בעידן שבו הפיד שלנו מלא במתכונים, טרנדים ואתגרי ריקוד, משהו אחר קורה בשוליים והולך ותופס מקום מרכזי - תכנים בנושאים רפואיים. רופאים ורופאות מנגישים ידע רפואי באופן פשוט, ברור ולעיתים גם אמיץ, כזה שנוגע בנושאים שבעבר נחשבו לרגישים או מביכים. אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב הפכו לזירה רפואית חדשה, מהירה, נוכחת, נגישה ובעיקר אנושית.
מאחורי השינוי עומדים אנשי מקצוע שמבינים כי רפואה כיום אינה מסתכמת בקליניקה. הם חלק מהשיחה, נגישים, מדברים בשפה של הדור הדיגיטלי, שומרים על מקצועיות גבוהה ויוצרים חיבור חדש בין הרופא למטופל. שוחחנו עם שלושה מהם, כל אחד מגיע מתחום שונה אבל כולם חולקים מטרה אחת - להפוך את הרפואה לרלוונטית, קרובה ומובנת יותר.
בבוקר רופאים, בערב יוצרי תוכן
פרופיל האינסטגרם של ד"ר אלגית ישורון עלול להיראות בתחילה כמו עמוד של משפיענית רשת מקצועית. סרטונים ערוכים בקפידה, מוזיקה טרנדית וקריינות סוחפת. אבל מאחורי כל זה עומדת רופאת עור בוגרת הטכניון, שמשלבת בין קליניקה עמוסה ליצירת תוכן איכותי שמחבר בין ידע מדעי לשפה עדכנית.
"זה התחיל בטעות", היא מחייכת. "בתור סטודנטית צפיתי ביוטיוב ברופאי עור מחו"ל, ורציתי ליצור משהו דומה בעברית. התחלתי ביוטיוב, אבל המעבר לאינסטגרם הפך את הכל להרבה יותר נגיש".
גם ד"ר ערן מילט, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, לא התכוון להפוך לדמות מוכרת ברשת. אבל כשהחל לפרסם, היה לו חזון ברור - להנגיש ידע רפואי מדויק, אנושי, ונטול שיפוטיות. "מטופלים מגיעים אליי עם שאלות, חששות ולעיתים מידע שגוי מהרשת", הוא מסביר. "חשוב שיהיה שם קול מקצועי, שמביא לא רק עובדות אלא גם הקשבה".
ד"ר אמיר זרח, מהרופאים המובילים בתחום הרפואה האסתטית בישראל, מבעלי קליניקת SKIN, זיהה כבר לפני עשור את הפוטנציאל של הרשת. הוא היה בין הרופאים הראשונים שהשתמשו באינסטגרם ככלי מקצועי ועם תמונות "לפני ואחרי" שהיו חדשניות בזמן, הצליח לפרוץ דרך ולמשוך קהל צעיר ומשפיענים. "היום זה נפוץ", הוא אומר, "אבל אז זה היה חריג ודווקא בגלל זה זה הצליח".
מדברים על זה כשהרשת שוברת טאבו
נושאים שבעבר אנשים לא הרגישו נעים או נוח לדבר עליהם כמו אקנה, צלקות, דימוי גוף או מחלות כרוניות הפכו לחלק מהשיח הציבורי. לא מדובר בפגיעה בפרטיות אלא בהזדמנות. השיח החדש מאפשר להבין, לשתף ולהרגיש פחות לבד.
ד"ר ישורון חשה בשינוי הזה מדי יום. "הרבה יותר קל היום לדבר לא רק על אקנה אלא גם על מצבים פחות מוכרים כמו הידרדניטיס סופרטיבה. כשמדברים על זה בקול רם, זה באמת יכול לשנות חיים". לדבריה, האתגר הוא לדבר בגובה העיניים, בלי לייצר קונפליקט. "יש יותר מנקודת מבט אחת. אני לא מתנגחת אני מסבירה".
גישה דומה מובילה גם את ד"ר זרח, שרואה ברשת לא רק במה להצגת תוצאות אלא גשר רגשי למטופלים. "הנוכחות הדיגיטלית עוזרת לפגוש אנשים במקום שבו הם נמצאים ישירות, בפשטות, ולפעמים עם עומק רגשי שאין לו מקום בטפסים רפואיים".
View this post on Instagram
אחריות ציבורית בתוך עולם של לייקים
על אף החשיפה הרבה, הרופאים שומרים על גבולות מקצועיים. "אני לא נותנת ייעוץ אישי ברשת", מבהירה ד"ר ישורון. "וגם לא מאמינה בהפחדות. קל למשוך תשומת לב עם כותרות דרמטיות, אבל אני מעדיפה להציג תמונה רחבה ומאוזנת". בעיניה, נוכחות ברשת היא לא גימיק אלא שליחות. "אם אנחנו הרופאים לא נהיה שם מישהו אחר יתפוס את הבמה".
ד"ר מילט מדגיש שמה שקורה ברשת לא בא במקום הרפואה המסורתית אלא מוסיף לה רובד נוסף ומחבר. "אני רואה בגוף לא רק איבר רפואי אלא חלק מהאדם. לפעמים מדובר בתיקון אסתטי ולפעמים בהחזרת תחושת ערך". רבים מהפוסטים שלו נולדים דווקא מתוך יוזמה של המטופלים, שרוצים לשתף, להסביר, להשפיע.
View this post on Instagram
"התגובות הן חלק מהסיפור", הוא מוסיף. "אני מקבל הודעות שמספרות על תעוזה, על השראה, לפעמים מישהי מספרת שזה היה הפוסט הראשון שהיא שלחה לבן הזוג כדי להסביר מה היא מרגישה".
ועדיין, לא הכל ורוד. השיח ברשת לעיתים סוער, בוטה, ואפילו פוגעני. "כשזה חוצה את הגבול אני מתערב. חשוב לי לשמור על שיח מקצועי ומכבד". מבחינתו, הרשת היא במה להעברת מסר כל עוד עושים זאת באחריות, בגובה העיניים, ובלי להקריב את האמת הרפואית. "אני לא מזריק רק בוטוקס אני מזריק ביטחון עצמי", הוא מסכם. "כל עוד זה בטוח ונכון לכי על זה".
בסוף- זו גם שליחות
עבור ד"ר אלגית ישורון, הפעילות ברשת כבר חלק מהיומיום, גם אם היא נעשית "תוך כדי החיים". "אני עושה את הכל לבד, וזה כנראה בא על חשבון דברים אחרים - תחביבים, או כמו שאני צוחקת לפעמים, שפיות, אבל זה חשוב לי". לדבריה, אפילו פוסט קטן יכול להשפיע: לעורר אבחון, להזכיר למישהי למרוח קרם הגנה, או פשוט להפסיק לבזבז כסף על מוצרים לא מתאימים. "זה אולי נשמע קטן, אבל בעיניי שווה הכל".
View this post on Instagram
גם ד"ר ערן מילט רואה בזה חלק בלתי נפרד מהעבודה. "המטופלים מגיעים כשהם כבר מכירים אותי מהסרטונים - זה מחבר ומקצר טווחים. בסוף, שינוי חיצוני צריך לשרת תהליך פנימי, לא להפך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו