עכשיו בחלל היא הזירה הקצת יותר רחוקה".

כניסת הכסף הפרטי לתחום החלל מדאיגה לא מעט אנשים, מדברים על הפרטה של משאבים לאומיים.

"אני מכירה את החשש הזה וכמענה לו אני תמיד נותנת כדוגמה את עולם התעופה בעבר, שאמרו עליו בדיוק אותם הדברים. מי היו הראשונים שטסו במטוסים? בעלי הון רב. אנשים פרטיים שרצו להגשים חלום. בסופו של דבר, כשיזמים פרטיים מפתחים את הטכנולוגיות האלה, מורידים את העלויות ולוקחים את היכולות קדימה - החברה האנושית כולה היא זו שמרוויחה. כיום יש הבנה מדינית גלובלית שהחלל הוא נכס אסטרטגי ראשון במעלה, וכל מי שתורם להתפתחות ההבנה והמחקר הנוגעים אליו מסייע, בסופו של דבר, לענף כולו".

תמיד לחשוב ולשאול

כדוגמה לתפיסה האסטרטגית הגלובלית, ד"ר ממן מצביעה על יוזמות בינלאומיות רחבות היקף, כמו תוכנית "הכיפה הזהובה" (Golden Dome) שמקודמת בארה"ב - תוכנית הגנה המבוססת כולה על תשתיות חלל להבטחת עליונות אסטרטגית. "ברור שנשתלב בתוכניות כאלה בצורה כזו או אחרת, כי גם בישראל מבינים שהחלל הוא הרבה יותר ממה שהתייחסו אליו בעבר, וכל ההתקדמות בנוגע אליו תהיה מהירה יותר מכפי שהיה בעבר", היא מסבירה.

"המונח New Space הגדיר את המעבר ממערכות ממשלתיות לשוק מסחרי, אבל הוא כבר אינו מספיק כדי לתאר את השלב הנוכחי. הוא התייחס, בין השאר, למעבר משיגורים של מעצמות לשיגורים פרטיים בתהליך שנמשך לאורך שנים רבות. מה שקורה עכשיו זה שכל השינויים עומדים להיות מהירים הרבה יותר, משולבים ואוטונומיים. הלוויינים יהיו קטנים יותר, ויהיו לנו הרבה יותר קונסטלציות - המון לוויינים במסלולים שונים שנותנים מענה אחוד. השירותים האלה עומדים לשנות את כללי המשחק לחלוטין".

"אנחנו רוצים להכניס לתוך אקוסיסטם החלל הישראלי את כל היכולות המתקדמות שיש לנו - סייבר, קוונטום, רובוטיקה, אופטיקה והנדסת חומרים. יש המון חברות נהדרות שלא מודעות לכך שהמוצר שלהן יכול להיות מיושם בחלל, ותפקידנו לחבר אותן ולפתוח להן את השער"

כדי להתחרות במעצמות גם בלי להחזיק בתקציבי עתק מבססת סוכנות החלל הישראלית שני מושגי יסוד: אג'יליות (גמישות) מדעית־הנדסית וחוסן מבוסס מסלול. "המטרה בתוכנית 'חלל 2048' היא לא רק להגיב למה שקורה בעולם", אומרת ד"ר ממן, "אני לא מנסה להתחרות בתקציבי החלל של ארה"ב, אבל אני כן יכולה להתחרות במצוינות המדעית, ביצירתיות וב־Deep Tech. אנשים מדברים על 'חוצפה ישראלית' - אני לא חושבת שזו חוצפה, אני קוראת לזה התעוזה והתושייה שלנו, היכולת לשנות רכיבים ולהגיב בטווח מיידי.

"לצד זה אנחנו חייבים לבנות תשתית יציבה לאורך זמן, ולכן אנו מבססים 'חוסן מבוסס מסלול' (Orbital Resilience). בעתיד, החלל לא יפעל רק בנפרד, אלא יהיה משולב בצורה אופטימלית עם מערכות מוטסות, רחפנים ותשתיות על הקרקע. כל המידע הזה הולך להתכנס לאינטגרציה מסובכת, והיכולת לעבד אותו בצורה מוגנת ומהירה היא היתרון היחסי הישראלי. חוסן מבוסס מסלול פירושו שהמערכות הלווייניות שלנו יהיו עמידות ויידעו לגבות זו את זו, לפעול בצורה אוטונומית גם בעת שיבוש תקשורתי או מתקפות סייבר, ולספק תמונת מצב רציפה".

אחד השינויים התפיסתיים העמוקים ביותר שמובילה סוכנות החלל הישראלית נוגע להגדרת הייעוד והתועלת הציבורית של הפעילות הלוויינית. מבחינתה של ד"ר ממן, הגישה המסורתית של "ישראל בחלל" אינה מספקת עוד. החזון המעודכן מבוסס על התפיסה של "חלל עבור ישראל" - גיוס היכולות המסלוליות המתקדמות לפתרון בעיות ליבה לאומיות, אזרחיות ותשתיות יומיומיות של אזרחי המדינה. "השאיפה היא שהחלל יהפוך לתשתית שמשרתת את המדינה ואת האזרח, או במילים אחרות - חלק מהתשתית הקיומית של מדינת ישראל. הייתי רוצה לראות מצב שבו כל משרד ממשלתי מטמיע תשתיות חלל ומידע לווייני בעבודה השוטפת שלו".

בהמשך לכך, ד"ר ממן פורטת לתחומי היום־יום שלנו את היישומים המעשיים שיכולים לשנות מן הקצה אל הקצה את מנגנוני הממשל והתשתיות האזרחיות בישראל:

חקלאות, אקלים וביטחון תזונתי: שימוש בדימות הלווייני הספקטרלי וההיפר־ספקטרלי (צילום שמאפשר לזהות חומרים שונים לפי החזרי האור שלהם) לניטור בריאות יבולים, חקלאות מדייקת, ייעול משאבי השקיה, זיהוי מחלות צמחים בשלב מוקדם ומעקב אחר ניצול קרקעות חקלאיות מול מגמות מדבור ויובש.

ניהול משאבי מים ותשתיות: ניטור מקורות מים עיליים ועל־קרקעיים, ואיתור מוקדם של דליפות סמויות בצנרות מים לאומיות ואזוריות באמצעות טכנולוגיה מבוססת לוויין (כפי שמודגם בפיתוחיה של חברת "אסטרה" הישראלית).

בריאות הציבור והסביבה: אפידמיולוגיה מרחבית, מעקב אחר מפגעי זיהום אוויר, זיהוי איי חום עירוניים, ומחקרים סביבתיים המקשרים בין תנאי אקלים למחלות כרוניות וזיהומים אקולוגיים.
מענה לאסונות טבע ואירועי חירום: ניטור בזמן אמת של שריפות יער, הצפות ושינויי קרקע בעקבות רעידות אדמה. בהקשר זה ד"ר ממן מציינת את הניסיון שנצבר במתן סיוע בינלאומי: "ברעידות האדמה בטורקיה ובמרוקו מה שעשינו זה לפנות לחברות כמו ISI, לקבל את הדימות הלווייני המהיר, ולהעביר מפות נזק ושינויים לכוחות ההצלה הראשונים בשטח. בזמן שאין אסון אנחנו מפתחים את האלגוריתמים למיפוי מהיר, כדי שבזמן אמת נהיה מוכנים".

תקשורת עצמאית ורציפות תפקודית ברשויות המקומיות: בעקבות לקחי אירועי 7 באוקטובר נגזרה הנחיה לרשויות המקומיות להצטייד בתקשורת לוויינית עצמאית, שתבטיח רציפות תפקודית וחירום גם במקרה של קריסת תשתיות קרקעיות, סיבים אופטיים ואנטנות סלולריות.
"אם אנחנו מטמיעים את כל הכלים האלה במשרדי הממשלה - אנחנו הופכים לסוכנות חלל מבוססת פתרונות", מבהירה ד"ר ממן, "זה מבטיח את העצמאות הלאומית ואת החוסן שלנו".

לצד הפעילות הפנים־מדינתית והשינוי שמקווה סוכנות החלל להטמיע בישראל, עוברת הזירה הבינלאומית טלטלה דרמטית. המרוץ העולמי הנוכחי אינו מתרכז עוד רק במסלול הנמוך סביב כדור הארץ (LEO), אלא מכוון בבירור אל הירח, מאדים והחלל העמוק (Deep Space). ד"ר ממן: "מה שאנחנו חווים כיום מבחינת התחרות על הירח זה לא רק מי יגיע אליו, ישים דגל ויחזור. המרוץ כרגע הוא על הקמת מושבה של ממש. התוכניות האלו יפתחו, בסופו של דבר, את הכלכלה גם כאן על כדור הארץ, כי השיגורים מהירח שונים לגמרי מבחינת כוח כבידה ויכולות, וזה מה שיאפשר את הקפיצה הבאה אל החלל העמוק".

"ברעידות האדמה בטורקיה ובמרוקו פנינו לחברות שלנו, כדי לקבל את הדימות הלווייני המהיר ולהעביר מפות נזק ושינויים לכוחות ההצלה הראשונים בשטח. בזמן שאין אסון אנחנו מפתחים את האלגוריתמים למיפוי מהיר, כדי שבזמן אמת נהיה מוכנים"

ישראל כבר משולבת כיום במשימות חלל עמוק מרכזיות ופורצות דרך, וד"ר ממן מציינת בגאווה את האפוד של חברת STEMRAD (אפוד המגן על האיברים הפנימיים מפני קרינה רדיואקטיבית וקרינת חלל מסוכנת) ואת החללית "ג'וס" (JUICE) של סוכנות החלל האירופית (ESA), העושה כיום את דרכה לחקור את צדק וירחיו וכוללת טכנולוגיה ישראלית מתקדמת למדידת תנודות תדר ומבנה האטמוספרה. נוסף על כך, טכנולוגיות של חברות ישראליות, דוגמת רמון ספייס, פועלות ומעבדות נתונים במשימות מחקר על גבי מאדים. ישראל גם חתומה על "הסכמי ארטמיס" (Artemis Accords) בהובלת נאס"א, המתווים את עקרונות הניצול האזרחי והשלום של הירח והגופים השמימיים.

ד"ר ממן: "הגישה שלי בהובלת הסוכנות היא שלא מספיק רק להשתתף בתוכניות בינלאומיות - אנחנו רוצים לבחור את התחומים שבהם ישראל מובילה מבחינת מדע וטכנולוגיה, ולהפוך אותם למשימות בינלאומיות בהובלתנו. בחוק החלל שאנחנו מקדמים - ופה אני רוצה להודות לשרה גילה גמליאל על התמיכה ועל הסיוע מצידה - ובדיפלומטיית החלל שאנחנו משקיעים בה מאמץ רב, השותפויות הבינלאומיות הן גם כלי ראשון במעלה לפתיחת שווקים לתעשייה הישראלית. היתרון שלנו נובע מהיכולת לקחת בעיה סבוכה, לחשוב עליה אחרת ולחבר בין תחומי ידע - חלל ובריאות, חלל וסייבר, חלל ובינה מלאכותית".

הזכרת את הבינה המלאכותית כחלק מהעתיד, אבל גם מי שעוסק בתחום החלל בשנים האחרונות מוצא את עצמו מתמודד עם אתגר תפיסתי עמוק: כיצד שומרים על חשיבה מדעית וביקורתית בעידן של הצפת מידע?

"אחת התופעות המטרידות ביותר שמהפכת הבינה המלאכותית מביאה עימה היא האובדן ההדרגתי של החשיבה העצמאית וההסתמכות העיוורת על תוצרים מחשבתיים מוכנים מראש. התופעה הזו, שאנשים מקבלים תוצאה ממנוע בינה מלאכותית ולא עוצרים רגע לחשוב על מה הם קיבלו ומתבססים על זה כעובדה מוגמרת, מדאיגה אותי מאוד. אחד הדברים הכי בסיסיים והכי חשובים שאנחנו צריכים לעשות כיום במערכות החינוך וההכשרה - במיוחד בעידן של הצפת מידע ואלגוריתמים יוצרים - הוא להטמיע חשיבה ביקורתית, לחשוב בצורה ביקורתית ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו".

בתשובה לשאלה כיצד מטפחים תפיסת עולם כזו בציבור הרחב, ובעיקר אצל הדור הצעיר, ד"ר ממן מציגה כלי פדגוגי מפתיע שלוקח אותנו בחזרה אל המרחב הקוסמי, אל תחום שמאז ומתמיד ריתק את האנושות ושימש כר פורה לתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והקונספירציות - עצמים בלתי מזוהים (UFO/UAP) וחיים מחוץ לכדור הארץ. "אנשים תמיד שואלים אותי על חייזרים, וכבר די נמאס לי מהשאלה הזאת במובן הצהוב שלה", היא אומרת בחיוך, "אבל אני משתמשת בנושא הזה בדיוק ככלי השראתי וככלי לחשיבה ביקורתית.

"כשילד שואל אותי על חייזרים אני לא פוסלת, כי אני מדענית וצריכה להראות איך מגיעים לעובדות. אבל השאלה הבסיסית שאני מחזירה לו היא: אם יש כל כך הרבה חייזרים וכל כך הרבה עצמים מעופפים, ולכולם יש היום טלפונים סלולריים עם מצלמות משוכללות בכיס, איך אף אחד אף פעם לא תפס את זה בתמונה ברורה אחת?

"ב־2022 הפנטגון הקים גוף שמתעסק בנושא הזה - AARO: All-domain Anomaly Resolution Office - ופתח את הדאטה לציבור בדיוק בגלל חוסר האמון הבסיסי בממשלות. וכשהמידע נפתח ונבדק בצורה מדעית, רוב התופעות קיבלו הסברים מדויקים - בלוני מטאורולוגיה, מטוסים או חלקי טילים. הדברים המעטים שלא הוסברו נובעים פשוט ממחסור בנתונים מספקים, ולא מהוכחה לחוצנים".

עתיד רב־תחומי

מימוש החזון האסטרטגי לטווח הארוך והפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית מבוססת מסלול תלויים, בראש ובראשונה, בהון האנושי. בסוכנות החלל הישראלית מבינים כי המדענים הבאים, החוקרות, המהנדסים והיזמיות שינהיגו את תעשיית החלל יושבים על ספסל הלימודים בבית הספר היסודי, ושם מתחיל המסלול המקצועי שלהם. "אני צריכה לבנות את דור 2048", אומרת ד"ר ממן, "המהנדסים והמדעניות שאני מתבססת עליהם כעתודה שלנו בעוד עשרות שנים הם כיום ילדים בני 10! אנחנו חייבים להשקיע בהם כבר מעכשיו, ולייצר רצף חינוכי מהגנים ועד האוניברסיטה.
"במסגרת הזאת אנחנו עובדים יחד עם המועצה להשכלה גבוהה על תוכנית 'ברומו של עולם', שתיתן מענה לפיתוח ההון האנושי בתחום החלל לעשורים הבאים. בניית התשוקה למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) נעשית גם באמצעות שיעורים פרונטליים וגם על ידי התנסות מעשית, שיגור ננו־לוויינים בבתי ספר תיכוניים, ופתיחת שערי המעבדות בפני בני נוער מכל שכבות האוכלוסייה והפריפריה הגיאוגרפית, וחשוב גם להדגיש את המיקוד באמנויות ובמדעי הרוח".

"הסוכנות פועלת מתוך תפיסה כי הטכנולוגיה הלוויינית היא דואלית (Dual-Use) מטבעה - פיתוחים שנולדים עבור המרחב האזרחי משרתים את הצרכים הביטחוניים, ולהפך. התיאום ההדוק בין הדרגים המדיני, המדעי והביטחוני מבטיח מיצוי מרבי של משאבי המדינה"

ד"ר ממן מדגישה כי אחד הדברים המשמעותיים שאפשר לזהות כבר כעת - אשר ילך ויתעצם ככל שקצב השינוי יגבר וככל שהבינה המלאכותית תיכנס עמוק לעולם החלל - הוא שהחדשנות המשמעותית ביותר לא תתרחש בהכרח בתוך תחום אחד, אלא דווקא במפגש שבין תחומים. "העתיד יהיה הרבה יותר רב־תחומי: שילוב של מדעי החלל עם בינה מלאכותית, רפואה, ביולוגיה, אקלים, חומרים מתקדמים, קוונטום, רובוטיקה, סייבר, מדעי הנתונים וגם מדעי החברה והרוח. במקביל נראה חיבור הולך וגובר בין טכנולוגיות שונות, בין מדע לתעשייה ובין שאלות מדעיות לצרכים כלכליים וחברתיים.

"זו נקודה קריטית כי זה מחייב אותנו לחשוב אחרת. אם בעבר היה טבעי לחלק את עולם החלל לדיסציפלינות ולתחומי מומחיות ברורים, בעתיד נצטרך לבנות הרבה יותר ממשקים ביניהם. לא רק לשאול מה יכולה מהנדסת חלל לפתח, אלא מה יכול לקרות כשמהנדסת חלל, חוקר AI, רופאים, כימאים ויזמים יושבים יחד סביב אותה בעיה.

"בעיניי, דווקא שם נמצאות חלק מההזדמנויות הגדולות ביותר עבור ישראל. יש לנו מצוינות מדעית וטכנולוגית בתחומים רבים שאינם מוגדרים כיום בהכרח כחלק מתחום החלל, ואחד התפקידים החשובים של הסוכנות יהיה לפתוח את עולם החלל בפניהם, לחבר ביניהם וליצור את התנאים שבהם המפגש יוליד את הטכנולוגיות והשווקים שאנחנו עדיין לא יודעים לדמיין. כשאנחנו מדברים על 'חלל 2048', אנחנו לא יכולים לבנות רק את תחומי הידע של העתיד. אנחנו צריכים לבנות את החיבורים ביניהם, כי במציאות שמשתנה במהירות היכולת לחבר ידע, אנשים וטכנולוגיות מתחומים שונים תהיה בעצמה אחד היתרונות התחרותיים החשובים ביותר".

נדבך מרכזי נוסף בבניית ההשראה והחינוך לחלל בישראל קשור באופן הדוק למורשת אילן רמון ז"ל ולפעילותה של קרן רמון. ממן, שהיתה חברה קרובה של רונה רמון ז"ל וכיהנה בעבר בוועד המנהל של הקרן, רואה בפעילות זו סמל לחוסן לאומי. "אי אפשר לדבר על חלל בישראל בלי להזכיר את המורשת של אילן ואסף, ואת העבודה המופלאה של רונה", מציינת ד"ר ממן בהתרגשות שקשה לה להסתיר.

"תראה איזה דבר מדהים היא עשתה: לקחה את האסון הפרטי, הכי נוראי שאפשר לחשוב עליו, והפכה אותו כלי להצמחת הדור הבא. היא הקימה קרן חינוכית שמנגישה את החלל והמדע לכל ילד וילדה בישראל, בכל עיר בישראל, וזה בדיוק מה שבונה את העוצמה הישראלית. הצעירים מקבלים את כל הידע החשוב הזה, ואת ההשראה מדמותו של אילן, וכך הופכים את הטרגדיה שלו למקור של ידע, סקרנות, ערכים ומצוינות. היום בנו של אילן, יפתח, הוא יו"ר הקרן, ויחד עם אחיו טל ונועה הוא ממשיך את דרכה של רונה".

מעודדים תחרות

אחד האתגרים הגדולים בענף החלל, כמו בתעשיות טכנולוגיות רבות אחרות, הוא לגשר על הפער שבין המחקר התיאורטי לבין הפקת המוצר המסחרי ולהוריד חסמים בירוקרטיים. לאור זאת, המשרד לחדשנות, מדע וטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית נקטו צעד משמעותי ומעשי כשהקימו את המעבדה הלאומית במצפה רמון. "בזכות תנאיו הטופוגרפיים, האקלימיים והגיאוגרפיים - הכוללים שמיים נקיים מזיהום אור, תנאי מדבר קיצוניים ובידוד יחסי - מהווה מצפה רמון כר פורה לבחינת טכנולוגיות חלל וסימולציות אנלוגיות", מסבירה ד"ר ממן, "המעבדה הזו לוקחת את המדע, יוצרת ממנו את הטכנולוגיה שיכולה להיות מודגמת בחלל, וממנה צומחים מוצר וחברה.

"מלבד היותה אתר ניסויים, משמשת המעבדה הלאומית חממה עסקית ומדעית המלווה חברות הזנק וחוקרים צעירים משלב הרעיון, דרך תכנון רכיבי הלוויין (בניית מטע"דים - מטען ייעודי) ועד לשיגור ומעקב במסלול, תוך הורדת חסמים רגולטוריים. שילוב תעשיות ההייטק האזרחיות בעולם החלל מאפשר לישראל לייצר פתרונות Deep Tech ייחודיים שאין כדוגמתם בעולם, ולבסס חברות עם ערך כלכלי וביטחוני רב".

בישראל רואים הזדמנות בלתי רגילה במעבר ממשימות ממשלתיות בלבד לטיסות המשלבות אסטרונאוטים פרטיים ולאומיים, ואת החשיבות שמייחסים לכך אפשר להבין מתוך דבריו של הנשיא לשעבר, ראובן ריבלין, בעת שהכריז על יציאתו של איתן סטיבה למשימת "רקיע" ב־2022. "שם למעלה, מעבר לרקיע השביעי, אתה תבצע שורה של ניסויים בטכנולוגיות ישראליות שחלקן פותחו על ידי נערים ונערות ישראלים", אמר הנשיא, "תהיה שליחם של אותם מוחות מבריקים, דורות ההווה והעתיד של המחקר הישראלי המשובח, ותסייע להם להבין איך העולם עובד כשמסתכלים עליו מבחוץ. אתה תהיה נציג של ישראל במאמץ האנושי להבין את המנגנון המופלא שמאפשר את החיים על פני הכדור הזה, ולפצח את רזי היקום".

"היציאה של אסטרונאוטים ישראלים למשימות בינלאומיות פותחת אפשרויות חדשות גם כאן בישראל ומאיצה את המחקר המדעי", אומרת ד"ר ממן, "נאס"א עצמה מסתמכת כיום על חברות פרטיות כמו SpaceX לשיגור אסטרונאוטים כדי לעודד תחרות והפחתת עלויות. השרה גמליאל הכריזה שהאסטרונאוט הישראלי הבא תהיה אסטרונאוטית, ואנחנו בוחנים כיום את כל האפשרויות - גם מול נאס"א וגם מול חברות פרטיות - כדי לקדם את הנושא הזה בצורה האופטימלית. ככל שהעלויות יורדות והטכנולוגיות מתפתחות, כך הנגישות עולה ומי שמרוויח מזה זו החברה כולה".

ד"ר ממן מבהירה כי שהות של אסטרונאוטים בחלל אינה רק עניין של תדמית או גאווה לאומית, אלא "מעבדה" ייחודית שאין לה תחליף על כדור הארץ: "כשאנחנו לוקחים אנשים ומציבים אותם בתנאים הקיצוניים של החלל - תנאי קרינה, מיקרו־כבידה, טמפרטורה וסביבה קשוחה - אנחנו בהכרח מביאים לפיתוחים הטכנולוגיים הטובים ביותר.

"מוצרים יומיומיים כמו מזון מיובש בהקפאה - שיפור הקפה הנמס המגורען, למשל - פיתוחים באופטיקה או תרופות מתקדמות נולדו בדיוק מהצרכים האלה. האתגר הקשה תמיד מוציא מאיתנו את התוצאות הטובות ביותר".

תוכנית עבודה

• מעבר מחלוקה מסורתית של תחומים נפרדים ליצירת ממשקים ישירים: חיבור בין הנדסת חלל לבין בינה מלאכותית, רפואה, ביולוגיה, אקלים, קוונטום, רובוטיקה, סייבר ומדעי החברה, מתוך תפיסה שהחדשנות האמיתית נולדת במפגש בין העולמות
• הפיכת היכולות הלווייניות של ישראל לתשתית לאומית רציפה, חזקה ומוגנת. המטרה – לבסס מערך מסלולי חכם השומר על רציפות תפקודית ומגבה את עצמו באופן אוטונומי גם בעת אירועי חירום, שיבושי תקשורת או מתקפות סייבר על מערכות המדינה
• "דור 2048": בניית רצף חינוכי, אקדמי ומקצועי החל מגני הילדים, דרך בתי הספר והאקדמיה ועד לתעשייה. הנגשת מקצועות ה־STEM, טיפוח סקרנות מדעית, עידוד נשים וצעירים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, והכשרת דור המדענים, המהנדסות והיזמים הבא
• מעבר מהשתתפות סבילה בפרויקטים גלובליים לייזום ולהובלה של משימות בינלאומיות המבוססות על עליונות מדעית, יצירתיות ופתרונות Deep Tech ייחודיים. הסוכנות פועלת להרחבת השותפויות האסטרטגיות מול סוכנויות חלל מובילות בעולם
• חיזוק "כלכלת החלל" ותפיסת "חלל עבור ישראל" - הטמעה ישירה של טכנולוגיות ונתונים לווייניים והגדלת חברות החלל הישראליות, הטמעת נתונים בעבודה השוטפת של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לטובת חקלאות מדייקת, ניטור משאבי מים, אקלים, בריאות הציבור וניהול תשתיות וביטחון לאומי