תיאוריית המונית: מה גורם לגברים פתאום להתחייב?

כמעט כל אישה ראתה את זה או חוותה על בשרה: את יוצאת עם גבר במשך שנים, הוא לא מוכן להתחייב, ואז האישה הבאה שהוא יוצא איתה הופכת כמעט בן־לילה ל"האחת".

זה דפוס כל כך מוכר וכואב, שהוא כבר הפך להשראה לקומדיות רומנטיות כמו Good Luck Chuck, ואפילו זכה לשם קליט ב"סקס והעיר הגדולה": תיאוריית המונית.

בסדרה, מירנדה מסבירה את זה באמצעות מטאפורה פשוטה: "גברים הם כמו מוניות. יום אחד הם מתעוררים ומחליטים שהם מוכנים להתמסד, להביא ילדים, מה שלא יהיה. ואז הם מדליקים את האור. האישה הראשונה שעולה - היא זו שהם יתחתנו איתה". לפי ההיגיון הזה, גבר לא יתמסד עד שהוא מוכן, לא משנה כמה את מושלמת או כמה ההתאמה ביניכם גבוהה.

התיאוריה הזו דיברה אז לרבות מאיתנו, והיא עדיין מהדהדת גם היום. אבל עד כמה תיאוריית המונית באמת עומדת במבחן המציאות? לדבריהם של מטפלים זוגיים, יש בה גרעין של אמת, אבל היא רחוקה מלהיות פשטנית וצינית כמו שמירנדה מציגה אותה. הנה מה שבאמת יכול לקרות כשגבר גורר רגליים במשך שנים, ורק אז מתחייב בפתאומיות לאישה הבאה.

אז האם גברים פשוט מחכים ל"זמן הנכון"?

רבים מאיתנו גדלים עם האמונה שאנשים ירצו להתחתן עם אהבת חייהם באופן טבעי - כל מה שצריך הוא למצוא אותה. אבל בפועל, מחויבות רומנטית כמעט אף פעם לא נשענת על אהבה בלבד. גם התזמון משחק תפקיד משמעותי. "אצל שני המגדרים, אנשים צריכים לעיתים להגיע למצב של מוכנות פסיכולוגית לפני שהם מתמסדים במערכת יחסים שיכולה להתקדם לכיוון של משפחה", אומרת נארי ג'טר, מטפלת זוגית מוסמכת ושותפה לפודקאסט The Coupled Podcast.

אבל המוכנות הזו נראית לעיתים אחרת אצל גברים ואצל נשים - במידה רבה בגלל נורמות מגדריות שהחברה מטמיעה בנו מגיל צעיר. קחו לדוגמה את הציפייה מגברים להיות המפרנסים, לבסס יציבות כלכלית עוד לפני החתונה. אפשר ממש לראות את זה בסרטים ובספרים ישנים: גבר צעיר צריך להוכיח לאביה של בת זוגו שהוא "ראוי" לה, גם אם התחיל מכלום.

"גברים חונכו היסטורית לשים את הקריירה והמקצוע שלהם בראש סדר העדיפויות", מסבירה ד"ר מולי בורטס, פסיכולוגית ומרצה במחלקה לטיפול זוגי ומשפחתי באוניברסיטת דרום קליפורניה. "רק כשהם מצליחים לפרנס וליצור חיים יציבים ובטוחים, הם מרגישים שהם הפכו ל'מבוגרים אמיתיים'".

נשים, לעומת זאת, חיו במשך שנים תחת לחץ חברתי חזק לשים את הנישואים במרכז - בין אם בגלל השעון הביולוגי ובין אם בגלל הערך התרבותי שיוחס לתפקיד של רעיה ואם. וגם אם המציאות משתנה (מספר הנשים שמרוויחות כמו בני זוגן או יותר מהם שילש את עצמו ב-50 השנים האחרונות, לפי נתוני מרכז המחקר Pew), הציפייה הפנימית הזו עדיין נוכחת. ייתכן גם שנשים פשוט מיומנות יותר בשילוב של זוגיות לצד קריירה ושאיפות אישיות, ולא רואות בה יעד נפרד שצריך לדחות לשלב מאוחר יותר.

מנקודת המבט הזו, קל יותר להבין איך גבר יכול לומר שהוא לא רואה עתיד עם אישה אחת, ואז זמן קצר אחר כך לעשות את הצעד הזה עם מישהי אחרת. ובכל זאת, כמו רוב "חוקי הזוגיות", גם תיאוריית המונית מפשטת יתר על המידה תהליך שהוא אישי, מורכב ועמוק.

מה תיאוריית המונית מפספסת

בין אם את מנתחת מערכת יחסים שהסתיימה, ובין אם את מנסה לעזור לחברה להבין מה קרה לה, לפעמים מפתה להיאחז בתיאוריה מסודרת שמסבירה הכול. אבל מה שנראה כמו הוכחה מוחצת לתיאוריית המונית הוא, במקרים רבים, תוצאה של גורמים אחרים שפועלים מתחת לפני השטח.

הנה כמה סיבות שבגללן זה נראה כאילו חוק התזמון המושלם פועל, גם כשזה לא בהכרח המצב:

יכול להיות שהקשר הבא פשוט מתאים יותר. לפעמים זה נראה כאילו מישהו "נהיה פתאום זמין רגשית", אבל ייתכן שהאמת הפשוטה היא שבת הזוג החדשה פשוט מתאימה לו יותר - מבחינת ערכים, סגנון תקשורת או אורח חיים. זה לא קל לעיכול, אבל לא פעם זו המציאות.

קל יותר להתמודד עם שברון לב באמצעות חוק אוניברסלי. כשפרידה קשה לעיכול, או כשהסיבות לה לא לגמרי ברורות, יש נטייה אנושית להיאחז בהסברים פשוטים כמו תיאוריית המונית, כדי לעשות סדר בכאב ובבלבול, אומרת ד"ר בורטס.

קשר חדש מייצג דף נקי והתחלה חדשה. זוגיות חדשה מביאה איתה תחושת רעננות ובהירות, ולעיתים גם רצון להתמסד. "גם אם קשרים קודמים נזכרים לטובה, קשר חדש מציע הזדמנויות חדשות ופחות מטענים לא פתורים", מסבירה ג'טר. וזה יכול להיות מפתה במיוחד למי שמרגיש מוכן להתקדם ולצמוח.

שברון לב יכול ללמד אנשים מה באמת היה חסר להם. באופן אירוני, דווקא פרידה יכולה לדחוף אדם להתבוננות פנימית, לצמיחה ולהכנה אמיתית לקשר ארוך טווח. זמן לבד יכול לאפשר עבודה על דפוסי תקשורת, עיבוד פחדים ממחויבות, לפעמים אפילו בטיפול, והגדרה ברורה יותר של צרכים וקווים אדומים. כשהם נכנסים לקשר הבא, זה אולי נראה כמו מעבר חד, אבל בפועל מדובר בתהליך עמוק שנעשה מאחורי הקלעים.

בשורה התחתונה, אנשים מתחייבים ממיליון סיבות קטנות: חלקן הגיוניות וברורות, וחלקן כאלה שלא תמיד אפשר להסביר - גם לא בעזרת תיאוריה עם שם קליט.