יש אנשים שפשוט נולדו כאלה - הם באמת נוטים יותר ליהנות יותר מפעילות גופנית. אבל! מחקרים מראים שאפשר לאמן את המוח כדי להצטרף לקבוצת הזאת.
כשמומחים מדדו את הקישוריות החשמלית במוח של אנשים פעילים בזמן הפנוי, הם גילו שאלו שתופסים את עצמם כבעלי סובלנות גבוהה למאמץ פיזי חוו רמות גבוהות יותר של "הנאה נזכרת" לאחר מכן, על פי מחקר אחרון של אוניברסיטת פלורידה הבינלאומית.
במקביל, אלו שאמרו שהם פחות סובלניים חוו מידה מסוימת של "פחד צפוי", או רגשות שליליים, עוד לפני שהפעילות בכלל התחילה.
החדשות הטובות הן שאתם יכולים ללמוד לקבל את התנועה - פיזית ונפשית - מה שיעזור לכם להרגיש נרגשים מפעילות גופנית בכלל ולצפות לה לעתים קרובות יותר.
על ידי ניסיון של חלק (או כל!) מהטקטיקות הללו, סביר שתבחינו ביתרונות מיד, אומר ראש המחקר מרסלו ביגליאסי. כדי להאריך את ההשפעה, הקפידו לתרגל באופן מתמשך, כך ששינויים עדינים יצטברו עם הזמן.
1. הוסיפו עניין לסוג הפעילות שאתם כבר אוהבים
נניח שאתם לא מתנגדים להרמת משקולות אבל אתם ממש לא מתרגשים לקראת אימון. אתם יכולים ליצור מוטיבציה והנאה מלאכותיות על ידי האזנה למוזיקה או פודקאסט בזמן הזעה, שימוש במציאות מדומה, או אפילו סתם עיסוק בדיבור עצמי חיובי, אומר ביגליאסי.
או אולי הרמת משקולות עם קבוצה או חבר/ה הוא המרכיב החסר עבורכם. "אתם יוצרים אותות חיצוניים שיכולים לעזור לכם לדחוף קצת יותר חזק וקצת יותר מהר". המטרה היא לטפח חוויות חיוביות עם מפגשי הזעה שלכם. בהדרגה, הרגש יהפוך לטבע שני ללא הרמזים החיצוניים האלה.
לא בטוחים איפה להתחיל עם מציאת הפעילות המתאימה לכם ביותר? חישבו על העבר הקרוב שלכם, ואפילו על הילדות, אומר ביגליאסי. "בדרך כלל יש רמזים". למשל, אם אהבתם לשחות בבריכה השכונתית, אולי זה יכול להתרגם לשחייה בחדר הכושר המקומי. או אולי הייתם רקדנים בשלב מסוים בחיים. שיעור כושר ריקוד וירטואלי או פרונטלי יכול לעורר תשוקה.
2. אתגרו את עצמכם בדיוק כמה שצריך
לא משנה מה אתם עושים, הפעילות צריכה להיות מאתגרת מספיק כדי שתהיה לכם תחושת הישג שגורמת לכם לרצות לחזור עליה. אבל היא גם צריכה להיות בתוך היכולות שלכם, כדי להגן על תחושת היעילות העצמית שלכם (כלומר, האמונה שלכם ביכולות שלכם), אומר ביגליאסי.
המחקרים מראים שכשאנשים חווים עצמת פעילות שלא מתיישרת עם ההעדפה או הסובלנות שלהם, הם מתאמנים פחות בעתיד.
קחו את החשיבה הזאת צעד קדימה: על ידי בחירה, נניח, בקצב ריצה שאתם חושבים עליו כמהנה (כלומר: לא בכל הכוח), אתם עלולים למצוא ריצה יותר מהנה - ויותר קלה לחזרה עליה בעתיד.
"קידום האוטונומיה" הזה חל גם על אימוני כוח, אומר החוקר דיוגו טיישיירה. אז אם מנוחה ארוכה יותר בין סטים גורמת לכם להרגיש טוב יותר, עשו זאת. (זה ייצור את הקשרים החיוביים האלה במוח שלכם). "יותר לא תמיד עדיף, ופעילות מהנה תתקיים בקלות רבה יותר לאורך זמן", אומר טיישיירה.
מחקר ב-Journal of Medical Internet Research מצא כי מעקב עם מד צעדים יכול גם לאפשר לכם לראות את העבודה שאתם משקיעים, מה שמשפר את הגישה הנפשית לכושר ולכן את האושר הקשור לפעילות גופנית.
3. שלחו למוח שלכם סימן מוטיבציוני
בני אדם מתוכנתים לחסוך כמה שיותר אנרגיה ולאגור כמה שיותר שומן. אז לפעמים - ובמיוחד כשהפעילות הגופנית מתחזקת - אתם צריכים להזכיר לעצמכם למה אתם עוברים את השיגעון הנתפס הזה. "קשה לחלקים מסוימים במוח שלנו להבין פעילות גופנית", אומר ביגליאסי.
למשל, תזכורת לכך שאימון אירובי חשוב גם לבריאות הלב וגם לתפקוד קוגניטיבי יכולה לשמש כמוטיבציה. זה עוזר לכם להרגיש יותר חיוביים ברגע ולהיות יותר עקביים עם פעילות גופנית בהמשך הדרך; אתם עכשיו מקשרים את הפעילות למטרה ולתוצאות בריאותיות מושכות.
באופן מפתיע, מחשבות שליליות יכולות גם לשמש כאותות חיוביים (למשל, דמיון של האנרגיה והמצב רוח שלכם צונחים מכך שאתם לא זזים באותו יום יכול להיות חזק להפליא). ראו בזה את הסימן שלכם לצאת לטיול או להתכונן לאימון בדיוק... עכשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו