יש דברים שכולנו יודעים גם בלי תואר בפסיכולוגיה. למשל, שאם אתם דופקים את הזרת ברגל של השולחן או בקצה של המיטה "אוי" לא יעזור כמו "***!" עסיסי. אבל מה אם נגיד לכם שזה לא רק עניין של פורקן רגשי או ונטילציה לנשמה אלא תופעה מדידה, מוכחת, וחלק בלתי נפרד מהביולוגיה שלנו?
הכירו את ד"ר ריצ'רד סטיבנס מאוניברסיטת קיל הבריטית וד"ר אולי רוברטס מאוקספורד, שני פסיכולוגים וחוקרים בריטים עם פה שלא מפחד להגיד את המילה האסורה. הם לא באו לעדן את השיח הציבורי אלא לבדוק מה באמת קורה כשאנחנו מקללים. ספוילר: דברים די מופלאים.
והשניים לא הסתפקו בתחושת הבטן ולקחו את זה למעבדה. ב-2009 סטיבנס ביקש מנבדקים להכניס את היד למים קפואים - חצי מהם יכלו לקלל חופשי, השאר נאלצו להסתפק במילים "נייטרליות". התוצאה? המקַללים החזיקו מעמד כמעט כפול זמן. ההסבר: הקללה עוררה תגובה פיזיולוגית - עלייה באדרנלין וברמות הסבילות שהובילה לתופעה הקרויה היפואלגזיה: ירידה בתחושת כאב. כן, כמו משכך כאבים טבעי רק עם פה קצת יותר מלוכלך.
ומה עם תרבויות אחרות שבהן קללות הן לא בדיוק חלק מהשפה היומיומית? ב-2017, השניים לקחו את את הניסוי ליפן. שפה שונה, נורמות אחרות. אבל גם שם, קללות הורידו את תחושת הכאב מה שמרמז שמדובר במנגנון אוניברסלי ולא תרבותי. זעקת כאב זהה בכל שפה רק הדקדוק משתנה.
והם לא עצרו שם. ב-2020 ביקשו לבדוק אם זו באמת הקללה שעובדת או עצם הפקת קול יוצא דופן ולשם כך הם המציאו מילים דמויות קללות, כמו "fouch" ו - "twizpipe", ובדקו אותן מול הקלאסיקות. ונחשו מה? שום אפקט. המוח יודע להבדיל בין זיוף לרגש אמיתי. מה שלא בא מהבטן לא עובד.
החוקרים גם גילו שקללות לא רק מקהות כאב הן מעצימות כוח פיזי. במבחנים כמו לחיצת יד או דיווש אופניים, נבדקים שצעקו קללה בזמן הפעולה הציגו ביצועים טובים יותר, ולא מדובר בזינוק דופק או בגיוס של שרירי על, מדובר באפקט רגשי קוגניטיבי טהור.
המסקנה? קללות משחררות עכבות, פותחות שערים נוירולוגיים ומאפשרות לנו להפעיל כוחות שלא ידענו שיש. סוג של מצב על זמני שבו המוח מתעלם מהכאבים הקטנים ורץ קדימה כאילו הוא יודע שיש מלחמה וצריך לשרוד. וההשלכות? נרחבות.
ד"ר ניק וושמות', פיזיותרפיסט אמריקני, בודק עכשיו אם אפשר לשלב קללות בפרוטוקולים של שיקום לפי תדירות, עצימות, ואפילו "עוצמה רגשית של המילה".
אז כן, מסתבר שמילים גסות הן הרבה יותר ממנהג מגונה. הן כלי, הן אסטרטגיית הישרדות והן בהחלט מועמדות ראויות בעתיד לפרס נובל לרפואה אם רק נצליח להגיד "שיט!" בלי להתנצל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו