ה-Washington Post מדווח על שורת מחקרים חדשים המצביעים על קיומם של ארבעה תתי-סוגים שונים של אוטיזם, המבוססים על שילוב של מאפיינים התנהגותיים, נתונים קליניים ומידע גנטי. ממצאים אלה עשויים להעמיק את ההבנה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, ולסלול את הדרך להתאמת טיפולים פרטניים ומדויקים יותר - לילדים ולמבוגרים כאחד.
גם Scientific American מתייחס לגישה החדשה, ומסביר כי חלוקת הספקטרום לארבעה תתי-סוגים נשענת על ניתוחים גנטיים מורכבים לצד מאגרי מידע התנהגותיים רחבי היקף. לפי המאמר, הבחנה זו עשויה לסייע בזיהוי הנטייה של כל ילד לפתח מאפיינים מסוימים של האוטיזם, ולאפשר הבנה עמוקה יותר של המסלול ההתפתחותי הצפוי לו. עד כה, כך מצוין, האבחון התבסס בעיקר על תצפיות התנהגותיות - שיטה שאינה תמיד מצליחה להבחין בהבדלים ביולוגיים משמעותיים בין ילדים שונים על הספקטרום.
ב-NECC, המרכז לניו אינגלנד לילדים, המתמחה במחקר ובחינוך בתחום האוטיזם, הגדירו את ארבעת תתי-הסוגים המוצעים:
אתגרים חברתיים והתנהגותיים
כוללים התנהגויות חברתיות שונות והתנהגויות חזרתיות, לצד הגעה לציוני דרך התפתחותיים תקינים. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר, המהווה כ־37% מהנחקרים. לרבים בקבוצה זו יש גם אבחנות נלוות כגון הפרעת קשב, חרדה, דיכאון ו/או הפרעה טורדנית-כפייתית.
שילוב של הפרעת ספקטרום אוטיסטי עם עיכוב התפתחותי
מאופיין בעיכוב בהשגת ציוני דרך התפתחותיים, לצד סימפטומים אופייניים לאוטיזם, אך ללא שילוב של חרדה, דיכאון או התנהגויות המשבשות את הסביבה. קבוצה זו כוללת כ־19% מהנחקרים.
אתגרים בינוניים
כוללים סימפטומים קלים יותר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי. ילדים בקבוצה זו מגיעים לציוני הדרך ההתפתחותיים בזמן המצופה, ולרוב אין שילוב עם הפרעות פסיכיאטריות. זוהי הקבוצה השנייה בגודלה, עם כ־34% מהנבדקים.
אתגרים נרחבים
מאופיינים בהופעה רחבה ומשמעותית של סימפטומים אוטיסטיים, ולעיתים גם בשילוב עם הפרעות פסיכיאטריות. זוהי הקבוצה הקטנה ביותר, המהווה כ־10% מהנבדקים.
לפי החוקרים, הגישה החדשה אינה תורמת רק לאבחון מדויק יותר, אלא גם לקביעת אסטרטגיות התערבות מוקדמות. זיהוי תתי-הסוגים מאפשר לחזות אילו תחומים דורשים התייחסות מיידית, כיצד ניתן לחזק מיומנויות חברתיות, ואילו כלים עשויים לשפר את איכות החיים של ילדים עם אוטיזם.
בסופו של דבר, הממצאים מדגישים כי אוטיזם אינו מצב אחיד, אלא קבוצה מגוונת של מצבים ביולוגיים והתנהגותיים - והבנת ההבדלים ביניהם עשויה לחולל שינוי משמעותי באופן שבו מאבחנים ומטפלים בילדים על הספקטרום, הן במישור הרפואי והן במישור החינוכי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו