הנוער היוצר נדחק לשוליים – אבל לא בפסטיבל הקולנוע "פשוט", שמנוהל כולו על ידי בני נוער

עד היום לנוער יוצר לא הייתה פלטפורמה מתאימה לשתף בה את היצירות שלו, והוא נאלץ להשתתף בתחרויות "לא הוגנות" עם יוצרים בוגרים ומקצועיים. עכשיו זה סוף־סוף השתנה, עם הקמת פסטיבל הקולנוע לנוער – "פשוט". פסטיבל שבו הכול מנוהל על ידי בני ובנות נוער – מבחירת הסרטים שמתקבלים לפסטיבל ועד הסדרנים שבודקים את הכרטיסים בכניסה.

היוזמה לפסטיבל החלה בשנת 2024 עם שני אביגיל ססובר (16) ואלון בצלאלי (16), תלמידי מגמת קולנוע בתיכון, שהבינו שלנערים אין פלטפורמה מתאימה להצגת הסרטים שלהם. עם ההכרזה על הפרויקט, עשרות נערים מסיימי כיתות ז'–י"א הגישו סרטים מכל קשת הז'אנרים. חלקם מוקרנים בפסטיבל וחלקם אף משתתפים בתחרות.

דיברנו עם אביגיל ואלון, יזמי הפסטיבל, שסיפרו לנו על תהליך ההקמה ועל המשמעות הרבה שטמונה באירוע הזה. בהתחלה, הם מספרים, הפסטיבל תוכנן להיות משהו קטן וביתי – אבל לאחר שהמורה שלהם לקולנוע הפציר בהם להעז "לעשות דברים גדולים", הם החליטו להרים משהו משמעותי יותר. הם בחרו לוגו ושם, והתחילו לקרוא לנערים לשלוח את הסרטים שלהם. אביגיל שיתפה כי הקושי המרכזי היה למצוא מקום לקיים בו את הפסטיבל, אך כששמעו על קולנוע "לימבו", שאותו מנהל המורה שלהם, הם פנו אליו וביקשו עזרה. מדובר בקולנוע יחסית קטן ועם אווירה צעירה – והם הבינו שזה המקום המושלם לאירוע כזה.

מה הקשיים בהקמת פסטיבל קולנוע?

"לא ידענו מה אנחנו עושים ולמדנו לאט לאט תוך התייעצות עם אנשים", שיתף אלון. ככל שהתקרב מועד הפסטיבל, הפידבק שקיבלו מהסובבים אותם גדל ונתן להם עוד כוח להמשיך. הם מספרים: "אנשים אהבו את הרעיון, כי לא היו ממש פסטיבלים לנוער, ורוב מה שהיה – זה רק תחרויות". אלון הסביר שדווקא בגלל שהם צעירים – מה שאפשר היה לחשוב שיהיה לרעתם – ההפקה של האירוע הייתה קלה יותר, משום שהם עושים זאת עבור הנוער עצמו ולא מתוך אינטרסים עסקיים.

לא כל הסרטים שקיבלתם הוקרנו. מה השפיע על בחירת הסרטים לפסטיבל?

"רצינו שכמה שיותר נערים יראו את הסרט שלהם על המסך הגדול", הם מסבירים. אביגיל ואלון לא ציפו לכמות כזו של סרטים שהוגשו, ולכן הם הקימו קבוצה של שמונה נערים שיבחרו את הסרטים. מכיוון שמטרתם הייתה לאפשר לכמה שיותר בני ובנות נוער לחוות את החוויה הזו, הם מעידים כי רוב הסרטים שהוגשו – על פי אביגיל – אכן הוקרנו בפסטיבל. הסרטים שלא התקבלו נדחו ברובם עקב בעיות בהגשה (כגון אורך הסרט).

איזה מסר חשוב לכם להעביר לקוראים ולקוראות של "מעריב לנוער"?

"תעזו ליצור. הכול אפשרי בתכל'ס, תאמינו בעצמכם", השיבה אביגיל. דיברנו גם עם יהונתן להט (15), שסרטו "בין קודש לחול" הוקרן בפסטיבל והשתתף בתחרות שהתקיימה ב־29 ביולי כמועמד עלילתי. הסרט מספר על נער שנקרע בין העולם החרדי לחילוני בעקבות מפגש עם אחיו, שעזב את ביתו לפני שש שנים.

מה עורר בך את ההשראה ליצור את הסרט הזה?

"זה נושא בוער ואקטואלי היום יותר מתמיד", סיפר להט, והוסיף שנושא השסע הדתי במדינה עניין אותו עוד לפני שהפך לכל כך אקטואלי. צילומי הסרט נמשכו יותר זמן מהצפוי, אך בסך הכול היה ללהט צוות טוב ותומך. ההשראה לסרט, כך הוא מעיד, מבוססת על סיפור אמיתי. להט הדגיש כי היה רוצה שידעו שהסרט לא נוצר בכוונה רעה, ושכל מה שהוא רוצה הוא "שלום" ואחידות בין חילונים לחרדים. בדיעבד, הוא מוסיף: "אחרי הרבה מחשבה אני יכול להגיד שלא הייתי משנה כלום בסרט".