חצי שנה שתשנה את עתיד החיילים: ״זו הזדמנות שאסור לפספס״

שקד גאנם, לוחם גולני מסייעת 51, נכנס למסלול השלמת בגרויות כדי לממש את ההזדמנות הזו שצה״ל מציע עבור עצמו. רגע לפני השחרור, במקום לשדה הקרב, שקד נכנס לכיתה. אחרי שנים של שירות אינטנסיבי, חוויות קשות ואובדן חברים, גאנם החליט להשלים את תעודת הבגרות שלו במסגרת קורס חצי־שנתי חדש של חיל החינוך והנוער. הקורס (המפוקח על ידי משרד החינוך) מעניק לחיילים שלא סיימו 12 שנות לימוד את ההזדמנות להשלים את שנות הלימוד החסרות ולקבל תעודת בגרות. עבור גאנם זו לא רק תעודה – אלא הזדמנות שנייה לבנות עתיד.

גאנם סיים את בית הספר היסודי והתחיל תיכון בקריית מלאכי, אך לא הסתדר עם המסגרת הלימודית. הוא עבד מגיל 14, התגורר בשכירות וניהל את חייו באופן עצמאי. בשירותו בגולני הוא מעיד שעבר חוויות בלתי נשכחות, הכוללות לחימה בעזה, בלבנון ובסוריה, וכן אובדן של חבר קרוב. הקצין שליווה אותו עודד אותו להמשיך בלימודים ולצאת לקורס כבר מתחילת השירות.

תספר לנו על השירות שלך לפני שהחלטת לצאת לקורס

"התגייסתי לגולני, עברתי טירונות כמו שצריך וחוויתי שם חוויה בלתי נשכחת עם החבר׳ה. הטירונות לימדה אותנו חוסן מנטלי, ואז הגיע ה־7 באוקטובר. אחרי שלושה ימים נכנסנו לעזה. היינו פלוגה של טירונים, ובאותו יום עלינו לגדוד ונכנסנו ישר ללחימה. אחרי שלושה חודשים בעזה עברנו ללבנון, שם היינו בערך חצי שנה במוצב ציפורן, ואחר כך נכנסנו גם לתמרון קרקעי. זו הייתה לחימה ארוכה של כמעט שנה. משם המשכנו לסוריה לכמה חודשים, חווינו הרבה מאוד רגעים ואז חזרנו אחרי שנה וחצי של לחימה בצפון, כולל חזרה נוספת לקו עזה", גאנם משתף.

"בפרימטר בעזה נפל נחמן, זכרונו לברכה, שהיה החבר הכי טוב שלי במחלקה", הוא משתף בכנות ומוסיף: "בזמן הפסקת אש נפל עליו מנוף והוא לא שרד. למרות הכול, נשארנו מחלקה חזקה. בהמשך הגעתי לפלוגה מסייעת, מחלקה 8 – אחת הפלוגות החזקות בגדוד 51. גדוד עם מנטליות שלא משנה איפה שמים אותו – הוא נכנס עד הסוף".

מה גרם לך להחליט רגע לפני השחרור להצטרף לקורס ולהשלים בגרויות?

"היה לי קצין שליווה אותי והכווין אותי ללימודים. כבר בתחילת השירות הוא אמר לי להשלים לימודים ולעשות קורס, כי הוא הבין שאני צריך שגרה, חיים, לימודים, ושאני צריך לקחת את עצמי בידיים. גם נחמן, זכרונו לברכה, עודד אותי תמיד להגשים את החלומות שלי וללכת ללמוד", גאנם משיב.

"אחרי כל הלחימה הזאת, אחרי שנתיים ושמונה חודשים, החלטתי שאני חוזר ללימודים. הצבא נתן לי הזדמנות ללמוד כדי שאוכל בהמשך לעשות קורס אחיד שמכין לעבודה באבטחה אישית. בלי הלימודים האלה אי אפשר להגיע לקורס הזה. מעבר לזה, זה גם להשלים 12 שנות לימוד – לתקן את מה שפספסתי בעבר. זו מתנה שהצבא נותן, גם מבחינה כלכלית".

אתה זוכר את הרגע שבו הרגשת לראשונה את הרצון להשלים את הבגרויות?

"זה היה במוצב ציפורן, אחרי שבעה חודשים בלבנון, כששאלתי את עצמי מה אני עושה אחרי הצבא. רציתי לסדר את החיים שלי מההתחלה, לתקן את מה שהיה דפוק. דיברתי כל הלילה עם הקצין שלי על הקורס האחיד ועל הלימודים, וזה לא עזב אותי לאורך כל השירות. יש פחד גדול ממה שיקרה אחרי השחרור, והלימודים נתנו לי כיוון".

אם יש לנו קורא שמתלבט האם להיכנס למסלול, מה היית רוצה להגיד לו?

"הייתי אומר לו שילך על זה בלי לחשוב פעמיים. הקורס הזה פותח הרבה דלתות ונותן הרבה אפשרויות תעסוקה. צריך להסתכל על הלימודים בעין טובה וללכת עם זה עד הסוף. זו הזדמנות להשכלה, לאוניברסיטה, לעתיד אחר. יש פה מתנה, יש פה תמיכה מדהימה – ואין סיבה לחשוש".

פלוגת ארבל היא מסגרת ייחודית שמטרתה לאפשר לחיילים להשלים השכלה גם כאשר אינם יכולים להיות נוכחים בבסיס עקב סיבות כלכליות, משפחתיות או אישיות. הפלוגה פזורה ברחבי הארץ ומאפשרת לכל חייל להתאים את הלימודים לשגרת חייו. הקורס האינטנסיבי נמשך ארבעה עד חמישה חודשים ומספק מסלול תג"ת או מסלול צב"י להשגת תעודת גמר תיכון ויחידות בגרות בסיסיות.

המ"פ של פלוגת ארבל, סרן עמית ידידיה, מספרת על החזון שמאחורי הקורס ועל החשיבות של המיזם לחיילים ולמדינה כולה.

מה לדעתך המטרה המרכזית של הקורס, ומה החשיבות של לעשות אותו דווקא במסגרת הצבאית?

"המטרה היא לייצר איכות בצבא העם. ברגע שמחליטים לאגד את כלל האוכלוסייה, קיימת גם מחויבות כלפיה. המשימה נוגעת גם בפרט וגם באומה ובמדינה. חייל שמגיע לאחר שתרם לא מעט לצבא, בין אם כלוחם ובין אם כתומך לחימה, המחויבות של צה"ל היא לראות אותו ולהחזיר לו טובה. חייל שיוצא לאזרחות ללא השכלה בסיסית – זה ישפיע על סוג העבודה שהוא יבחר, על המשפחה שהוא יקים, על היכולת הכלכלית שלו ועל החלומות שהוא יוכל להגשים".

אילו חיילים מגיעים למסגרת הזאת ואילו קשיים הם מביאים איתם?

"מגיעים אלינו חיילים מכלל הצבא, ויש שלוש אוכלוסיות מרכזיות. הראשונה היא לוחמים, כולל חיילים רבים שלחמו בעזה, בלבנון ובסוריה. השנייה היא חרדים לשעבר וחיילים מהאוכלוסייה הדתית שלמדו בחינוך חרדי. השלישית היא חיילים מאוכלוסיות ייחודיות, כמו עולים חדשים ונוער בסיכון. כל חייל מביא איתו עולם משלו, אבל לרוב מדובר בהתמודדות עם הפחד הגדול של סוף השירות. יש סיבה לכך שחיילים לא סיימו לימודים או לא ניגשו לבגרויות, והחזרה ללימודים מציפה גם חוויות כישלון מהעבר. היכולת לצאת מזה עם חוויית הצלחה היא משמעותית מאוד. הקורס הוא זכות ומתנה, וחייל יכול לצאת ממנו אם אינו מתאים, אך מדובר בחיילים שהחיים שלהם לא מאפשרים שגרה רגועה. נדרש מאמץ גדול לשמור על המוטיבציה, לתפור חליפה אישית ולראות את האדם מעבר לשחור ולבן, כדי שייצא אזרח טוב יותר".

יש תנאי סף בשביל להתקבל לקורס, או שכל אחד יכול?

"הקורס מאתגר מאוד, גם ברמת הקושי והאינטנסיביות וגם ברמת המשמעת. זהו קורס מלא מהבוקר עד הערב במסגרת צבאית לכל דבר. לפני הכניסה מתקיימים כנסים מקדימים, חשיפה לקורס ומבחנים בסיסיים, שמטרתם להבין את רמת החייל ואת הדרך הנכונה ללוות אותו".

איזה מסר חשוב לך להעביר בהזדמנות הזאת לחיילים צעירים שמתלבטים, או לבני ובנות נוער שיכולים למצוא את עצמם בצומת הדרכים הזאת בהמשך?

"זו הזדמנות שאסור לפספס – הזדמנות להשלים במהלך השירות הצבאי משהו שנותן הרבה לעתיד שלכם. הייתי רוצה שכל מי שיכול ייקח את ההזדמנות בשתי הידיים".