"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחזירו את הכסף: על מה התלוננו לקוחות הסופרמרקטים הכי הרבה?

המחיר בקופה לא זהה לזה שעל השלט, המוצר מקולקל ועבש, זמן המשלוח התארך וחרג בכמה שעות • הקונים בסופרים נתקלים בהרבה עוולות בביקורם בחנות - אילו מהן מוצדקות ומה ניתן לעשות?

,עודכן
0השמעה
קניות בסופר, אילוסטרציה, צילום: גטי אימג'ס

תחום שמשותף לכלל הצרכנים הוא הביקורים הרבים בסניפי הסופרמרקטים השונים. יום הצרכן, שחל החודש, הוא הזדמנות לבדוק באילו עוולות נתקלים הקונים בעת ביקורם ברשתות המזון - ומתברר שמדובר בלא מעט כאלו. יוקר המחיה העולה בישראל פוגע בראש ובראשונה בקהל הצרכנים, הנאלצים לשלם יותר בגין אותם המוצרים והשירותים, ולהתמודד עם בתי עסק המנסים להרוויח, לפעמים בכל דרך, על חשבונם של הצרכנים.

לפי נתוני המועצה לצרכנות, התלונות הרבות ביותר עוסקות באיחור במשלוחים, השלמת מוצרים חסרים במוצרים יקרים הרבה יותר, איכות ירודה של ירקות ופירות, חוסר בהזמנה וחיוב על המוצרים החסרים, מוצרים קרים שמגיעים ללא קרח ושמירה על טמפרטורה, והשארת המוצרים ליד הדלת ללא תיאום עם הצרכן.

לפי חוק הגנת הצרכן, חל איסור על רשתות מזון להטעות צרכן באשר לטיב, המהות, הכמות וסוג מוצר המזון, תאריך הייצור או תאריך תפוגתו ועוד. אם צרכן מקבל מוצר תקול או פגום - מזון עם עובש, למשל - מדובר בכשל תמורה. במקרה כזה, הצרכן זכאי לקבל מוצר חליפי בעל תכונות דומות, או לקבל את כספו בחזרה. שימו לב שעל פי חוק הגנת הצרכן ותקנותיו, מוצרי מזון הוחרגו מן הזכות לביטול עסקה, כאשר מדובר במוצר מזון תקין שהקונה התחרט ומעוניין להחזירו.

איך המחיר? מוצרי חלב בסופר, אילוסטרציה,צילום: יהושע יוסף

חלה חובת הצגת מחיר מלא על המוצרים: אי אפשר להציג מחיר על בקבוק, ולהוסיף לו בקופה דמי פיקדון או קירור. כמו כן, חובה להציג מחיר על כל מוצר בבית העסק. לגבי מוצרים בתפזורת, כלומר ירקות, פירות, מוצרי חלב ולחם לא ארוז - המחיר חייב להופיע בשלט על המדף. אם קיים פער בין המחיר שהוצג על המוצר לבין זה שהופיע בקופה, המחיר המחייב הוא זה שהוצג על המוצר, גם אם מחירו בקופה גבוה יותר. אם סירבו לבקשתכם להחזיר לכם את ההפרש במחיר - ייתכן שזה יכול לשמש עילה לתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקלים.

אחת הבעיות העיקריות שעליה מתלוננים צרכנים היא החזרת בקבוקים לרשתות המזון, שבמקרים רבים מסרבות לקבל אותם. חוק הפיקדון מסדיר מיחזור של מכלי משקה מזכוכית, פח ופלסטיק שנפחם גדול מ־100 מ"ל ועד חמישה ליטרים, בתמורה לדמי פיקדון, ואינו כולל מכלי חלב ומוצריו. ניתן להשיב את המכל לכל בית עסק שהוא, כל עוד העסק מוכר בתחומו כלים של היצרן או היבואן של מכל המשקה שהושב, ובתנאי שמדובר בעד 50 מכלים לאדם ביום, וכמובן - רק במקרים שבהם נגבו דמי פיקדון עבור המכלים. כמו כן, בית עסק ששטח רצפתו קטן מ־28 מ"ר אינו חייב לקבל מכלי משקה ריקים, למעט מכלים שנרכשו בבית העסק עצמו.

הזמנות האונליין הפכו להיות פופולריות מאוד מאז תחילת תקופת הקורונה, אולם כאמור, תלונות רבות עוסקות בזמני המשלוחים, שמתארכים מעבר לשעות שנקבעו. למה אתם זכאים במקרים של איחורים? במקרה שמשלוח תואם וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה - כנראה תופתעו לשמוע שהצרכן זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 300 שקלים. במקרה שתואם מועד למשלוח וחלפו שלוש שעות מעבר לזמן ההמתנה, הצרכן זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 600 שקלים.
המועצה לצרכנות קוראת לצרכנים להמשיך להתלונן נגד כל הפרה של הזכויות שלהם, גם בתחום המזון. מדובר אולי בסכומים קטנים, אבל הם מצטברים לכדי אלפי שקלים בשנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר