"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
היאלי תעזרי לי

הנעליים נקנו אך לא הגיעו: מתי מותר לבטל תשלומי אשראי, וכיצד?

כמעט כולנו משלמים על מוצרים בעזרת כרטיסי אשראי • מה קורה כאשר החברה לא מספקת את הסחורה ומתנערת מתשובות, והתשלומים עדיין לא ירדו?

,עודכן
0השמעה
עלייה בצריכה באשראי באונליין, צילום: Getty Images

רבים מאיתנו כבר שכחו מה זה לשלם עבור מוצר או שירות בכסף מזומן. בעידן שבו ניתן לבצע תשלומי אשראי כמעט בכל אתר וחנות, לא מעט בוחרים להשאיר את הארנק בבית ומתנהלים אך ורק באמצעות הכרטיסים המגנטיים ואפליקציות התשלומים. על רקע מציאות זו, חשוב מאוד לדעת מתי ניתן לבטל עסקה שבוצעה באמצעות אשראי; אילו חובות מציב החוק לחברות האשראי במקרה של טענה שהמוצר או השירות לא סופקו לו, דבר המכונה בעגה המקצועית "כשל תמורה"; ומה עושים כאשר מגלים שהחברה חדלה לפעול.

עו"ד אריה ארבוס, המתמחה בליטיגציה אזרחית ושותף במשרד "ארבוס, קדם, צור", מסביר כי כשל תמורה מתרחש כאשר הלקוח הזמין מוצר או שירות והעסק לא סיפק את הסחורה, או שבאופן ברור אינו צפוי לספקם במועד שעליו סוכם במעמד כריתת העסקה, או אפילו כאשר בית העסק סיפק רק חלק מהמוצרים או מהשירותים שעליהם התחייב.

חוק שירותי תשלום מאפשר ללקוח לעצור את התשלומים שטרם שולמו, גם אם טרם הגיע מועד האספקה, במקרים שבהם ברור כי בית העסק הפסיק את פעילותו באופן קבוע. למשל, כאשר הוגשה לבית המשפט בקשה לצו כינוס נכסים או צו פירוק, או כשנפתח הליך פשיטת רגל. כמו כן, גם במקרה שבו העסק הפסיק באופן קבוע לספק את השירות או את המוצר שאותו רכשתם.

עו"ד אריה ארבוס,צילום: שחר כהן

מה עלי לעשות, כלקוח, כאשר מתרחש כשל תמורה?
"יש לבצע שתי פעולות באופן מיידי: קודם כל, הלקוח צריך להודיע לבית העסק כי הוא מבטל את העסקה, וכמובן - כדאי לשמור תיעוד לכך. מייד לאחר מכן הלקוח צריך לשלוח הודעה לחברת האשראי, בדרך כלל באמצעות מילוי טופס שנמצא באתר שלה, שבו הוא מעדכן גם אותה בכשל התמורה ומאשר כי הוא עדכן את העסק בביטול העסקה".

האם חברת האשראי חייבת לעצור את התשלום לבית העסק לאחר שדווח כשל תמורה?
"החוק מחייב את חברת האשראי לעצור באופן מיידי את יתרת התשלומים שעדיין לא שולמו על ידי הלקוח. לאחר מכן, חברת האשראי מנהלת תהליך בירור מול בית העסק וחברת הסליקה שבה עשה שימוש במסגרת העסקה. תהליך כזה יכול לארוך גם כמה חודשים. חשוב לדעת שאם חברת האשראי מבקשת לקבל פרטים נוספים והצרכן מסרב לשתף פעולה - הם יכולים להפעיל את החיוב שעצרו, ואף לגבות דמי טיפול עבור הבירור שנכשל. לכן חשוב מאוד להשיב בזמן לכל שאלה שמופנית מחברת האשראי, לאחר הדיווח על כשל תמורה".

ומה לגבי הסכומים שכבר שילמתי?
"חוק נתוני אשראי חל רק על תשלומים שעדיין לא שולמו. ככל שהלקוח מבקש לקבל בחזרה סכומים שכבר שולמו, עליו לפעול בעניין הזה ישירות מול בית העסק".

ואם בית העסק לא רוצה להחזיר את הכסף ששולם, אפשר לפנות לחברת אשראי?
"לא ניתן לעשות זאת. על הרוכש לפנות לבית משפט, שיכול גם לקנוס את העוסק ב־10,000 שקלים, אף ללא הוכחת נזק".
האם כדי לבטל הוראות קבע בכרטיס אשראי, גם צריך להראות כשל תמורה?
"אפשר לבטל או להקפיא הוראת קבע באשראי גם בלי כשל תמורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר