מה באמת עובר על סימון ביילס?

סימון ביילסהיא כנראה הספורטאית הגדולה בעולם ההתעמלות עם מספר מדליות הזהב הגדול ביותר בהיסטוריה בתחום. אבל את כוח העל האמיתי שלה היא חשפה רק עכשיו, ובגינו, לדעתי, היא צריכה לקבל מדליית יהלום.

יש דברים שכולם מסכימים עליהם, למשל שכוחות על יש רק לדמויות קומיקס וקולנוע, וכן לספורטאים שמעפילים למשחקים האולימפיים אחת בארבע שנים. אחת מאותם גיבורי על בלתי מעורערים היא האלופה האולימפית סימון ביילס, שלה, כידוע, עשרות מדליות אולימפיות, אך על הסיבות שלה לפרישה מהתחרויות בטוקיו 2020, הדעות חלוקות.

ההחלטה המפתיעה שביילס לקחה, לפיה היא לא תתחרה בשל מצבה הנפשי, היא עבורה כמובן, אבל בעצם ההחלטה הזאת היא גם אמרה למיליוני אנשים שחיים תחת לחץ בלתי פוסק ושסובלים מהפרעות נפשיות שזה בסדר לעצור, שהבריאות הנפשית חשובה בדיוק כמו הבריאות הפיזית, אפילו אם כל העולם צופה בך. תוך כדי צפייה וציפייה גילינו, היושבים בבית, שגם לנפש של ספורטאית על ברמה של ביילס יש סדקים.

על מנת להבין קצת יותר טוב מה עבר על ביילס, ועל ספורטאים אולימפיים רבים שנמצאים תחת לחץ היסטרי, מצביע ישי אלוני, יועץ לפסיכולוגיית ספורט, על שני אלמנטים חשובים: תקווה ודיבור פנימי.

"בראש ובראשונה חשוב לומר, שלא נוכל לדעת מה בדיוק קרה לסימון ביילס", מדגיש אלוני, אמירה חשובה שכדאי שכל אותם פרשני ספורט שמיהרו לשלוח זעמם על ביילס, יפנימו. אלוני מוסיף ש"מי שעקב לאחרונה אחרי ביילס יכול היה לשמוע אותה מדברת יותר ויותר על הרצון והצורך שלה 'להיות פחות רובוטית ויותר אנושית'". אך מהיכן נובעת ההרגשה ה"רובוטית" הזו?

"חוקר הרגשות לזרוס כתב כבר בשנת 2000 על חשיבות התקווה בנוגע לביצוע ספורטיבי", מסביר אלוני. "חוסר תקווה, עשוי להוביל לתחושות כעס, חרדה, אשמה, בושה, עצבות, וכתוצאה מזה לבסוף - ביצוע ירוד. בהקשר זה נשאלת השאלה - האם סימון ביילס חשה חסרת תקווה בנוגע ליכולותיה לעמוד ברף הגבוה שהוצב לה?".

בנוסף, כאמור, מסביר אלוני על המושג "דיבור פנימי של מבצע", תחום חדש ומעניין בפסיכולוגיה של הספורט והביצוע. "מחקרים מראים שדיבור פנימי שלילי - כל אותן שיחות קשות שהאדם מנהל עם עצמו שוב ושוב, בהן מסקנות חסרות תפיסה מציאותית כגון 'אני לא מספיק טוב', 'אני אף פעם לא מצליח', 'היא הרבה יותר טובה ממני' וכו', פוגעות בתחושת המסוגלות שלו, בריכוז שלו ובמצב הרוח הכללי שלו ולא מאפשרות לו למצוא פתרון לקשיים אותם הוא חווה. האם ביילס שקעה אל תוך עצמה ונפלה קורבן לדיבור פנימי שלילי, שהביא לביצוע חלש ואף לפרישה מהתחרות?".

חשוב להבין שאין אשמים בסיפור הזה. כל אחד מאיתנו בנוי אחרת וישנו מכלול בלתי נגמר של נסיבות ותרחישים אפשריים שעלולים להשפיע על נפשו של אדם, במודע או שלא במודע. אין מרשם, אין נוסחה. כל אחד יכול להישבר תחת הלחצים העצומים שמוטלים על הספורטאים הצעירים הללו, ואין זה פלא שזה קרה דווקא לאחת הספורטאיות המעוטרות בהיסטוריה.

לסיכום, מקווה אלוני "שהסיפור המרתק הזה יירשם בזיכרון הקולקטיבי כרגע אנושי נפלא, בו ספורטאית על התגלתה כאדם מן השורה ואזרה אומץ לומר את אשר על ליבה ולבקש תמיכה". לנו נותר רק להבין ולהפנים, שאם לגיבורי על מותר לעצור מדי פעם, גם לנו מותר.

הכותב הוא מאמן כושר ובעלים שלNEXT