כשאנשים נשארים "זמן רב מדי" במערכת יחסים, ההתמקדות תמיד נופלת על הרגע שבו הם עוזבים. אבל הסיפור האמיתי טמון בשנים השקטות שמובילות לסוף מערכת היחסים - השנים שבהן מערכת היחסים לא פרחה, אבל בני הזוג שכנעו את עצמם שהיא "בסדר". כשהאינסטינקטים שלהם אמרו "זה לא זה", אבל ה"שכל" שלהם החליט שאולי יותר בטוח להישאר.
אנשים לא נשארים במערכות יחסים לא מספקות בגלל חוסר רציונליות או יכולת חשיבה - הם נשארים כי הם בני אדם. הסיבה שאנחנו מרגישים משיכה להישאר מעבר לנקודת הצמיחה חושפת אמיתות עמוקות על התקשרות, פחד, זהות והסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להתמודד.
הנה שלוש סיבות מגובות מחקרית לכך שאנשים נשארים במערכות היחסים שלהם זמן רב יותר ממה שהם צריכים - לפי הפסיכולוג מארק טראוורס מאתר פורבס האמריקני.
1. אתם משווים היכרות לביטחון
החלק הקשה ביותר להתמודד איתו הוא שמערכת העצבים לא מסווגת דברים כ"בריאים" ו"לא בריאים". היא רק מסווגת אותם כ"מוכרים" או "לא מוכרים". אם אתם חווים דפוס רגשי דומה לזה שלמדתם מוקדם בחיים, הגוף שלכם קורא אותו כביטחון, גם כשהמוח שלכם יודע שזה הפוך מכך.
מודלים נוירוביולוגיים מראים שחוויות מוקדמות של טיפול מאוחסנות כ"סכמת התקשרות" ומתפקדות כמעין מפות חיזוי למערכות יחסים. המעגלים העצביים האלה עוקפים את תהליכי החשיבה האוטומטיים שלכם, וגורמים לכם להאמין למרות ראיות שונות ש"ככה עובדת קרבה". הם שולטים גם אם דפוס הקשר אינו עקבי או מרוחק.
2. אתם מנסים לרפא פצע ישן
אחת הסיבות לכך שאנשים נשארים זמן רב מדי במערכות יחסים לא מספקות היא ניסיון לתקן עם בן או בת הזוג הנוכחיים חוויות רגשיות לא פתורות עם בני זוג מהעבר. למרות שזה עשוי להיראות כמו חבלה עצמית על פני השטח, זהו למעשה ניסיון לא מודע לפתור דברים שפעם הרגישו מכריעים.
מחקרים על חלומות טראומטיים חוזרים, מראים שהמוח חוזר לפצעים ישנים כדי שיוכל לשלוט בהם, להפוך חוסר אונים לביטחון וכאוס לקוהרנטיות. אנשים חוזרים לתרחישים מאיימים או כואבים במהלך חלומות חוזרים, כי הנפש מנסה לשלב את מה שפעם היה קשה ובלתי נסבל עבורם.
3. אתם חוששים מהלא נודע
גם אנשים אינטליגנטים ומודעים רגשית מזלזלים בכוחה של הימנעות מאי-ודאות. המוח האנושי מכוון להימנע מסיכון (חברתי ויחסי כאחד), כי ניתוק מהדברים שאתם מכירים נקשר לאורך השנים להשלכות של חיים ומוות. החיים המודרניים בטוחים יותר, אבל הכיוון נשאר זהה.
מחקר משנת 2023 מצא שאנשים דבקים בבחירות שלהם, לא רק לאחר חיזוק חיובי אלא אפילו לאחר משוב שלילי, מה שמראה על תבנית של אינרציה קוגניטיבית. המוח משקיע פחות מאמץ כשנשאר במקום, ואנשים מסוימים נשארים מחויבים פשוט כי היעדר רמזים ברורים, או נוכחות של אי-נוחות, אינם עולים על המחיר הפנימי של שינוי. במילים אחרות, ברירת מחדל של המוח היא להישאר במצב הקיים כי שינוי מסלול דורש יותר עבודה קוגניטיבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו