האם ה-AI באמת הופך אותנו לפחות חכמים?

אנחנו חיים בעידן של הצפת מידע חסרת תקדים. הבינה המלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר, החיים נעשים עמוסים ותובעניים יותר, והמתח שמלווה רבים מאיתנו עלול להשפיע גם על האופן שבו אנחנו חושבים, לומדים וזוכרים.

לרגל יום המוח הבינלאומי, איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר־אילן, עושה סדר בכמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר על המוח והזיכרון, מסביר כיצד לחץ מתמשך עשוי להשפיע על היכולת הקוגניטיבית שלנו, והאם באמת אפשר "לאמן" את המוח באמצעות אפליקציות ומשחקים.

אז כמה מהמוח אנחנו באמת מנצלים?

אחד המיתוסים המוכרים ביותר על המוח הוא שאנחנו משתמשים רק בחלק קטן מהפוטנציאל שלו - לרוב מוזכר המספר 10%. אלא שלפי עניאל, מדובר במיתוס שאין לו בסיס מדעי.

בדיקות דימות מוחי מתקדמות, בהן הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI), מראות שאנחנו משתמשים לאורך היום ברשתות עצביות רבות ובאזורים שונים במוח. גם פעולות שנראות לנו פשוטות, כמו זיהוי פנים או שליפת מילה, מערבות שיתוף פעולה בין אזורים ורשתות עצביות שונות.

מיתוס נוסף נוגע לחלוקה המוכרת בין "מוח ימין יצירתי" לבין "מוח שמאל לוגי". אמנם קיימת התמחות מסוימת של אזורים ותפקודים בחלקים שונים של המוח, אך המוח פועל כמערכת מורכבת ומשולבת. חשיבה יצירתית, למידה ופתרון בעיות אינם שייכים ל"חצי מוח" אחד, אלא נשענים על פעילות מתואמת של רשתות שונות.

הלחץ שלא עוזב: מה קורה לזיכרון שלנו?

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור המוח המודרני הוא מתח מתמשך. חשיפה ממושכת לסטרס מלווה בעלייה בהפרשת הורמון הקורטיזול, ורמות גבוהות שלו לאורך זמן נקשרו להשפעה על ההיפוקמפוס - אזור מוחי מרכזי בתהליכים הקשורים לגיבוש זיכרונות חדשים ושליפת מידע.

אבל יש גם חדשות טובות: המוח אינו מערכת סטטית. אחת התכונות המרכזיות שלו היא נוירופלסטיות, כלומר היכולת להשתנות ולהסתגל לאורך החיים. המוח מסוגל ליצור ולחזק קשרים עצביים בתגובה ללמידה, ניסיון והרגלים שונים, ואף להסתגל במידה מסוימת לשינויים ולפגיעות.

עם זאת, היכולת הזו אינה זהה אצל כולם, והיא מושפעת בין היתר מגיל, ממצב בריאותי וממשך החשיפה לגורמי לחץ.

ומה לגבי אפליקציות לאימון המוח?

משחקי זיכרון ואפליקציות לאימון המוח הפכו בשנים האחרונות לתעשייה של ממש, ורבים משתמשים בהם מתוך תקווה לשפר את הזיכרון, לחזק את היכולות הקוגניטיביות ואפילו להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית.

אלא שכאן התמונה מורכבת יותר.

לדברי עניאל, מחקרים ומטא־אנליזות שבחנו תוכניות אימון קוגניטיבי מצאו במקרים רבים שיפור במשימה הספציפית שעליה מתאמנים. כלומר, אם מתרגלים משחק זיכרון מסוים, סביר להשתפר באותו משחק. השאלה אם השיפור הזה "עובר" גם ליכולות קוגניטיביות רחבות יותר בחיי היומיום - כבר הרבה פחות ברורה.

עם זאת, גם כאן לא מדובר בתשובה חד־משמעית. מחקרים מסוימים מצביעים על תועלת אפשרית של סוגים מסוימים של אימון קוגניטיבי, בין היתר בקרב אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל. מחקר ארוך טווח אף הצביע על קשר בין סוג מסוים של אימון לשיפור מהירות העיבוד לבין סיכון מופחת לדמנציה.

המסקנה, אם כן, אינה שאפליקציות לאימון המוח חסרות ערך, אלא שהן כנראה אינן תחליף לאורח חיים בריא ולמגוון של גירויים קוגניטיביים.

אז מה כן כדאי לעשות כדי לשמור על מוח חד?

אם מחפשים את הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאות המוח לאורך זמן, המחקר מצביע דווקא על הרגלים מוכרים - ולא על פתרונות פלא.

פעילות גופנית: פעילות אירובית סדירה, כמו הליכה מהירה או שחייה, נקשרה במחקרים לבריאות מוחית ולתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. בעוד שבמחקרים על בעלי חיים נמצאו עדויות ליצירת תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס בעקבות פעילות גופנית, השאלה אם תהליך דומה מתרחש גם במוח האנושי הבוגר עדיין נתונה לדיון מחקרי. כך או כך, התועלת של פעילות גופנית לבריאות הכללית ולבריאות המוח נתמכת בעדויות רבות.

שינה: שינה מספקת ואיכותית היא מרכיב משמעותי בתפקוד המוח. היא קשורה לתהליכים של גיבוש וארגון זיכרונות, ובמחקרים נמצא קשר בין איכות השינה לבין תפקוד קוגניטיבי. מחקרים עוסקים גם בתפקיד האפשרי של מערכות פינוי פסולת במוח במהלך השינה, אך חלק מהממצאים בנושא עדיין נמצאים בשלבי מחקר.

למידה: המוח אוהב אתגרים. רכישת מיומנות חדשה, לימוד שפה או נגינה בכלי מוזיקלי יכולים לספק גירוי קוגניטיבי משמעותי ולהרחיב את מגוון הפעילויות שהמוח נדרש לבצע.

קשרים חברתיים: גם לאינטראקציות חברתיות יש מקום בתמונה. קשרים חברתיים פעילים נקשרו במחקרים לרזרבה קוגניטיבית טובה יותר ועשויים לספק למוח גירוי מתמשך, לצד תרומה לרווחה הנפשית.

בסופו של דבר, המוח שלנו לא זקוק כנראה לטריק אחד ש"יעבוד" עליו, אלא לשילוב של הרגלים לאורך זמן. פעילות גופנית, שינה טובה, למידה, קשרים חברתיים והתמודדות עם מתח עשויים כולם לתרום לבריאות המוח. ובעידן שבו הבינה המלאכותית יכולה לעשות יותר ויותר מהעבודה במקומנו, אולי אחת הדרכים הטובות ביותר לשמור על המוח פעיל היא פשוט להמשיך להשתמש בו: להיות סקרנים, ללמוד דברים חדשים ולאתגר את עצמנו גם בדברים שאינם מגיעים בלחיצת כפתור.