"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוברים כמה שפות? המוח שלכם עשוי להיות צעיר בעד 13 שנים

מחקר חדש מצא כי שליטה בכמה שפות קשורה להזדקנות מוחית איטית יותר - ככל שמספר השפות ורמת השליטה בהן גבוהים יותר, כך נראה המוח צעיר יותר ביחס לגיל הכרונולוגי

,עודכן
0השמעה
מציגים סימנים של הזדקנות מוחית איטית יותר. צילום: istockphoto

לימוד שפה חדשה לא רק פותח דלתות לעולמות ותרבויות חדשות - הוא עשוי גם לעזור למוח להישאר צעיר לאורך השנים. מחקר חדש מצא כי אנשים הדוברים כמה שפות מציגים סימנים של הזדקנות מוחית איטית יותר, ובקרב דוברי ארבע שפות נראה המוח צעיר בעד 13 שנים בהשוואה לגילם הכרונולוגי.

המחקר נערך בקרב תושבי חבל הבסקים שבצפון ספרד, אזור שבו רב־לשוניות היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. המשתתפים דיברו שילובים שונים של ספרדית, בסקית, צרפתית ואנגלית, והחוקרים ביקשו לבדוק כיצד שימוש קבוע בכמה שפות משפיע על מבנה המוח ועל תהליך ההזדקנות שלו.

לעזור למוח להישאר צעיר לאורך השנים, אילוסטרציה,צילום: istockphoto

לצורך המחקר פיתחו החוקרים "שעון הזדקנות מוחי" המבוסס על בינה מלאכותית ובדיקות מגנטואנצפלוגרפיה (MEG) - טכנולוגיה המודדת את הפעילות המגנטית של המוח. המערכת העריכה את גילו הביולוגי של המוח באמצעות ניתוח איכות התקשורת בין אזורים שונים בו, שכן ידוע כי עם השנים הקשרים בין רשתות עצביות נחלשים בהדרגה.

ככל שמספר השפות גדל - כך גם היתרון

הממצאים הצביעו על קשר ברור בין רב־לשוניות לבין מוח שנראה צעיר יותר.

אצל משתתפים שדיברו שתי שפות בלבד נראה המוח צעיר בכשש שנים בממוצע לעומת דוברי שפה אחת. בקרב דוברי שלוש שפות הפער גדל לכשבע שנים, ואילו אצל דוברי ארבע שפות הגיע ההבדל לעד 13 שנים.

אולם מספר השפות אינו הגורם היחיד. החוקרים מצאו כי גם הגיל שבו נלמדה השפה השנייה ורמת השליטה בכל אחת מהשפות השפיעו על התוצאות. משתתפים שהחלו ללמוד שפה נוספת בגיל צעיר יותר והגיעו לרמת שליטה גבוהה יותר הציגו דפוסי קישוריות מוחית שנראו צעירים ובריאים יותר.

לדברי החוקרת ד"ר לוסיה אמורוסו, נראה כי ההשפעה פועלת על רצף: ככל שהחשיפה לשפות מתחילה מוקדם יותר וככל שהשליטה בהן טובה יותר, כך המוח מפגין מאפיינים צעירים יותר ביחס לגיל האמיתי.

למה זה קורה?

לדברי החוקרים, דיבור בכמה שפות מפעיל באופן קבוע מערכות מוחיות האחראיות על זיכרון, קשב, תכנון, קבלת החלטות ושליטה קוגניטיבית. האימון המתמשך הזה עשוי לחזק את רשתות התקשורת במוח ולהפוך אותן לעמידות יותר בפני השינויים הטבעיים שמלווים את תהליך ההזדקנות.

עשוי לתרום לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי,צילום: istockphoto

הממצאים משתלבים בשורת מחקרים קודמים שהראו כי פעילות מנטלית מאתגרת, כמו קריאה, פתרון תשבצים וחידות או למידה מתמשכת, עשויה לתרום לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי ולהפחית את הסיכון לירידה בזיכרון ולדמנציה בגיל מבוגר.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בקשר סטטיסטי בלבד. המחקר אינו מוכיח שלימוד שפות הוא הגורם הישיר להזדקנות מוחית איטית יותר, וייתכן שגם גורמים נוספים משפיעים על התוצאות. בנוסף, הממצאים הוצגו בכנס מדעי וטרם פורסמו בכתב עת שעבר ביקורת עמיתים – שלב חשוב באימות המסקנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר