מי נתן את הנשיקה הראשונה? התשובה מפתיעה ופרה-היסטורית

האם הנשיקה הראשונה בעולם הייתה מחווה רומנטית או סתם בדיקה אבולוציונית של איכות בן הזוג? מחקר חדש שמגיע מאוניברסיטת אוקספורד והמכון הטכנולוגי של פלורידה טוען כי מגע פה-לפה קיים הרבה לפני הופעת בני האדם - ואולי אפילו לפני הופעת האנושות כולה. על פי החוקרים, ההתנהגות הזו החלה כבר לפני 21.5 עד 16.9 מיליון שנה, בתקופה שבה חי האב הקדמון המשותף של כל הקופים הגדולים.

המחקר, שפורסם ב-Evolution and Human Behavior, שילב תצפיות שטח על פרימטים שונים יחד עם מודלים בייסיאניים מתקדמים. "השתמשנו בהגדרה של מגע פה-לפה לא תוקפני, שאינו כרוך בהעברת מזון, ובחנו מחקרים שפורסמו על קופים וקופי אדם", הסבירה הד"ר מתילדה ברינדל מאוקספורד, מחברת ראשית וביולוגית אבולוציונית.

הצוות שלה תיאר את הנשיקה כתכונה התנהגותית, מיפה אותה על עץ המשפחה של הפרימטים וביצע כעשרה מיליון סימולציות - כולן מצביעות על תחילת תקופת המיוקן.

האם הנשיקה קדמה אפילו להומו סאפיינס?

ממצא מעניין נוסף מגיע ממחקר DNA משנת 2017, שהראה כי הומו סאפיינס והניאנדרטלים חלקו חיידק אוראלי - עדות למגע פה-לפה ביניהם. הניתוח החדש מחזק זאת ומציע כי הנשיקה כלל לא הומצאה מחדש אצל שני המינים, אלא נמסרה בירושה קדומה הרבה יותר.

החוקרים גילו שמגע פה-לפה אינו מוגבל לקופים בלבד. לצד שימפנזים, בונובו, גורילות ואורנגאוטנים, הוא תועד גם אצל זאבים, כלבי ערבה, דובי קוטב ואפילו אלבטרוסים. מכאן הם בנו עץ אבולוציוני ייעודי לתופעה באמצעות ניתוח פילוגנטי מתקדם. "על ידי שילוב ביולוגיה אבולוציונית עם נתוני התנהגות, אנו יכולים להעריך תכונות שאינן מתאבנות", אמר פרופ' סטיוארט ווסט מאוקספורד.

רומנטיקה, קשרים חברתיים ומה שביניהם

ברינדל מסבירה כי נשיקות מיניות עשויות לסייע בהערכת איכות בן הזוג או לשמש משחק מקדים, בעוד שנשיקות לא מיניות מחזקות קשרים חברתיים. למרות זאת, לא מדובר בהתנהגות אוניברסלית. "נשיקות עשויות להיראות נפוצות, אך הן תועדו רק ב-46% מהתרבויות האנושיות", אמרה קתרין טלבוט מהמכון הטכנולוגי של פלורידה. לדבריה, נורמות חברתיות משתנות מעידן לעידן, ולכן לא תמיד ברור אם מדובר בהעדפה תרבותית או בדפוס אבולוציוני עתיק.

ובהתחשב בכך שבני אדם וכל הקופים הגדולים מתנשקים - סביר מאוד שגם הניאנדרטלים עשו זאת. "אין להתייחס להתנהגות זו כאל דבר טריוויאלי", מדגישה ברינדל. "מחקר שלה עוזר לנו להבין מה משותף לנו עם קרובינו שאינם בני אדם".