"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מ"הלוטוס הלבן" ועד הקרדשיאנס: איך החלבון הפך לטרנד הלוהט?

קו החטיפים של קלואי קרדשיאן והוספת חלבון למוצרים לא קשורים מסמנים טרנד חדש, הכולל אובססיה מוגזמת לחלבון

0השמעה
פטריק שוורצנגר והבלנדר , צילום מסך
פטריק שוורצנגר והבלנדר. צילום: צילום מסך

קו חטיפים חדש של קלואי קרדשיאן בשם Khloud כולל פופקורן מועשר בחלבון, וזאק אפרון מככב בפרסומת לדייסת חלבון – אלה מרמזים שהפרוטאין שיק (או: "שיק החלבון") כבר כאן. מגזין ווג הגדיר את התופעה כתשובה הבריאה, אך לא פחות קיצונית ל"הירואין שיק" של שנות התשעים.

לפי BBC News, יצרני מזון מוסיפים חלבון גם למוצרים בלתי צפויים לחלוטין – עדות לביקוש הגובר ולתפיסתו כמרכיב תזונה מהותי.

קלואי קרדשיאן, צילום: מתוך אינסטגרם

בסדרה "הלוטוס הלבן", מגלם פטריק שוורצנגר את סאקסון רטליף – דמות אובססיבית לאימונים ולתוספי חלבון. השחקן הוא בנו של ארנולד שוורצנגר, שחקן ואלוף העולם לשעבר בפיתוח גוף, וכעת הסדרה משקפת את תשוקת התרבות העכשווית למזון "בריא", אורגני ועשיר בחלבון.

הפוקוס על חלבון חוצה מגזרים: לא רק אתלטים ומאמני כושר, אלא גם צעירים השואפים לבניית שריר ונשים צעירות, במיוחד מדור ה-Z, המוטרדות מרמות ברזל נמוכות. הדימוי החדש לא מבטל את האובססיה לרזון. לפי ווג הצרפתי, הדוגמנים והכוכבות היום רזים מתמיד – ביטוי לנוכחות הגוברת של הגוף עצמו כמרכז תשומת הלב התרבותית.

גם טיקטוק תורם למגמה. סרטונים של "מה אני אוכלת ביום" ואתגר "100 גרם חלבון ביום" הפכו לפופולריים. דור ה-Z עזב את טרנד ה-Avocado Toast ו"ארוחת הערב הדיאטטית", והפך את החלבון לפולחן חדש.

פטריק שוורצנגר ב"הלוטוס הלבן", צילום: יח"צ

התזונאית הוליסטית קייטלין בדפורד מסבירה ש"צריכת חלבון מספקת חיונית לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף", אך מזהירה: "עודף חלבון ללא איזון תזונתי עלול לגרום להתייבשות, עצירות, ריח רע מהפה ועומס על הכליות." לדבריה, יש לצרוך חלבון איכותי בהתאמה אישית".

גם מאמן הכושר אית'ן סמית' מצטרף לאזהרה: "אין צורך בחטיפי החלבון והמשקאות הממותגים. אפשר לקבל את כל מה שצריך מירקות ובשר רזה". למרות הספקות, מגמת השוק ברורה: לפי סוכנות המודיעין העסקי מינטל, ברבעון הראשון של 2025, 8.3 אחוזים מהמוצרים החדשים ששווקו בעולם הוגדרו כמכילי חלבון – עלייה חדה מ־6.1 אחוזים ב-2024 ו־4.6 אחוזים ב-2023.

עם זאת, רבים מהמוצרים הם "מלכודת שיווקית", מזהיר המומחה פול מורגן: "מוצרים אלה לרוב אולטרה-מעובדים וכוללים גם כמויות סוכר ופחמימות מיותרות". לפי מדענים, מזון אולטרה-מעובד נקשר ליותר מ-30 מחלות שונות – ממחלות לב ועד חרדה.

ווג הצרפתי מוסיף שמגמת הפרוטאין שיק מגיעה בתוך הקשר חדש – התפשטות השימוש בתרופות לירידה במשקל כמו אוזמפיק, שהפכו את אידאל הגוף המודרני לרזה מתמיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר