זוהי אחת האזהרות המוכרות ביותר מילדות: אל תגרדו את העקיצה או את הפריחה, כי זה רק יחמיר את המצב. אלא שלמרות שכולנו מכירים את העצה הזו, ההקלה המיידית שמגיעה אחרי הגירוד הופכת אותה לכמעט בלתי אפשרית ליישום.
כעת, מחקר חדש חושף את המנגנון הביולוגי שמסתתר מאחורי התחושה הזו - ומסביר מדוע הגירוד לא רק מגיב לגירוי, אלא עלול ליצור מעגל קסמים שמזין את עצמו.
כדי לבדוק מה באמת גורם להחמרת הגירוי, ד"ר דניאל קפלן, רופא עור וחוקר מאוניברסיטת פיטסבורג, וצוותו ערכו ניסוי בעכברים. החוקרים מרחו חומר מגרה על אוזניהם, אך לחלק מהעכברים הלבישו "קונוסים של בושה" - אותם קולרים וטרינריים שמנעו מהם להתגרד.
התוצאות היו חד-משמעיות: העכברים שהצליחו לגרד פיתחו נפיחות משמעותית ותגובה דלקתית חזקה בהרבה, בעוד שאלו שלא יכלו להתגרד סבלו מתסמינים קלים בלבד. המסקנה הייתה ברורה - לא רק הגירוי עצמו גורם לדלקת, אלא גם פעולת הגירוד.
אז למה זה בכלל קורה?
לדברי החוקרים, כאשר אנחנו מתגרדים, אנחנו בדרך כלל ממשיכים עד שהתחושה מתחילה להפוך לכאב. בשלב הזה תאי עצב האחראים על תחושת הכאב משחררים חומר בשם Substance P, שמפעיל את תאי התורן (Mast Cells) - תאי חיסון שאחראים בין היתר על תגובות אלרגיות ודלקתיות.
התאים הללו משחררים היסטמין וחומרים נוספים שמעוררים תחושת גירוד חזקה עוד יותר. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו: מגרדים, מרגישים הקלה רגעית, הגוף מגביר את התגובה הדלקתית - ואז מתחשק לגרד שוב.
אבל אם הגירוד כל כך מזיק, למה בכלל התפתחנו כך?
לדברי החוקרים, ייתכן שבעבר הרחוק היה לו דווקא יתרון הישרדותי. הגירוד סייע לבני אדם ולבעלי חיים להיפטר מטפילים כמו קרציות ופרעושים, והמחקר אף מצא שהוא עשוי לסייע במידה מסוימת גם בהתמודדות עם חיידקי עור נפוצים כמו סטפילוקוקוס אאוראוס.
עם זאת, ד"ר קפלן מדגיש כי היתרון הזה קטן יחסית, ובמרבית המקרים הנזק שנגרם מהגירוד עולה על התועלת. "בסופו של דבר, הגירוד מזיק", הוא מסכם.
אז איך שוברים את המעגל?
הדרך היעילה ביותר היא דווקא לנסות לא לגרד, כדי לאפשר לעור להחלים. לצד טיפולים מוכרים כמו משחות או אמבטיות שיבולת שועל, ד"ר קפלן ממליץ גם על קרמים המכילים מנטול. המנטול יוצר תחושת קירור שמחליפה זמנית את תחושת הגירוד, ובכך עשויה לעזור לשבור את מעגל הגירוד ולהקל על ההחלמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו