לא רק דגלים אדומים: מה ארי מ"חתונמי" מלמד אותנו על גבריות בריאה?

בשנים האחרונות למדנו לזהות כמעט כל דגל אדום אפשרי. נרקיסיזם, גזלייטינג, לאב בומבינג, מניפולציות רגשיות - הרשת מלאה במדריכים שמסבירים ממי צריך להתרחק ואיך מזהים מערכת יחסים רעילה.

המודעות הזו מבורכת. היא העניקה שפה לתחושות שפעם היה קשה להסביר, ועזרה ללא מעט אנשים להבין טוב יותר מערכות יחסים שפגעו בהם.

אבל בתוך כל השיח הזה, נדמה ששכחנו לשאול את השאלה ההפוכה: איך נראה דגל ירוק? איך נראית בגרות רגשית? ואיך נראה אדם שאפשר להרגיש לידו בטוח?

באופן מפתיע, ייתכן שהתשובה נמצאת דווקא בעונה הנוכחית של "חתונה ממבט ראשון", בדמותו של ארי גולדברג.

נראה שהשיח סביבו כמעט שאינו עוסק במראה החיצוני שלו, בהצלחה העסקית שלו או אפילו בשאלה האם הזוגיות בינו לבין נועה תשרוד. במקום זאת, הצופים עסוקים בדבר אחר לגמרי: בדרך שבה הוא מתנהל.

זו אולי נשמעת הבחנה קטנה, אבל בעולם של ריאליטי - ובמיוחד בישראל - היא כמעט חריגה. אנחנו רגילים לראות על המסך אנשים שמגיבים מיד, שממהרים להיעלב, להתגונן, להסביר את עצמם או להוכיח שהם צודקים. התרגלנו לראות זוגיות דרך רגעי הקצה שלה - ויכוחים, פיצוצים, אולטימטומים ופרידות.

התרגלנו גם לגבריות שמזוהה עם נוכחות קולנית, תגובות מהירות והצורך "להעמיד דברים במקום". אלא שבמקרה של ארי, נדמה שדווקא מה שהוא לא עושה הוא מה שמושך את תשומת הלב.

לאורך כל העונה הוא לא ממהר להתפרץ, נראה שהוא לא הופך כל קושי למשבר, והוא גם לא עסוק בניסיון מתמיד לנצח את הסיטואציה. במקום זה, הוא בוחר לא פעם לעצור, להקשיב ורק אחר כך להגיב.

כל זה מעלה שאלה מעניינת יותר מהשאלה אם ארי ונועה יישארו יחד: האם בכלל היינו יודעים לזהות דגל ירוק אם הוא היה יושב מולנו בדייט?

הנה חמש שאלות שיכולות לעזור:

1. האם הוא חייב להגיב מיד לכל דבר?

אחד הסימנים לבגרות רגשית הוא היכולת לעצור לפני שמגיבים.

אנשים בטוחים בעצמם לא מרגישים צורך לנצח כל ויכוח או לענות מיד על כל אמירה שפוגעת בהם. הם מסוגלים לקחת נשימה, לחשוב ורק אחר כך להגיב.

לפעמים דווקא היכולת לא להגיב מיד היא סימן לביטחון, ולא לחולשה.

2. האם הוא מקשיב כדי להבין או כדי לענות?

כולנו מכירים אנשים שכבר באמצע המשפט שלנו מתכננים את התגובה שלהם.

לעומת זאת, אנשים עם ביטחון רגשי מנסים קודם להבין את נקודת המבט של הצד השני, גם אם הם לא מסכימים איתה.

הקשבה אמיתית לא מחייבת להסכים עם הכול. היא פשוט מאפשרת גם לצד השני להרגיש שהוא נשמע.

3. איך הוא מתנהג כשלא נעים לו?

קל להיות נחמד כשהכול זורם.

השאלה האמיתית היא איך אדם מתנהג כשהוא מתוסכל, מאוכזב או לא מקבל את מה שהוא רוצה.

האם הוא מתפרץ? מעניש? נעלם? או שהוא מצליח להישאר מכבד גם כשהמצב מורכב?

האופי האמיתי שלנו מתגלה בדרך כלל דווקא ברגעים שפחות נוחים לנו.

4. האם הוא חייב להיות צודק?

אחד המאפיינים הבולטים של אנשים בעלי ביטחון רגשי הוא שהם לא מרגישים שכל אי-הסכמה היא מלחמה.

הם יודעים להציב גבולות, להביע עמדה וגם להסכים שלא להסכים.

במערכות יחסים, זה שווה הרבה יותר מלנצח בוויכוח.

5. איך את מרגישה לידו?

זו אולי השאלה החשובה מכולן.

בסופו של דבר, דגל ירוק הוא לא רשימת תכונות, זה התחושה.

האם לידו את רגועה יותר או דרוכה יותר? האם את מרגישה שאת צריכה ללכת על ביצים? או שאת יכולה להיות מי שאת?

בדרך כלל, התחושה הזו אומרת הרבה יותר מכל רשימת סימנים ברשת.

סיום

בשנים האחרונות למדנו לזהות כמעט כל דגל אדום אפשרי, ובעיקר ממי כדאי להתרחק.

אבל זוגיות טובה לא נבנית רק מהימנעות מאנשים לא נכונים. היא נבנית גם מהיכולת לזהות את האנשים שגורמים לנו להרגיש בטוחים, מכובדים ורגועים.

אז אולי בפעם הבאה שתצאו לדייט - במקום לשאול רק "מה לא בסדר בו?", שווה לשאול גם: איך אני מרגישה לידו? 

לפעמים, דווקא שם מסתתרת התשובה.