פחות מסך, יותר תנועה: כך תעזרו לבני הנוער לזוז יותר

הם מתעוררים עם הטלפון, לומדים מול מסך, חוזרים הביתה ונכנסים לרשתות החברתיות ובין לבין כמעט ולא זזים. ככל שזמן המסך עולה, זמן התנועה והפעילות הגופנית עלול להצטמצם, וההשפעה אינה מסתכמת רק בכושר: גם היציבה, הדימוי העצמי, מצב הרוח ואיכות השינה עלולים להיות מושפעים מאורח חיים יושבני.

אז איך מחזירים את התנועה לשגרה בלי להפוך את הבית לזירת קרב סביב הטלפון?

לא חייבים להתחיל באימון של שעה

גם הפסקות קצרות של תנועה במהלך היום עוזרות לשבור רצף ממושך של ישיבה. 10 דקות הליכה, רכיבה על אופניים, משחק עם חברים או כמה תרגילי תנועה בבית - כולם נחשבים.

במקום לשאול "כמה זמן התאמנת?", נסו לשאול "כמה פעמים קמת וזזת היום?"

להפוך את הפעילות לבילוי ולא לעונש

"אתה יותר מדי בטלפון, לך להתאמן" - לא בהכרח יוצר מוטיבציה. עדיף למצוא פעילות שבני הנוער באמת נהנים ממנה אימון כוח מותאם לגיל, שחייה, ריקוד, כדורסל, רכיבה או פעילות קבוצתית.

המטרה היא לא עוד מטלה ביומן, אלא פעילות שרוצים לחזור אליה.

חברים הם מנוע מוטיבציה

בגיל ההתבגרות ההיבט החברתי משמעותי מאוד. אימון עם חבר, הליכה משותפת או פעילות קבוצתית יכולים להפוך את הספורט למהנה ומחייב יותר.

כשיש עם מי להגיע, הרבה יותר קל להגיע.

שימו לב ליציבה

שעות ארוכות מול טלפון ומחשב מעודדות תנוחות ישיבה לא אידיאליות: ראש שמוט קדימה, כתפיים סגורות וגב כפוף. כדאי לעודד הפסקות תנועה, שינוי תנוחות ותרגילים לחיזוק הליבה, הגב והכתפיים, בהתאם לגיל וליכולת.

המסר הוא לא "אתה יושב לא נכון", אלא "בוא נלמד את הגוף לזוז ביותר דרכים".

להפוך את הגוף לפרויקט

החשיפה לתמונות ולסרטונים ברשת עלולה ליצור השוואות ולחץ סביב מראה הגוף. לכן חשוב לדבר עם בני נוער על פעילות גופנית במונחים של כוח, בריאות, יכולת והרגשה טובה ולא רק משקל או מראה.

אימון טוב הוא כזה שגורם להם להרגיש מסוגלים יותר בתוך הגוף שלהם

תנו למסך להפוך לשותף - לא לאויב

המטרה היא לא לקחת לבני הנוער את הטלפון. הטכנולוגיה היא חלק מהחיים שלהם, והיא כאן כדי להישאר. המטרה היא ללמד אותם לייצר איזון.

גם אפשר להשתמש בה לטובתנו: לבחור סרטון אימון, לעקוב אחר צעדים, לשים מוזיקה או להשתמש באפליקציות שמוסיפות אלמנט של משחק.

השאלה היא לא רק כמה זמן נמצאים מול המסך, אלא איזה מקום הוא תופס לעומת תנועה, שינה, חברים וזמן בחוץ.

ההורים הם הדוגמה הכי חזקה

במקום להטיף, כדאי לעשות יחד: לצאת להליכה משפחתית, לרכב על אופניים, לשחק כדור או לקבוע זמן קבוע בשבוע לפעילות משותפת.

פחות "אתה צריך לעשות ספורט", יותר "בוא נעשה את זה ביחד".

יוצרים "איים של תנועה" במהלך היום

לא צריך לשנות הכול בבת אחת. אפשר להתחיל בקטן: ללכת ברגל כשאפשר, לעלות במדרגות, לקום בהפסקות, לצאת לסיבוב אחרי הלימודים או לקבוע אימון קבוע כמה פעמים בשבוע.

כשהתנועה הופכת להרגל ולא לאירוע מיוחד  קל יותר להתמיד.

להקשיב גם לצד הרגשי

פעילות גופנית היא לא רק עניין של כושר. היא יכולה להיות זמן להתנתק מהמסך, לפגוש חברים, לפרוק אנרגיה ולחוות הצלחה. לכן חשוב לשים לב גם איך בני הנוער מרגישים אחרי הפעילות, ולא רק כמה הם התאמנו.

להתחיל קטן - ולהתמיד

שעה פחות מסך לא חייבת להפוך מיד לשעה של אימון. אפשר להתחיל מעוד 10 דקות תנועה ביום, להוסיף הליכה ולבנות בהדרגה שגרה שמתאימה לבני הנוער.

המטרה היא לא לגדל דור ששונא את המסך, אלא דור שיודע להניח אותו בצד ולחזור לגוף שלו.

מתן ביטון הוא סמנכ"ל מועדונים ברשת מועדוני הכושר SPACE