מתי זוגיות מתחילה להתפרק? המחקר שמזהה נקודת אל חזור

יש זוגות שנפרדים אחרי פיצוץ אחד, אבל לרוב זה נראה אחרת: אתם עוד מתפקדים, עוד מחייכים בתמונות, אפילו עוד אומרים "הכול בסדר", ובכל זאת משהו בפנים מתחיל לחרוק. לא דרמה הוליוודית, יותר כמו עדכון תוכנה שמוריד לכם בהדרגה את החשק לדבר. הקושי הוא שהשלב הזה מרגיש זמני, ולכן קל להחליק אותו. אבל אם אתם רוצים להתייחס לזוגיות כמו לבריאות, ולא כמו לרכב שמטפלים בו רק כשיש עשן, צריך לדעת לזהות את הסימנים המוקדמים, ובמיוחד את הרגע שבו הירידה עוברת ממצב נסבל למצב שמידרדר במהירות.

זה לא כמה זמן אתם יחד, אלא כמה זמן נשאר

מחקר פסיכולוגי רחב היקף של ד"ר ינינה לאריסה ביהלר מאוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ ופרופ' אולריך אורת' מאוניברסיטת ברן בדק רעיון פשוט אך מטלטל: האם יש דפוס עקבי של ירידה בשביעות הרצון מהקשר לפני פרידה, בדומה לתופעה מוכרת במחקרי הזדקנות שבה מזהים הידרדרות חדה בתפקוד בשנים שלפני המוות.

החוקרים הסתמכו על נתונים מארבעה מחקרי אורך במדינות שונות, עם מדגמים גדולים לאורך שנים. במקום לנתח זוגיות רק לפי הזמן מאז תחילת הקשר, הם בדקו את שביעות הרצון לפי הזמן שנותר עד הפרידה בפועל. כך הם ניסו להבין אם אפשר לזהות "נקודת מעבר" שבה משהו משתנה, ומרגע זה הסיכוי להתאושש קטן.

כדי לצמצם בלבול בין בעיות בזוגיות לבין מצב רוח כללי, החוקרים השוו גם בין שביעות רצון מהקשר לבין שביעות רצון מהחיים. המסקנה המרכזית הייתה ששני הדברים קשורים, אבל הירידה בזוגיות נראית כדפוס ייחודי ולא רק כביטוי של תקופה לא טובה בחיים.

נקודת המעבר: שנה עד שנתיים לפני הסוף

החלק שהכי רלוונטי ליומיום הוא עניין התזמון. לפי הממצאים, אצל חלק מהזוגות קיימת נקודת מעבר שמופיעה בממוצע כשנה עד שנתיים לפני הפרידה. עד אז שביעות הרצון יכולה לרדת לאט יחסית, אבל לאחר נקודה זו הירידה לרוב נעשית חדה וברורה יותר, ומתחילה ליצור אפקט מצטבר שמקשה על תיקון.

זה לא אומר שכל תקופה קשה מובילה לפרידה. זה כן אומר שאם אתם מזהים ירידה עקבית לאורך זמן, ולא רק שבוע לחוץ או חודש מתוח, כדאי להתייחס לזה כמו לסימפטום בריאותי: לא מחכים שזה יעבור לבד, אלא בודקים ומטפלים.

שלבי הסחף לקראת פרידה: איך זה נראה מבפנים

הניתוח מציע תהליך טיפוסי בשלושה שלבים, שאפשר לזהות גם בלי להיות פסיכולוגים.

1) אי נחת שקטה

משהו פחות עובד, אבל לא מדברים עליו באמת. אתם נמנעים מפתיחת נושאים, מפחדים להדליק אש, או פשוט אומרים לעצמכם שזה יעבור. לפעמים הצד השני בכלל לא יודע שמתחילה הצטברות.

סימן אופייני בשלב הזה הוא שאתם מפסיקים לעשות "תיקונים" אחרי חיכוך. אין חזרה לשיחה, אין סגירה, אין ריכוך. פשוט ממשיכים כאילו כלום.

2) הבעיות עולות לשיחה, ואז הפרידה נכנסת לשפה

בשלב הזה אתם כבר מדברים על מה שלא עובד, ובאיזשהו רגע אחד מכם מעלה את האפשרות של פרידה או הפסקה. זה רגע מכריע, כי מהרגע שהאפשרות קיימת במילים, היא נהיית אפשרות רגשית ומעשית.

סימן נפוץ: הוויכוחים כבר לא סביב אירוע ספציפי, אלא סביב השאלה מי אתם כזוג, ומה בכלל יש פה.

3) הכוונות נעשות פומביות, וקשה לחזור אחורה

כאן הפרידה יוצאת החוצה: משתפים אנשים, מתחילים סידורים, עושים שיחות "סופיות". לעיתים מופיע גם שלב שבו בני הזוג מנסים לתת לקשר סוף מכובד עם סיפור מסודר, כדי שהסיום ירגיש פחות כאוטי ויותר הגיוני.

יוזם מול נמען: למה הראשון כבר התנתק והשני מופתע

ממצא עקבי הוא שמי שיוזם פרידה נוטה להגיע לשלב שבו הקשר מידרדר מהר יותר, בעוד הצד השני מבין את עוצמת הבעיה מאוחר יותר. לכן לא מעט פרידות מרגישות "פתאומיות" לאחד הצדדים, בזמן שהצד השני חי עם ההחלטה בראש זמן רב.

במילים פשוטות: לפעמים אחד כבר עשה פרידה רגשית בשקט, והשני מקבל את הגרסה הרשמית בלי הכנה אמיתית.

הסימנים היומיומיים שאתם לא רוצים לפספס

אם אתם רוצים סימנים פרקטיים, הנה דפוסים שמופיעים הרבה לפני שמכריזים על סוף:

• יותר אדישות מכעס. כעס עדיין אומר אכפת לי, אדישות אומר לא בא לי להשקיע.

• פחות שיתוף של החיים הפנימיים: פחות בדיחות פרטיות, פחות עדכונים קטנים, פחות "חשבתי עליכם".

• הימנעות קבועה מנושאים מסוימים, לא מתוך בגרות אלא מתוך עייפות.

• אחרי מריבה אין תיקון, אין חיבור מחדש, רק המשך שגרה עם מרחק.

• פנטזיה על פרידה שמרגישה כמו הקלה יותר מאשר עצב.

מה עושים כדי לעצור את ההידרדרות בזמן?

המסר הכי שימושי הוא לא לחפש אשמים, אלא ליצור בדיקות דופק. בדיוק כמו בריאות: מי שמודד מוקדם, מטפל מוקדם.

תרגיל קצר פעם בשבוע, 15 דקות

1. מה היה טוב בינינו השבוע? כל אחד אומר שני דברים.

2. מה היה קשה יותר ממה שהיה צריך להיות? בלי נאומים, רק עובדות ותחושה.

3. מה שינוי קטן אחד שכל אחד מוכן לנסות עד שבוע הבא?

המטרה היא למנוע מהבעיות להישאר בשלב הראשון, זה שבו הן שקטות ונראות לא מסוכנות, אבל מצטברות.

מתי לא להסתפק בצ'ק אין?

אם כבר עלתה שיחת "אולי ניפרד", או אם אתם מרגישים שאתם חוזרים שוב ושוב לאותו קיר, זה זמן נכון לשקול תהליך מקצועי מסודר. לא כי זה "כישלון", אלא כי כשדפוס של ירידה נהיה חד יותר, לפעמים צריך מסגרת טובה כדי לעצור אותו.

חשוב לשים גבול: מחקר לא מנבא גורל אישי

המחקר מצביע על דפוסים אצל קבוצות גדולות, לא קובע מה יקרה אצלכם. יש זוגות שעוצרים ירידה, יש זוגות שמבריאים אחרי משבר, ויש זוגות שדווקא פרידה היא הבחירה הבריאה. הערך האמיתי הוא המודעות: אם אתם יודעים שיש נקודת מעבר שבה הכול נהיה קשה יותר, אתם יכולים לבחור לפעול לפני שהשגרה עושה את זה במקומכם.

מקורות:

• How to Know When a Relationship Is Falling Apart - Psychology Today - 27 בדצמבר 2025 (Reviewed by Margaret Foley) Bühler, J. L., & Orth, U. (2025). 
• Terminal decline of satisfaction in romantic relationships: Evidence from four longitudinal studies - Journal of Personality and Social Psychology - Online First, DOI: 10.1037/pspp0000551