בשלוש השנים האחרונות חגגתי את ערב השנה החדשה בניו יורק. הקצב, הריקודים, העומס, האורות המסנוורים, הכמיהה מלאת התמימות שההמון יריע “Happy new year!” ובאורח קסם אכזבות השנה הקודמת יתחלפו בתקוות לשנה החדשה… זה כמו שרואים בסרטים.
השנה, דווקא בארץ, סופסוף בבית, במציאות עם הרבה פחות סימני שאלה - כל הניסיונות שלי לסכם את 2025 עלו בתוהו. פתאום בלי לשים לב השעון הורה 00:00 ודבר לא השתנה. אז אני כאן להציע לכם משהו אחר מסיכום שנה שבכל מקרה לא היה מעניין אתכם - משהו שאספתי בעמל רב במשך שנים ואני מבטיחה מניסיון שייטיב איתכם - 4 הרגלים שכדאי לכולנו להשאיר ב-2025. ברשותכם, בלשון נקבה.
קנאה
תמיד אהבתי לחשוב שאני לא אדם קנאי, אבל האמת היא שזה לא נכון. אני אולי לא קנאית בתבנית המתבקשת של רומנטיקה, אבל בסוף במערכות יחסים מסוימות, קשה לנו להתגבר על זה. השנה אנחנו נפרדות מזה! השנה אנחנו שמחות במה שיש לנו ומפרגנות לאנשים מסביבנו על מה שיש להם. השנה אנחנו מבינות שאחרים זה לא במקומנו. מי שנכון לנו ייתן לנו את מה שמגיע לנו ובעיקר - אין מה לחפש דרמה במקומות שבהם היא לא קיימת.
חברויות מעכבות
בכל תקופה בחיים הייתה לי לפחות חברה אחת שהרגשתי תמיד כאילו אני רוצה להיות חברה שלה יותר משהיא רוצה להיות חברה שלי. בנינו, זה קורה לכולן. זו שאת לפעמים נעלבת לראות בסטורי שלה שלא הוזמנת ליציאה, זו שהיית רוצה שתשתף אותך יותר גם בסודות שלה ולא רק תקשיב, זו שאת מתה לגזור ממנה איזו מחמאה. חברויות כאלה גורמות לי להרגיש כאילו אני צריכה לשנות את עצמי כדי להתאים, כדי להיות רצויה ״באמת״, אבל שום דבר מזה הוא לא אמיתי... השנה אנחנו נפרדת מהחברויות האלה. תסמכו עליי, מניסיון, בניגוד למה שאתן חושבות כרגע - אתן לא תתגעגעו.
FOMO (חרדת החמצה)
תקשיבו לי טוב, כי האחד הזה הוא בעיקר מתקפה אישית על עצמי - מלכת הפומו הבלתי מעורערת. כמה פעמים יצאתם לבילוי שלא באמת היה לכם כוח אליו בגלל המועקה שבלדמיין את החברים שלכם נהנים בלעדיכם? כמה פעמים קניתם כרטיסים להופעה או מסיבה יקרה שבכלל לא מעניינת אתכם רק כי ״כולם הולכים״? כמה פעמים עניתם תוך שנייה להודעות בוואצאפ אפילו שאתם לומדים/עובדים/מבלים עם המשפחה מהבאסה לפספס עדכון בזמן אמת? תקשיבו, החיים שלכם הם שלכם והם קצרים מדי בשביל לסבול. יש לכם מבחן מוקדם בבוקר וחשוב לכם להצליח? אל תצטרפו ליציאה, לכו לישון, לאף אחד לא אכפת, באמת. אל תשלמו 300 שקל על הופעה שאתם לא מכירים את השירים בה, אתם בכל מקרה לא תהנו.
התחושה שאנחנו לא מספיק טובות בשביל לחלום בגדול
יש בכלל מה להרחיב? בעידן ההשוואות, השלמות האינטרנטית והתחושה שכל חלום הוא בעצם מירוץ נגד הזמן - האנרגיה שאנחנו מבזבזות על לא להעריך את עצמנו כל כך מיותרת ואנחנו עושות את זה מגיל ממש קטן. מה את רוצה לעשות? לככב בתפקיד ראשי בברודוויי? לזכות במדליה אולימפית? לגלות כוכב לכת חדש? יאללה, פחות לחפור ויותר לעבוד. יש לנו סיכוי אמיתי להצליח, גם אם נדמה שכולם מסביבנו מצליחים יותר.
בקיצור, 2026 – bring it on. אני מוכנה לקראתך. סוג של.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו