מה המקרה של בנימין נתניהו מלמד על סרטן הערמונית?

הדיווחים על סרטן הערמונית של בנימין נתניהו החזירו לקדמת הבמה מחלה שכיחה, אך שקטה במיוחד.

לפי הפרסומים, מדובר בגידול קטן שנתפס בשלב מוקדם, ללא עדות להתפשטות - נתון שמציב את המקרה בצד האופטימי של הסקאלה. מנגד, פרטים מהותיים כמו דרגת האגרסיביות או פרטי הטיפול המדויקים לא פורסמו.

אבל מעבר לשאלת מצבו האישי, זהו מקרה שממחיש עיקרון רחב יותר: כשסרטן הערמונית מתגלה בזמן - כל התמונה משתנה.

סרטן הערמונית הוא מהגידולים השכיחים ביותר בקרב גברים. אחד מכל שבעה עד שמונה גברים יאובחן בו במהלך חייו, ובישראל מדובר בכ-3,000-3,500 מקרים חדשים מדי שנה. ברוב המקרים, כ-70%-80%, המחלה מתגלה בשלב מקומי וללא גרורות - מצב שבו סיכויי הריפוי גבוהים במיוחד.

סרטן הערמונית מתפתח באיטיות ולעיתים ללא תסמינים, ולכן מתגלה לא פעם רק בבדיקות שגרתיות. כאשר מופיעים סימנים, הם לרוב קשורים למערכת השתן - קושי במתן שתן, זרם חלש, תכיפות או תחושת התרוקנות לא מלאה, ולעיתים נדירות גם צריבה או דם בשתן.

מאחר שמדובר בתסמינים שאינם ייחודיים, הפעולה הראשונה שנדרש לעשות לאחר גיל 50 היא לפנות לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו בנושא. בחלק מהמקרים הוא ייפנה את המטופל לבדיקת  PSA, המאפשרת לזהות גידולים כבר בשלב מוקדם.

עם זאת, בדיקות הגילוי המוקדם מציבות גם אתגר: הן מזהות לעיתים גידולים קטנים ואיטיים, שחלקם אינם צפויים להתפתח למחלה משמעותית, שהרופא במקרים מסוימים ישקול אם לטפל בהתאם לממצאים הרפואיים.

בגידולים קטנים ובסיכון נמוך, רבים מהמטופלים יכולים לבחור במעקב פעיל הכולל בדיקות תקופתיות ובקרה רפואית, ולשמור על איכות חיים מלאה לאורך זמן. במקרים רבים ניתן לחיות שנים ארוכות עם המחלה מבלי שתשפיע על תוחלת החיים.

במקרה של נתניהו, לפי הפרסומים, מדובר בגידול קטן במיוחד - פחות מסנטימטר, שנתפס בשלב מוקדם וללא עדות להתפשטות. במצבים כאלה, טווח האפשרויות רחב: החל ממעקב פעיל בלבד, ועד טיפול ממוקד באמצעות ניתוח או הקרנות. האפשרות הניתוחית שכיחה יותר בגברים צעירים, בעוד שבגיל מבוגר נהוג לשקול גישות אחרות בהתאם לפרופיל המטופל.

ההחלטה אם לטפל או לבחור במעקב פעיל נקבעת לפי סיווג מדויק של רמת הסיכון. הסיווג נשען על שלושה פרמטרים מרכזיים: רמות ה־PSA בדם, הממצאים הקליניים ותוצאות הביופסיה. שילוב הנתונים מאפשר לחלק את המחלה לרמות סיכון שונות ולהתאים את הגישה הטיפולית. המעבר ממעקב לטיפול מתרחש כאשר יש עדות להתקדמות המחלה או כאשר רמת הסיכון גבוהה יותר כבר בשלב האבחון.

בכ-10%-15% מהמקרים המחלה מתגלה בשלב מתקדם בשלב גרורתי. הטיפול הבסיסי במקרים מהסוג הזה הוא טיפול הורמונלי, שמטרתו לדכא את פעילות הטסטוסטרון - הורמון שמזין את תאי הסרטן.

במקרים שבהם מבקשים לצמצם את השימוש בטיפול הורמונלי, ניתן לשקול חלופות בהתאם למצב המחלה - כמו הקרנות ממוקדות או גישות מדורגות.

בשנים האחרונות נכנסו גם טיפולים מדויקים יותר, ובהם טיפול רדיוליגנדי ממוקד, המאפשר פגיעה ישירה בתאי הסרטן תוך צמצום הפגיעה ברקמות בריאות. חלק מהטיפולים הללו אף נכנסו לאחרונה לסל הבריאות, ומרחיבים את אפשרויות הטיפול עבור מטופלים רבים.

בסופו של דבר, גילוי מוקדם נשען על שילוב של בדיקות שגרתיות, מעקב רציף וקבלת החלטות מדויקת לאורך זמן. בדיקת PSA מאפשרת לזהות שינויים כבר בשלבים מוקדמים, והמשמעות האמיתית טמונה בהבנת המגמה ובהתאמת המשך הבירור והמעקב. גם לאחר אבחון של גידול קטן, נדרשת בחינה מדויקת של רמת הסיכון והתאמת הגישה לכל מטופל.

ניהול נכון של התהליך מאפשר שליטה במחלה לצד שמירה על איכות חיים, ומעניק למטופל מרחב בחירה מושכל בכל שלב.

ד"ר ויקטוריה ניימן היא מנהלת מחלקת אישפוז אונקולוגי, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין