לא רוצים להתגרש? זה הגיל שכדאי להתחתן בו

כולנו חולמים על הזוגיות המושלמת. להכיר את האדם הנכון, להקים איתו משפחה, או פשוט לחיות יחד באושר ועושר "עד שהמוות יפריד בנינו".

אבל לצערנו הסטטיסטיקה לא בדיוק לטובתנו.. נכון להיום אחוזי הגירושים בישראל עומדים על 28% ועל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - אחד מתוך ארבעה זוגות צפוי להתגרש במהלך חייו.

אז מה אם מתברר שיש לנו דרך למנוע את זה? או לפחות לצמצם את הסיכוי...

"האמת היא שאין באמת גיל אידיאלי להתחתן בו", מסבירה המטפלת הזוגית דלית שניידרמן. "אבל יש כמה מחקרים מעניינים מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה שמצאו שאנשים שהתחתנו בין גיל 28 ל-32 נטו להתגרש פחות בחמש השנים הראשונות לנישואים".

החוקרים אפילו כינו את התקופה הזאת "גיל הזהב" לנישואים. אבל המספר עצמו הוא לא הסיפור.

אז מה בכל זאת קורה דווקא בשנים האלה?

"זה לא הקסם של גיל 28"

"קודם כול חשוב להבין שאין באמת גיל אידיאלי להתחתן בו", מסבירה שניידרמן. "המחקר לא אומר שאם תתחתני בגיל 28 מובטח לך שלא תתגרשי. הוא רק מצא שבטווח הגילים הזה שיעור הגירושים בחמש השנים הראשונות לנישואים היה הנמוך ביותר".

אחד ההסברים הוא שבין גיל 25 ל-28 המוח שלנו מסיים את שלבי ההתפתחות המשמעותיים שלו, ובמקביל גם הזהות האישית מתחילה להתגבש. "אנחנו כבר מבינים טוב יותר מי אנחנו, מה חשוב לנו ואיזה חיים אנחנו רוצים לבנות".

במילים אחרות, אנחנו כבר לא רק שואלים אם כיף לנו ביחד - אלא גם אם האדם שמולנו באמת מתאים לחיים שאנחנו רוצים ליצור.

פחות דיסני - יותר התאמה

אחת הסיבות המרכזיות שמשפיעות היא האופן שבו אנחנו בוחרים בני זוג בשלבים שונים של החיים.

"בשנות העשרים המוקדמות הבחירה היא הרבה פעמים מתוך תשוקה, התאהבות וכימיה. אנחנו נסחפים אחרי ההתרגשות, הפנטזיה והרומנטיקה. זה טבעי לגמרי, אבל לא תמיד מספיק כדי להחזיק מערכת יחסים לאורך שנים".

עם הזמן, משהו משתנה.

"סביב גיל 28 מתחילות לעלות שאלות אחרות. איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו? איזה בית אני רוצה להקים? האם האדם שמולי באמת מתאים לחיים שאני רוצה, ולא רק מרגש אותי?".

אז פתאום הבחירה כבר מגיעה ממקום קצת אחר.

"אנחנו כבר מכירים את עצמנו טוב יותר"

עוד דבר שמשתנה בדרך הוא הניסיון שאנחנו צוברים.

"עד הגילים האלה רוב האנשים כבר עברו כמה מערכות יחסים, ולא רק זוגיות. לא תמיד הן הצליחו, אבל הן לימדו אותנו משהו. אנחנו מתחילים לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם, להבין מה עובד לנו ומה פחות, ולתקשר בצורה טובה וברורה יותר".

זה גם בדרך כלל השלב שבו רבים מתחילים לבסס קריירה, עצמאות כלכלית ותחושת משמעות.

"כשיש משמעות גם מחוץ לזוגיות, אנחנו פחות מצפים שבן או בת הזוג ימלאו את כל החסר שלנו".

אבל גם לחכות יותר מדי לא תמיד מקל

אם בגילים צעירים יותר אנחנו נוטים לבחור מתוך התאהבות, בגילים מאוחרים יותר עלול להופיע אתגר אחר.

"ככל שעובר הזמן אנחנו בונים לעצמנו חיים מאוד מסודרים. אנחנו מתרגלים ללבד שלנו, לשגרה שלנו, ולפעמים קשה יותר לפנות מקום לעוד אדם בתוך החיים שכבר יצרנו".

לזה מצטרפים גם לחצים אחרים - כמו הרצון להספיק להתחתן או להביא ילדים, וגם הם עלולים להשפיע על הבחירה.

ומה קורה אחרי חמש שנים?

חשוב לזכור שהמחקר מתייחס בעיקר לחמש השנים הראשונות של הנישואים. וגם לזה יש סיבה. 

"אחר כך כבר נכנסים ילדים, שינויים, לחץ, קריירה וכל מה שהחיים מביאים איתם. ואם בני הזוג לא ממשיכים להתפתח יחד, לא עובדים על התקשורת ולא מטפלים בפצעים שכל אחד מביא איתו - זה כבר הרבה פחות משנה בני כמה הם היו כשהתחתנו".

כלומר, הגיל יכול להשפיע על נקודת הפתיחה, אבל הוא לא מה שיקבע אם הזוגיות תשרוד לאורך שנים.

אז מה באמת אפשר ללמוד מהמחקר?

בסופו של דבר, שניידרמן מדגישה שהמסר החשוב הוא לא לרוץ להתחתן בגיל מסוים, אלא להבין אילו תנאים עוזרים לזוגיות להצליח.

"גם מי שמתחתן בגיל 23 וגם מי שמתחתן בגיל 45 יכולים לבנות זוגיות נהדרת. השאלה היא לא באיזה גיל התחתנת, אלא האם הגעת לקשר מתוך מקום מגובש יותר".

ומה שמאפיין את מי שמגיעים לזוגיות בשלה יותר בדרך כלל כולל:

• זהות אישית מגובשת יותר.
• בשלות רגשית.
• בחירה מתוך התאמה ולא רק מתוך התאהבות או לחץ חברתי.
• עצמאות ומשמעות גם מחוץ לזוגיות.
• נכונות למחויבות ולעבודה עצמית.

"אהבה היא חשובה, אבל היא לא הדבר היחיד שמחזיק זוגיות" היא מסכמת. "כדי לבנות קשר שמחזיק לאורך שנים צריך גם להכיר את עצמנו, להבין את הדפוסים שלנו ולבחור אחד בשני מתוך התאמה אמיתית".

אז אין גיל שמבטיח אהבה לכל החיים, אבל לפני שרצים לחופה אולי שווה לשאול מאיפה הבחירה שלנו מגיעה. כי ככל שאנחנו מגיעים לזוגיות כשאנחנו מכירים את עצמנו טוב יותר, בוחרים מתוך מודעות ולא רק מתוך התאהבות או לחץ, כך גדל גם הסיכוי לבנות קשר שיוכל לצמוח ולהחזיק לאורך זמן.