היא כתומה-צהבהבה, דביקה, ובדרך כלל נחשבת למשהו שלא מקובל לדבר עליו בשיחה מנומסת. אולם שעוות האוזניים (צרומן, בשמה המדעי) מושכת יותר ויותר את תשומת לבם של מדענים, מבקשים להשתמש בה כדי ללמוד על מחלות כמו סרטן, מחלות לב, והפרעות מטבוליות כגון סוכרת מסוג 2.
מחקרים חדשים מראים כי השעווה הדביקה באוזניים שלנו יכולה לשמש מאגר מידע יקר ערך על בריאותנו, ומדענים מפתחים כלי אבחון חדשניים המבוססים על ניתוח כימי של החומר.
"שעוות אוזניים מרכזת מגוון רחב של חומרים יותר מאשר נוזלים ביולוגיים אחרים כמו דם, שתן, זיעה ודמעות", הסביר בראיון לבי.בי.סי פרופ' נלסון רוברטו אנטוניוסי פיליו, מאוניברסיטת גויאס בברזיל. "היא מספקת מבט ארוך-טווח על שינויים במטבוליזם של הגוף".
פרופ' פיליו וצוותו מפתחים כלי אבחון המכונה "צרומנוגרם" – שלטענתם יכול לחזות באופן מדויק אם לאדם יש צורות מסוימות של סרטן על סמך שעוות האוזניים שלו.
במחקר משנת 2019, אסף הצוות דגימות שעווה מ-52 חולי סרטן שאובחנו עם לימפומה, קרצינומה, או לוקמיה, ומ-50 אנשים בריאים. החוקרים זיהו 27 תרכובות בשעוות האוזניים שיכולות לשמש כ"טביעת אצבע" לאבחון סרטן. למעשה, הם הצליחו לחזות בדיוק של 100% אם לאדם יש סרטן.
"אף על פי שסרטן כולל מאות מחלות שונות, מנקודת מבט מטבולית, סרטן הוא תהליך ביוכימי יחיד שניתן לזהות בכל שלב באמצעות הערכה של תרכובות אורגניות נדיפות ספציפיות", מסביר פרופ' פיליו.
בעבודה שטרם פורסמה, אומר פרופ' פיליו כי הם הראו גם שה"צרומנוגרם" מסוגל לזהות הפרעות מטבוליות המתרחשות בשלבים טרום-סרטניים, כאשר תאים מציגים שינויים חריגים שעלולים להוביל לסרטן.
"בהתחשב בכך שהרפואה מציינת שלרוב הסרטנים המאובחנים בשלב 1 יש שיעור ריפוי של עד 90%, ייתכן שההצלחה בטיפול תהיה גבוהה הרבה יותר עם אבחון של שלבים טרום-סרטניים," אומר פרופ' פיליו.
בברזיל, בית החולים אמרל קרוואלו כבר אימץ לאחרונה את ה"צרומנוגרם" כטכניקה לאבחון ומעקב אחר טיפול בסרטן.
במקביל, פרופ' רבי אן מוסה, כימאית סביבתית מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט, מובילה את המחקר על מחלת מנייר – מחלת אוזן פנימית הגורמת לסחרחורות ולאובדן שמיעה, שקשה מאוד לאבחן ולעיתים לוקח שנים עד שמגיעים לאבחנה מדויקת שלה.
צוותה של מוסה גילה לאחרונה ששעוות האוזניים של חולים במחלת מנייר מכילה רמות נמוכות יותר של שלוש חומצות שומן מאשר אצל אנשים בריאים. זו הפעם הראשונה שמישהו מצא סמן ביולוגי למחלה זו.
"אנחנו עובדים על פיתוח ערכת בדיקה דומה מאוד למה שתראו בערכות בדיקה ביתיות שניתן לקנות לבדיקת קורונה", אמרה מוסה לבי.בי.סי.
משקפת תגובות כימיות פנימיות
מדוע שעוות אוזניים כה יעילה לאבחון מחלות? התשובה טמונה ביכולתה לשקף את התגובות הכימיות הפנימיות המתרחשות בתוך הגוף – המטבוליזם של האדם.
"מחלות רבות ביצורים חיים הן מטבוליות", מסביר פרופ' פיליו. "במקרים אלה, המיטוכונדריה – אברוני התא האחראים להמרת שומנים, פחמימות וחלבונים לאנרגיה – מתחילים לתפקד אחרת מאשר בתאים בריאים. הם מתחילים לייצר חומרים כימיים שונים ואף עשויים להפסיק לייצר אחרים".
פרופ' פרדיטה באראן, כימאית ופרופסור לספקטרומטריית מסה באוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מסכימה שהדבר הגיוני מבחינה תיאורטית.
"התרכובות שאתה מוצא בדם נוטות להיות מסיסות במים, בעוד ששעוות אוזניים היא חומר עשיר מאוד בשומן, ושומנים אינם אוהבים מים", אמרה באראן לבי.בי.סי. "אז אם אתה חוקר רק דם, אתה מקבל רק חצי מהתמונה. ליפידים הם המולקולות שמשמשות כקנרית במכרה הפחם – הם אלה שבאמת מתחילים להשתנות ראשונים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו