בעקבות הסרט של פאולה: הווידוי של כוכבת "המפקדת"
נועה אסטנג'לוב שיתפה בהשפעה העצומה שהייתה לסרט של פאולה רוזנברג עליה • היא שיתפה במחשבות שהיו לה על דיאטה לפני צילומים, אותן היא מנסה להשקיט
Your browser doesn’t support HTML5 audio
זה היה ערב של שידורי טלוויזיה נצפים למדי, יחד עם גמר היורו ששודר אמש (ראשון), גם סרטה של פאולה רוזנברג כבש את טבלת הרייטינג, והצליח לעורר שיח רב ברשתות החברתיות. נשים שונות (וגברים) הגיבו לסרט שדיבר על דימוי גוף, ועל האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו מגיל צעיר וכיום.
היו גם מי ששיתפו בחוויות אישיות שלהם שקשורות לנושא הטעון של הסרט, כפי שעשתה למשל כוכבת הסדרה המצליחה "המפקדת", נועה אסטנג'לוב, שהעידה בסטורי כי לסרט הייתה השפעה חזקה עליה. זמן קצר אחר כך היא החליטה להעלות פוסט, והודתה כי היא עדיין מתקשה להתאושש מהצפייה.
"העליתי איזה סטורי", שיתפה השחקנית בת ה-21, "קיבלתי תוך דקה כל כך הרבה הודעות מבנות שפותחות ומשתפות ומודות... אולי אני לא במקום מספיק שלם בחיים שלי כרגע כדי לומר את הדברים כמו שהייתי חולמת לומר כדי לשתף מפרספקטיבה של לשון עבר, אבל אני מניחה שזה חשוב לא פחות".
"הלב שלי שבור מלהבין כמה אני וכל מי שאני אוהבת, כל כך לא אוהבת את עצמה. החלק בסרט שבו הבנות היו צריכות לדבר אחת לשנייה ולומר את הדברים שהן אומרות לעצמן - הציב מראה קשה מולי. כמה קשה - ואפילו בלתי אפשרי לנו - לומר למישהי אחרת דברים כאלה. למה ואיך ובאיזה עולם כל כך קל לומר את זה לעצמנו, בלי להרגיש טיפת אשמה? כמה מעט חמלה".
אסטנג'לוב שיתפה באומץ: "בעוד חודש אני מתחילה צילומים, ומהבוקר מחלחל לו קול בראש שאומר לי להתחיל דיאטה כי ככה אצטלם יותר יפה, ויאללה לעבודה כי יש לי חודש... אני כועסת על עצמי שהמחשבה הזאת עוברת לי בראש, ואני כועסת על עצמי שאני כועסת על עצמי, כי איך אפשר להאשים אותי, ואותך, ואת כולנו, ואנחנו במילא כועסים על עצמנו מספיק. זה לא הוגן. אני מוכשרת, וקיבלתי את התפקיד כמו שאני בזכות איך שאני ולא למרות, ואין סיבה שארד במשקל, פשוט אין. אין סיבה שאת או אתה או כל מי שקורא ירד במשקל. פשוט אין סיבה".
"אני כל כך רוצה להיות במקום שמצליח ליישם את המילים האלה", סיכמה. "והאמת הכנה היא שאני לא בטוחה שאצליח, אבל השינוי מתחיל מזה שגם אני וגם את וגם אתה וכולם - נפסיק לקחת חלק ולתחזק איזו תדמית מושלמת ובלתי אפשרית, ונבין שאף אחד אף פעם לא מרוצה. יש בזה משהו ממש עצוב, אבל גם מנחם. אז זאת העזרה הקטנה שלי להיום, לכתוב את זה. אולי יום יבוא, ואני ארגיש שזה עזר לי הרבה יותר מלאחרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו