"בלי האנשים - אין משימה": הלוחמים של 'רוכב שמיים' חושפים את הסודות

כבר למעלה משנה וחצי שמדינת ישראל נלחמת בכמה חזיתות במקביל, והלוחמים שלנו בחזית נלחמים במגוון אמצעים מיוחדים. יחידת רוכב שמיים היא יחידה שאליה מתגייסים גם בנים וגם בנות, והתפקיד שלה הוא תפעול בשטח של כלים טכנולוגיים כמו רחפנים וכלי טיס מאוישים מרחוק (AKA - כטמ"מים). בין היתר, כטמ"ם שיש עליו מצלמה לוקח חלק נרחב בלחימה – כי הוא מאפשר זיהוי ואיסוף מידע מהשטח.

סגן ש' (שמטעמי ביטחון לא ניתן לחשוף את שמה המלא) היא מפקדת צוות ביחידת רוכב שמיים. אם הייתם שואלים אותה כמה שנים קודם – לא היה לה מושג שהיא תגיע לשירות קרבי. לאחרונה, היא שיתפה אותנו בהתרגשות בחוויות שלה כלוחמת שנכנסה ללבנון וביצעה מגוון משימות בשטח.

איך הגעת לשרת דווקא ביחידה הזאת?
"התחלתי את המסע שלי בתלפיות. זו תכנית שמתקבלים אליה כ-50 בנות ובנים בכל שנה. בשנים הראשונות לומדים לתואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ואחר כך משתלבים בתפקידים פיקודיים ביחידות שונות בצה"ל, בעיקר כמו 8200. במהלך ההכשרה לקחו אותנו לסיורים בהרבה יחידות שמשתמשות בטכנולוגיות מתקדמות, וככה נחשפתי לרוכב שמיים והחלטתי ללכת דווקא לשם". סגן ש' מספרת שזו לא הבחירה המתבקשת ביותר לתפקיד שלה: "רוב בוגרי תלפיות לא מגיעים ליחידה הזו, ההמשך הטבעי זה תפקיד טכנולוגי ולא תפקיד בשטח. אבל אני הרגשתי שאני רוצה לעשות תפקיד קרבי. הרגשתי שאני רוצה לחוות את החוויה הזו, וגם רוצה לתרום מעצמי".

אנשי רוכב שמיים פועלים בצוותים קטנים – רק ארבעה לוחמים או לוחמות ומפקד – שמצטרפים לגדודים בשטח ומסייעים להם, כך שבדרך כלל סגן ש' והצוות שלה הן הבנות היחידות בסביבה ומצוותות לגדוד של לוחמים בלבד. למרות זאת, היא לא מרגישה שמתייחסים אליהן באופן שונה.
"אולי לפני הכניסה ללבנון הרגשתי קצת היסוס מצד היחידות", היא משתפת, "אבל בסופו של דבר זה לגמרי קורה. הנה, אני והצוות שלי נכנסנו ללבנון, וכן יש קצת הרגשה שאנחנו פורצות דרך".

"אנחנו העיניים של הכוחות – מאבטחות מלמעלה, אוספות מודיעין, וסוגרות מעגל כשצריך"

ספרי לנו קצת על העבודה שלכן – מה אתן בעצם עושות?
"זה מתחלק לשלושה דברים עיקריים. בפעילות שגרתית אנחנו בעצם מאבטחות את הכוחות מלמעלה, בעיקר בלילה. אנחנו העיניים של הכוחות. עוד אלמנט חשוב זה איסוף מודיעין שאנחנו מבצעות בעזרת הרחפנים והכלים שלנו. הדבר השלישי, שזה מה שעשיתי לאורך הלחימה – זה הגנה על הכוחות. למשל, הצוות שלי סרק ועשה איסוף על אזורים סמוכים לכוחות המתמרנים, ואם זיהינו פעילות של כוח אויב – סגרנו מעגל".

מה זה אומר 'לסגור מעגל'?
"זה אומר שאחרי שמזהים איום יוצרים קשר עם גורם תקיפה, ומסכלים את הסיכון". אם זה נשמע לכם רגע חזק ומשמעותי, חשוב שתדעו שהשירות של סגן ש' גדוש בכאלה:

"הפעם הראשונה בתוך לבנון, שזיהינו משאית עם משגר מאוד משמעותי וסגרנו עליו מעגל – זה רגע שייזכר אצלי תמיד. את מבינה שמנעת שיגור"

היה משהו שחששת ממנו לפני הגיוס?
"היו לי חששות בנוגע למסלול קרבי. בסוף זה משהו שבעיקר בנים חווים. עבדתי על הכושר שלי מהרגע שהחלטתי ללכת על זה, אבל זה לא שהייתי איזו ספורטאית קודם".

מה את מרגישה שתקחי איתך גם לחיים מחוץ לצבא?
"אני חושבת ששני דברים מרכזיים: הראשון זה באמת תחושת המשמעות. עשיתי משהו בשביל המדינה, לקחתי חלק בלחימה. זה משהו שאני אקח איתי ושימשיך איתי תמיד. הדבר השני זה החוסן – ההבנה שאפשר לעשות הכול. כל משימה שנשמעת גדולה – אפשר לפרק ולהבין איך עושים".

גם סגן נ' הוא מפקד ביחידת רוכב שמיים, ובשיחה איתו הוא שיתף אותנו בכמה מהפעולות הכי מעניינות של היחידה, וגם גילה לנו מה הדבר הכי חשוב שהוא קיבל בצבא."עוד לפני הגיוס שמעתי על היחידה שמשלבת שירות קרבי עם טכנולוגיות מתקדמות, וידעתי שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות. בעצם היחידה הזו מתעסקת עם רחפנים, שזה משהו שהולך מאוד חזק בעולם היום", הוא מספר לנו בשיחה אליה הוא עולה מתוך עזה.

תספר לנו קצת על הפעילות של רוכב שמיים במלחמה.
"בגדול – מדובר באיסוף מידע. אנחנו מצטרפים לגדודים הלוחמים, ובעזרת הכלים שיש לנו רואים אם שטח פנוי או שיש בו תנועה של אנשים. אנחנו אלה ש'מזכים' שטח – כלומר, מכריזים שהוא נקי מכוחות אויב לפני שהגדוד נכנס אליו. אבל במהלך הלחימה אנחנו גם כמובן מזהים מטרות ופוגעים – רק לפני יומיים זיהינו שני מחבלים, שאחד מהם התחיל לחפור בור עם משגר טילים במטרה לירות לכיוון הארץ. הכוונו אליהם כוחות ומנענו את זה".

סגן נ' גם משתף אותנו במשימה מרגשת במיוחד:
"לפני כמה חודשים לקחנו חלק בפעילות סריקה עם הקומנדו, שייטת 13. אנחנו לא תמיד יודעים למה ישמש המידע שמבקשים מאיתנו לאסוף, לפעמים זה מרגיש מוזר – יכולים לעבוד על משהו שבוע שלם בלי לדעת למה… אבל בדיעבד הבנו שהמידע שהשגנו הוביל לחילוץ של חטוף. זה נותן הרבה משמעות – לקחת חלק במשהו כל כך גדול. אירוע כזה מעיף אותך למעלה ומזכיר לך למה אתה פה".

היית לוחם. למה החלטת לצאת לפיקוד?
"המקצוע הזה מאוד משמעותי, והיה לי חשוב קודם כל לראות את הדברים בעיניים ולשרת כלוחם. בהמשך הבנתי שגם מבחינת פיקוד, זה פיקוד אחר: מצד אחד אני מפקד על קבוצה מאוד קטנה של לוחמים, אבל בעצם אני בקשר עם הגדודים בשטח, עם כוחות של חיל האוויר – אני צריך לדעת לדבר עם כולם. זה המון אחריות".

מה תיקח איתך מהצבא לחיים?

"לא משנה כמה אני אהיה מקצועי – בלי האנשים שלי, המשימה לא תצליח"

"זה גם חברויות לחיים, ברור, אבל גם ההבנה שבלי האנשים – אין משימה. זה לא אומר שהם חייבים להיות החברים הכי טובים שלי, הם יכולים גם להתעצבן עליי – ככה זה בכל משפחה – אבל רק אם יש חיבור אמיתי לאנשים אפשר להצליח במשימות. זה מה שאני לוקח איתי. בכלל, אני רואה את זה הרבה פה בעזה, בכל מקום – בלי האנשים, אי אפשר".

מה היית רוצה להגיד לנערים ונערות לפני שירות צבאי?
"שירות קרבי ומשמעותי בצבא מביא התמודדויות מעולות לקראת החיים, יכולות מנטליות וגם מקצועות טובים. צריך לבוא בראש פתוח ולהיות אופטימיים – זה הכי חשוב".