האירוויזיון שנערך זו השנה ה-70 הוא אירוע לאומי עבור רבים בעולם. מה שהתחיל בתור פסטיבל מוזיקה של קומץ מדינות אירופאיות הוא כיום תחרות רחבה, טעונה ומסועפת הרבה יותר. אבל ממה הכל התחיל? אספנו בשבילכם את כל העובדות הכי מעניינות שאיש לא יודע על הקמת תחרות השירה הגדולה בעולם.
תחרות מוזיקה אאוט: ניסוי טכולוגי אין
הידעת?
תחרות האירוויזיון נוסדה בשנת 1956 על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) כניסוי טכנולוגי שאפתני לשידור טלוויזיוני חי בו זמנית בכמה מוקדים ברחבי היבשת. האירוע הנוצץ נולד בהשראת פסטיבל סן רמו האיטלקי, במטרה לאחד את מדינות אירופה המפוצלות אחרי מלחמת העולם השנייה בעזרת מוזיקה. הכנות רבות קדמו לאירוויזון הראשון שהתקיים בלוגאנו שבשוויץ. התחרות נקראה בכלל על שם רשת השידור הבינלאומית "אירוויזון" ששידרה אותה בחלקים נבחרים באירופה. במהותו, הוא הוגדר בסך הכל כ"ניסוי טכנולוגי" שמטרתו לבדוק יכולת שידור חי חוצה-גבולות בעזרת טכנולוגיה חדשה ומתקדמת דאז.
הדיוק השוויצרי עלה לבריטניה ביוקר
הידעת?
רק 7 מדינות לקחו חלק באירוויזיון הראשון שנערך ב-24 במאי 1956. המשתתפות היו בלגיה, צרפת, גרמניה המערבית, איטליה, לוקסמבורג, הולנד ושוויץ. למעשה, גם בריטניה, אוסטריה ודנמרק רצו להשתתף כבר בשנה הראשונה, אך הן נפסלו כי נרשמו אחרי הדדליין… בכל זאת, קפדנות שוויצרית…
בניגוד למיתוס המקובל, 7 המדינות המייסדות לא מקבלות כרטיס מובטח לגמר. הזכות הזו שמורה כיום רק למדינה המארחת ול-"5 הגדולות" - בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד, שהן המממנות העיקריות של התחרות. עם זאת, עד 2004 בכלל לא התקיימו חצאי גמר באירוויזיון. ככל שהצטרפו עוד ועוד מדינות, הפקה של ערב אחד הפכה כמעט בלתי אפשרית - וכך נולדו שלבי המוקדמות שאנחנו מכירים היום.
חוק "שני השירים"
הידעת? אירוויזיון 1956 היה היחיד בהיסטוריה של התחרות שבו מדינה הורשתה לשלוח יותר משיר אחד. המשמעות היא שבוצעו במהלכו 14 שירים בסך הכל. כבר אז, היה על השירים המתחרים להיות מקוריים, ואילו הם חויבו להיכתב בשפה הרשמית של המדינה המתחרה - חוק שבוטל רק ב-1999. כמו כן, אורכו של שיר יכול היה להגיע עד לכדי 3 דקות וחצי, לעומת 3 דקות כיום. מי שלא מיהרה לכבד את החוק הזה זו איטליה ששלחה לתחרות פעם שיר באורך 5 דקות ו-9 שניות, שמאז מחזיק בתואר 'השיר הארוך ביותר שנשמע אי פעם באירוויזיון'. אתם יכולים לדמיין שכל השירים היו באורך 5 דקות? גם ככה הגמר נמשך איזה שעתיים יותר מדי!
70 שנה של זוכים שעשו היסטוריה
שוויץ הצביעה לשוויץ… פעמיים?
הידעת?
באירוויזיון הראשון ההצבעה הייתה חשאית לחלוטין, ורק המדינה הזוכה הוכרזה בפני הציבור. שאר הדירוגים בלוח התוצאות מעולם לא פורסמו, ועד היום איש אינו יודע לאיזה מקומות הגיעו השירים הנותרים. חבר השופטים הורכב משני נציגים מכל מדינה משתתפת, אך ברגע האחרון נציגי לוקסמבורג לא הצליחו להגיע למקום התחרות בשוויץ. בעקבות זאת איגוד השידור האירופי אפשר לשופטים השווייצרים להצביע גם בשמה של לוקסמבורג, מה שאולי מסביר כיצד בסופו של דבר ניצחה שוויץ עם השיר "Refrain" בביצועה של ליס אסיה…
תיעוד אבוד
הידעת? לא רק שתוצאות ההצבעה מעולם לא פורסמו - אלא שגם רוב צילומי הוידאו של האירוויזיון הראשון אבדו לחלוטין. למעט קטעים בודדים מהשיר הזוכה שתועדו מחדש או שוחזרו באופן חלקי, לא נשמר כמעט שום תיעוד חזותי של הערב ההיסטורי. לא היו אולמות ענק, מסכי לד או קהל של עשרות אלפים. התחרות נערכה בתיאטרון קטן יחסית, מול כמה מאות צופים בלבד. למעשה, אחרי כל המאמצים הטכנולוגיים שהובילו לקידום התחרות, הגרסה המלאה היחידה ששרדה היא הקלטת שמע בלבד. זה כמובן פער משמעותי מהתחרות היום שמתועדת מכל זווית אפשרית דרך אלפי מצלמות וטלפונים ומנותחת בזמן אמת ברשתות החברתיות. התחרות הראשונה בתולדות האירוויזיון, לעומת זאת, נותרה עד היום בגדר זיכרון מסתורי.