האם דיאטת קיטו יכולה “לרפא” סכיזופרניה?

שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור טען לאחרונה כי מטופלים עם סכיזופרניה "נרפאו" באמצעות דיאטה קטוגנית. אלא שמומחים בתחום בריאות הנפש והתזונה מבהירים: המדע עדיין לא תומך בטענה כזו.

פסיכיאטרים מדגישים כי סכיזופרניה היא מחלה כרונית שמנהלים לאורך זמן, לא מחלה שניתן להכריז עליה כ"נרפאת". גם הרופא שעל עבודתו הסתמך קנדי, כריסטופר פאלמר מבית הספר לרפואה של הרווארד, הבהיר כי נכון יותר לתאר את המטופלים שעליהם דיווח כמי שנמצאים בהפוגה (רמיסיה), ולא כמי שנרפאו לחלוטין.

למה בכלל חוקרים קיטו בהקשר של בריאות הנפש?

הדיאטה הקטוגנית, עתירת שומן ודלת פחמימות, גורמת לגוף להיכנס למצב של "קטוזיס תזונתי", שבו הוא שורף שומן במקום גלוקוז לצורך הפקת אנרגיה. השינוי המטבולי הזה משפיע על מערכות שונות בגוף, כולל תהליכים דלקתיים ותפקוד תאי במוח.

החוקרים משערים כי שינויים אלה עשויים להשפיע גם על תסמינים פסיכיאטריים כמו הזיות ותנודות חדות במצב הרוח.

לדיאטת קיטו יש כבר שימוש רפואי מוכר, בעיקר בטיפול בילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות, שם הוכחה יעילותה בהפחתת התקפים. ההצלחה בתחום זה עוררה עניין באפשרות ליישם את העיקרון גם במחלות נפש קשות.

מה מראים המחקרים עד כה?

עד היום פורסמו בעיקר תיאורי מקרה ומחקרים קטנים. במאמר מ-2019 תיאר כריסטופר פאלמר שתי נשים שסבלו מסכיזופרניה במשך עשרות שנים, הפסיקו ליטול תרופות אנטי פסיכוטיות ונותרו ללא תסמינים במשך שנים לאחר שהחלו בדיאטה קטוגנית. עם זאת, הן נדרשו להמשיך בדיאטה כדי לשמור על יציבותן, ומטופלים אחרים לא חוו תוצאות דומות.

בשנת 2024 פרסמו חוקרים מסטנפורד את הניסוי הקליני הראשון שבחן דיאטה קטוגנית בקרב 21 מטופלים עם סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית. מתוך 12 מטופלים עם תסמינים שהתמידו בדיאטה, כולם פרט לאחד הראו שיפור קליני משמעותי.

אולם למחקר הייתה מגבלה מהותית: לא הייתה קבוצת ביקורת להשוואה. כלומר, לא ניתן לקבוע בוודאות שהשיפור נבע מהדיאטה עצמה.

ניסויים אקראיים ומבוקרים, הנחשבים לסטנדרט הגבוה ביותר במחקר רפואי, כבר הסתיימו בקליפורניה ובאוסטרליה, ותוצאותיהם צפויות להתפרסם בקרוב. במקביל מתקיימים מחקרים נוספים ברחבי העולם.

זהירות לפני שמוותרים על תרופות

חשוב להדגיש: המחקרים הקיימים בחנו את הדיאטה הקטוגנית כתוספת לטיפול תרופתי - לא כתחליף.

ישנם מטופלים שהצליחו להפחית מינון תרופות, אך אין כיום ראיות שמאפשרות להמליץ על הפסקת טיפול תרופתי והסתמכות בלעדית על תזונה.

בנוסף, מדובר בהתערבות רפואית מורכבת. דיאטת קיטו עלולה לגרום לאובדן אלקטרוליטים בטווח הקצר ולחסרים תזונתיים בטווח הארוך, והיא דורשת מעקב מקצועי ומדידת רמות קטונים בדם כדי לוודא הגעה לקטוזיס.

לדברי החוקרים, אין מדובר ב"דיאטת אינטרנט" אקראית, אלא בתוכנית רפואית מדויקת שיש לבצע בפיקוח.

השורה התחתונה

יש עדויות ראשוניות שמעוררות עניין לגבי הקשר בין תזונה קטוגנית לבין שיפור בתסמיני סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.

אבל נכון לעכשיו, המחקר עדיין בשלבים מוקדמים. דיאטת קיטו אינה מוגדרת כטיפול מוכח לסכיזופרניה, ובוודאי שלא כ"ריפוי".

ייתכן שבעתיד יתברר שיש לה תפקיד משמעותי בטיפול משלים - אך עד אז, מומחים ממליצים להישאר זהירים ולהסתמך על ראיות מבוססות.