די להלקאה עצמית: "עדיף לאכול סופגניות מאשר להתייסר שלא אכלתם"

כמו בכל שנה, גם השנה המאפיות ממציאות את עצמן מחדש, המסכים מלאים בצבעים חדשים וקבוצות הווטסאפ מלאות בחוויות, תמונות ודיונים סביב המאכל המסורתי של חנוכה.

עבור מיליוני ישראלים, החג היפה הזה הופך להיות מסע של שמונה ימים שמסתכם בשאלה המייסרת - האם לאכול או לא לאכולסופגנייה?

זה לא סוד שהערך התזונתי של הסופגנייה הוא נמוך, וכשמה כן היא - מדובר בבצק מפחמימות ריקות שסופג כמות גדולה של שמן, וכולל תוספות עשירות בסוכר.

ועם זאת, אפשר למנות אינספור מאכלים עם ערכים תזונתיים נמוכים לא פחות שאנחנו מרשים לעצמנו ליהנות מהם מדי פעם, והם לא "זוכים" למסע ההפחדה שזוכה לו הסופגנייה שלא בצדק, כי הרי ברור שלא היא ה"דיל ברייקר" בנושא ההשמנה שלנו. גם אם נאכל כמה סופגניות במהלך החג זה ממש לא נורא. להפך, מה שנורא יותר הם הייסורים הפנימיים שחלקנו עוברים, יש לומר, שלא בצדק.

View this post on Instagram

A post shared by Omer Rosenberg (@omerrosenberg77)

הפרי האסור היה ותמיד יהיה חלק מהדינמיקה הפנימית שלנו כבני אדם. אם מאכל מסוים נתפס כאסור, הוא מייד הופך להיות יעד לכיבוש. ברגע שנוריד את הסופגנייה מרשימת המאכלים האסורים, סביר להניח שיהיה לנו הרבה יותר קל לגשת לסיטואציה ממקום נקי ואמיתי, ולהתעסק בשאלה האמיתית - האם אני באמת רוצה את הסופגנייה?

אם תהיתם, אתם נורמליים לחלוטין. החשק העז שלנו לסופגנייה לא תמיד מצביע על חוסר שליטה או חוסר בכוח רצון, אלא על רצון להורדת מתח והרגשה טובה, בטח בחג. המרכיב העיקרי בסופגנייה הוא הפחמימה, וחשוב לדעת שהפחמימה מקושרת באופן ישיר לנוירוטרנסמיטורים במוח שמשפיעים על ייצור הסרוטונין שגורם לתחושת שלווה והפגת מתחים. לכן, אם הגוף מדבר - אולי שווה להקשיב לו (כמובן בגבול הטעם הטוב).

תשאלו את עצמכם מי אתם, זו שאלה חשובה. יש רבים שסופגנייה פשוט לא עושה להם את זה, אבל אם אתם נמנים עם אלה שאוהבים פחמימות, סביר להניח שתתחברו גם לסופגנייה, מסוג כלשהו. המודעות כאן היא חשובה, מאחר שאם אני מפנטז על הסופגנייה ולא אוכל אותה, אני בורח, ובריחה היא לא באמת התמודדות. תסתכלו לאמת בעיניים, דעו מי אתם והשלימו עם מה שאתם רואים.

חשוב גם לצאת מההלקאה העצמית - לאכול את הסופגנייה זה דבר אחד, אבל "לאכול לעצמכם את הראש" אחר כך זה דבר אחר. פעמים רבות אנחנו מסתובבים עם תחושה שעצם העובדה שהעזתי לאכול משמעה שהרסתי הכל, ואם כבר הרסתי אז הסכר נפרץ ואפשר לאכול עוד אחת ועוד אחת כי מה זה בעצם משנה.

אם בחרתם לאכול סופגנייה, נסו ליהנות מהרגע מתוך ידיעה שזה בסדר, שאתם בסדר, ושהחיים אחרי הסופגנייה ממשיכים כסדרם. צורת מחשבה זו תאפשר לכם להיות רגועים הרבה יותר ללא נקיפות מצפון או רגשות אשם מיותרים ולהמשיך לחיות עם עצמכם בשלום.

הדרך היעילה ביותר להרגיש שהשליטה היא בידיים שלנו היא לשלב פעילות גופנית. אם אתם מתאמנים - המשיכו עם שגרת האימונים שלכם, ואפילו הוסיפו אימון או שניים בגוון אירובי, ואם אתם לא נוהגים להתאמן, צאו להליכה מהירה או לרכיבת אופניים שיאפשרו לכם לבזבז את העודף הקלורי. שוב, לא כדי להעניש את עצמכם על עצם אכילת הסופגנייה, אלא כי זהו כלי נהדר ואובייקטיבי לקחת אחריות על הבחירות שלנו.

חשוב לדעת שגם בסופגניות יש מנעד רחב הכולל סופגניות רגילות של כ-250 קלוריות ועד לסופגניות מלאות מכל טוב שיכולות להגיע גם ל-800 קלוריות. הכירו בכך ובחרו בסופגנייה שתעשה לכם טוב. כמו שחשוב שלא להימנע, כך גם חשוב לא להגזים. זכרו שבסופו של דבר, כמו בהרבה נושאים בחיים, לקיצוניות יש מחיר.