מרגישים שהמוח עמוס, שהריכוז מתפזר ושקשה להיכנס למשימה? ייתכן שהפתרון נמצא דווקא בתנועה - ולא צריך להשקיע בו שעות. מחקר שפורסם בכתב העת Imaging Neuroscience ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת צוקובה ביפן מצא כי אפילו עשר דקות של ריצה קלה מאוד עשויות לשפר את מצב הרוח ולחדד את הקשב והשליטה העצמית.
לצורך המחקר, החוקרים בדקו 24 צעירים בריאים בשתי משימות נפרדות. באחת הם רצו במשך עשר דקות על הליכון בקצב איטי של 3.1 עד 6 קמ"ש, ובשנייה נחו. במהלך הניסוי ולאחריו נבדקה פעילות המוח שלהם, לצד ביצועים במבחני קשב ומדדים של מצב רוח.
התוצאות הצביעו על עלייה בפעילות באזורים של הקורטקס הקדם-מצחי, אזור במוח הקשור, בין היתר, לקבלת החלטות, מיקוד ושליטה עצמית. בנוסף, המשתתפים הגיבו מהר יותר במבחני קשב ודיווחו על תחושת ערנות ועל מצב רוח חיובי יותר. ההשפעות נמשכו גם לאחר שדופק הלב חזר לרמתו הרגילה.
החוקרים כתבו כי אימון ריצה יחיד, גם במהירות איטית מאוד, עשוי לעודד מצב רוח נעים ולשפר את התפקוד הניהולי. לדבריהם, הממצאים מוסיפים להבנת היתרונות האפשריים של ריצה קלה על תפקוד המוח.
ומה קורה במוח בזמן הזה?
לדברי ד"ר ג'ון לה פומה, רופא פנימי מקליפורניה ומחבר הספר Indoor Epidemic, שלא היה מעורב במחקר, פעילות גופנית קלה עשויה להשפיע על מערכות עצביות הקשורות למיקוד ולשליטה עצמית. הוא הסביר כי תנועה גופנית מעוררת פעילות של המוליכים העצביים נוראדרנלין ודופמין, הקשורים בין היתר לערנות, מוטיבציה וקשב.
לה פומה הציע כדרך מעשית לשלב הליכה של עשר דקות בחוץ עם מקטעים קצרים של ריצה, באורך של כ-30 שניות, לפני משימות הדורשות ריכוז מנטלי.
עם זאת, הוא הדגיש כי אנשים עם מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 1, כאבי מפרקים או מי שעברו ניתוח לאחרונה צריכים להתייעץ עם רופא לפני שהם מתחילים שגרת פעילות חדשה.
לא מדובר ב"תרופת פלא"
גם ד"ר סקוט נאס, רופא משפחה מקליפורניה, סבר כי ריצה קצרה יכולה לסייע בהעלאת האנרגיה, לשפר את התחושה המנטלית ולסייע בריכוז. עם זאת, הוא הדגיש כי אין לראות בפעילות הקצרה פתרון קסם.
לדבריו, ההשפעה החיובית עשויה להיות זמנית בלבד. בנוסף, עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון או חרדה, פעילות גופנית יכולה אמנם לסייע בתחושה הכללית ולתת "ניקוי ראש" קצר, אך היא אינה תחליף לטיפול רפואי.
חשוב גם לזכור את מגבלות המחקר עצמו, הוא נערך על 24 צעירים בריאים בלבד, ולכן אי אפשר להסיק ממנו באופן ישיר שההשפעה תהיה זהה אצל מבוגרים, אנשים שאינם רגילים לרוץ או מי שמתמודדים עם בעיות בריאותיות. כדי להבין עד כמה הממצאים רחבים ועמידים לאורך זמן, נדרשים מחקרים גדולים ומגוונים יותר.
ובינתיים, המסר הפשוט שעולה מהמחקר הוא שאולי לא תמיד צריך אימון ארוך ומפרך כדי לעשות הפסקה מהמסך, להזיז את הגוף ולתת למוח כמה דקות של ריסטארט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו