ריטריט וולנס על חוף הים הוא בדרך כלל משהו שאנחנו מדמיינים כשאנחנו חושבים על קהילות של צעירים: מוזיקה, תנועה, נשימות, ים וסדנאות שמזמינות לצאת קצת מאזור הנוחות. אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מהחוויות האלה מגיעות גם לקהלים מבוגרים יותר - עם התאמות לגיל, לקצב ולצרכים השונים.
השבוע יצאו דיירי מגדלי הים התיכון מבת ים ומגני תקווה למפגש קצת אחר, שהתקיים על חוף הים בבת ים. במרכז הפעילות עמדה סדנת ניה - שיטת תנועה הוליסטית המשלבת ריקוד, תנועה מודעת ומוזיקה - ולצדה הליכה משותפת בתוך המים והרצאה על החוף.
אבל הסיפור כאן הוא לא רק עוד פעילות על שפת הים.
לא עוד "חוג": להכניס לחיים חוויות חדשות
במגדלי הים התיכון מנסים בשנים האחרונות להרחיב את עולם הפעילויות שמוצעות לדיירים, עם חיבור לתחומים שהפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מתרבות הוולנס: תנועה מודעת, אורח חיים בריא, לונג'ביטי, התפתחות אישית וחוויות חברתיות.
הרעיון הוא לא רק למלא את לוח הפעילויות, אלא להוציא את הדיירים מדי פעם מהשגרה המוכרת ולאפשר להם להתנסות בדברים חדשים.
סדנת הניה היא דוגמה טובה לזה. זו לא פעילות שמבקשת רק "להזיז את הגוף", אלא חוויה שמשלבת תנועה, מוזיקה, מודעות לגוף וקבוצה.
וכשכל זה מתקיים על חוף הים, עם הליכה משותפת בתוך המים והרצאה שממשיכה את המפגש, נוצרת חוויה ששונה מאוד מהפעילות המסורתית של חדר החוגים.
תנועה היא רק חלק מהעניין
אחד העקרונות שעומדים מאחורי התפיסה הזו הוא הסתכלות רחבה יותר על איכות החיים.
במקום להתמקד רק בשאלה איך להישאר בכושר, הדגש הוא על שילוב של כמה תחומים בחיי היומיום - פעילות גופנית, קשרים חברתיים, גירוי קוגניטיבי, התנסות וחוויות חדשות.
במובן הזה, הריטריט על החוף נועד לייצר כמה דברים במקביל: גם תנועה, גם יציאה מהבית והמפגש המוכר, וגם זמן משותף עם אנשים אחרים.
החיבור החברתי מקבל כאן מקום משמעותי. כשפעילות גופנית מתקיימת בקבוצה, היא הופכת מחובה אישית לחוויה משותפת - וכך נוצרת גם הזדמנות להכיר אנשים, לנהל שיחה ולהרגיש חלק מקהילה.
"להוסיף חיים לשנים"
זו למעשה תפיסת "הגיל החדש" שמובילה את הפעילות במגדלי הים התיכון: לא רק להאריך את החיים, אלא להכניס לתוכם עניין, תנועה, קשרים וחוויות גם בגילים מבוגרים.
מבחינת הגישה הזו, גיל אינו אמור להיות סיבה לוותר על התנסויות חדשות - אלא להפך.
לכן הפעילויות שמוצעות לדיירים נוגעות יותר ויותר בעולמות שהפכו לחלק מהשיח העכשווי על איכות חיים: וולנס, תנועה, מיינדפולנס, לונג'ביטי והתפתחות אישית.
ומה מחכה בהמשך?
הריטריט בבת ים הוא רק דוגמה אחת לפעילות מהסוג הזה. במגדלי הים התיכון מתכננים להמשיך ולהביא לדיירים חוויות חדשות מעולמות הוולנס והתנועה, ולא להסתפק במפגשים חד־פעמיים.
בהמשך צפוי גם ריטריט של כמה ימים, שיכלול מגוון סדנאות וולנס ויאפשר לדיירים להקדיש זמן של ממש לעצמם - מחוץ לשגרה הרגילה ומחוץ לסביבה המוכרת.
וזה אולי לב הרעיון: לא צריך לחכות לגיל מסוים כדי להתחיל "לחיות נכון". אפשר להמשיך ללמוד, לזוז, להכיר, להתנסות ולגלות דברים חדשים בכל שלב בחיים.
כי אם פעם דיברנו על "גיל הזהב", היום יותר ויותר מדברים על הגיל החדש - גיל שבו לא רק שואלים כמה שנים יש לנו, אלא גם מה אנחנו עושים איתן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו