"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסיפור של ג׳יימס פיקנס ג׳וניור צריך לעניין כל גבר בישראל
כוכב האנטומיה של גריי חושף כי הגילוי המוקדם הציל את חייו, ומעודד גברים לשבור את הבושה סביב המחלה • מהבדיקות הראשוניות ועד הטיפולים החדשים: כך נראה המאבק בסרטן הערמונית כיום
הגילוי המוקדם הציל את חייו, ג’יימס פיקנס ג’וניור. צילום: מתוך אינסטגרם therealjamespickens

הסיפור של ג׳יימס פיקנס ג׳וניור צריך לעניין כל גבר בישראל

כוכב האנטומיה של גריי חושף כי הגילוי המוקדם הציל את חייו, ומעודד גברים לשבור את הבושה סביב המחלה • מהבדיקות הראשוניות ועד הטיפולים החדשים: כך נראה המאבק בסרטן הערמונית כיום

ד"ר סריד דוד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

השחקן האמריקאי ג’יימס פיקנס ג’וניור, שמגלם מאז 2005 את ד"ר ריצ’רד וובר בסדרה האנטומיה של גריי, חשף לאחרונה כי אובחן בעצמו בסרטן הערמונית - ממש כמו הדמות שהוא מגלם על המסך.

פיקנס גילה את המחלה בשלב מוקדם, לאחר שנים שבהן הקפיד על בדיקות PSA שגרתיות, ועבר ניתוח להסרת הערמונית בטרם התפשטה.הגילוי המוקדםהציל את חייו, והוא בחר לחלוק את סיפורו כדי לשבור את מחסום הבושה סביב סרטן הערמונית - ולעודד גברים להיבדק, לשוחח בגלוי על תסמינים וחששות, ולפתוח שיח כן גם בנושאים הנחשבים עד היום רגישים ומביכים.

לעודד גברים להיבדק, צילום: Getty Images

סרטן הערמונית הוא מהשכיחים ביותר בקרב גברים - אך גם מהשקטים שבהם. מדובר במחלה שמתפתחת באיטיות, לרוב ללא תסמינים דרמטיים, ולכן קל כל כך לפספס אותה. אחד מכל שישה גברים עשוי לחלות בה במהלך חייו, אך כשמגלים אותה בזמן - אפשר לטפל בה ביעילות ולחיות חיים מלאים ובריאים.

גילוי מוקדם יכול לעשות את ההבדל בין טיפול נקודתי לבין מחלה מתקדמת, והוא נשען על סדרת בדיקות פשוטה: מתחילים בבדיקת דם ל-PSA, שמודדת חלבון המופרש מהערמונית ויכולה להתריע על שינוי בשלב שבו עדיין אין תסמינים. אם הערכים חריגים, ממשיכים ל MRI שממפה את הערמונית ומזהה אזורים חשודים. רק כאשר ה-MRI מצביע על ממצא ברור מבצעים ביופסיה לאישור סופי. לגברים עם היסטוריה משפחתית מומלץ להתחיל להיבדק כבר בגיל 45, ולשאר סביב גיל 50.

למרות שבשלבים מוקדמים לרוב אין תסמינים, כדאי לשים לב לקושי במתן שתן, זרם חלש או התרוקנות לא מלאה. לא כל סימן כזה מעיד על מחלה, אבל כולם סיבה להיבדק.

גילוי מוקדם יכול לעשות את ההבדל, צילום: GettyImages

כשמגלים את המחלה בזמן, אפשר להסיר את הגידול בניתוח או לטפל בו בהקרנות ממוקדות. כאשר גידול מתגלה בשלב מתקדם יותר, מקומית או אזורית, אז יש צורך לשלב טיפול קרינתי בתוספת טיפול הורמונאלי. זהו טיפול יעיל מאוד, אך הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי כמו גלי חום, ירידה בחשק המיני, אין־אונות, דלדול מסת שריר ושינויים במבנה הגוף.

גברים מגיבים לטיפול הורמונלי בצורות שונות: אצל חלק מדובר בשינוי נקודתי, ואצל אחרים בפגיעה ממשית בתחושת החיוניות, בדימוי העצמי ובזהות הגברית. משום כך, לצד בחירת הטיפול הרפואי, חשוב לבנות גם תמיכה רגשית ולאפשר שיח פתוח על הקושי.

אנווטו

במקרים כאלה, כאשר רוצים להימנע ממתן הטיפול, אפשר לשקול טיפולים אחרים כמו הקרנות ממוקדות בגרורות בודדות, או דחייה מבוקרת של טיפול הורמונלי.

בשנים האחרונות נוספה בשורה משמעותית בטיפול בסרטן הערמונית: טיפול רדיוליגנדי ממוקד. זהו טיפול מדויק מאוד, שבו חומר רדיואקטיבי נקשר ישירות לתאי הסרטן ומכוון אליהם את הקרינה, כמעט בלי לפגוע ברקמות הבריאות. מחקרים מראים שהוא מסוגל לעכב את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים. בישראל הוא מוגש השנה לסל הבריאות, ועשוי לפתוח אפשרות טיפולית חדשה למטופלים שלגביהם המענה היה מוגבל עד היום.

לא קל לדבר על פחד, על מיניות או על תחושת אובדן שליטה, ולכן השיחה הזו חיונית כל כך. לעיתים, אם הרופא לא ייזום את השיח ולא ישאל את השאלות המכוונות על תפקוד מיני, על שינויים בגוף, על תחושות של אי יציבות, המטופל מתבייש לשאול בעצמו. לצד הרופא והטיפול, יש מקום גם לשיח פתוח עם בן או בת הזוג, עם מטפל רגשי, או אפילו עם חבר קרוב. לא רק כדי לפרוק, אלא כדי לזכור שהמחלה אינה מגדירה אותך, ושהתמודדות משותפת כמעט תמיד קלה יותר.

וזה אולי הלב של מה שפיקנס ניסה לומר כשבחר לשתף את סיפורו: שגם מול מחלה שקטה, אי אפשר להישאר בשקט. לדבר, לשתף, לבדוק זו הדרך לשמור על החיים, וגם על עצמך.

ד"ר סריד דוד הוא מנהל שירות לגידולי מערכת שתן בבית החולים איכילוב סוראסקי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...