איך טרנדים בטיקטוק הורסים את מערכות היחסים שלכם?

כאשר משהו טרנדי, לעיתים קרובות אנחנו מאמינים שיש לכך סיבה טובה. כלומר, למה אחרת הוא היה זוכה לכל כך הרבה פופולריות? למה כל כך הרבה אנשים הולכים בעקבותיו?

אבל לא כל דבר "טרנדי" שווה מעקב או אימוץ. חלק מהטרנדים בעולם הדייטינג של היום, כמו שיתוף יתר (Oversharing) סינון (Ghosting) ומערכות יחסים לא רציניות במיוחד (Situationship), לא שווים התייחסות למרות שהם טרנדיים.

ועדיין, כמה מהקונספטים המתכוונים לטוב ביותר או עצות הדייטים שמשפיענים נותנים ברשת יכולים להפוך לרעילים. לדוגמה, בעוד שמישהו עלול להמליץ לכם "לצאת עם עצמכם" ו"להיות רווקים למשך שנה" (שזה קונספט שיכול להיות יפה בבסיסו), זה יכול למנוע מכמה אנשים לפתוח את הלב שלהם להזדמנויות חדשות.

איך טרנדים מחבלים בסיכוי שלכם לאהבה?

מאמר מ-2024 שפורסם ב-Psychology Today, הצביע על הסכנות של טרנדים כאלה בעולם הדייטינג. כותבת המאמר ד"ר אמילי ג'איימה, מטפלת זוגית מארה"ב, שיתפה את נקודת המבט המקצועית שלה על הטרנדים המודרניים בעולם הדייטינג והשפעתם על האהבה.

"כמה טרנדים, כמו 'הבחילה' ('The Ick'), מעודדים אנשים - בדרך כלל נשים - לחפש בכוונה דברים בפרטנרים פוטנציאליים - בדרך כלל גברים - שמכבים אותן", כתבה ד"ר ג'איימה. "הנשים האלה עלולות להרכיב רשימות 'בחילה' שכוללות דברים תמימים כמו הדרך שבה בני הזוג שוחים בים, איך נראות הרגליים שלהם או אם הם נחים בשעות הצהריים".

הדברים שמציינת ד"ר ג'איימה הם כמובן דברים רגילים יומיומיים שכל אדם צריך להיות מסוגל לעשות בלי שילעגו לו. ולמרות שהקונספט של "בחילה" יכול להיות מצחיק וקליל בשיחות עם חברים, הוא יכול גם להיות מזיק כשמחפשים פרטנר מתאים.

למה הטרנדים בעולם הדייטים כל כך פופולריים היום?

לעיתים אנחנו כופים על עצמנו כללים כמו "הישארו רווקים לשנה אחרי פרידה", "שמרו על הסטנדרטים שלכם לפני שמתחייבים למישהו", או אפילו "תסננו אותם לפני שהם יכולים לאכזב אתכם". אבל האם אחד מהטרנדים האלה מקרב אותנו לאהבה שאנחנו כמהים לה?

"אני טוענת שעלינו לשאול אם הטרנדים הנוכחיים - מ'הבחילה' (The Ick) ועד ניתוק קשר עם אנשים בסימנים המוקדמים ביותר של קונפליקט - באמת מטפחים רווחה אישית או שהם מרחיקים אותנו יותר מהקשרים שאנחנו כמהים להם", כתבה ג'איימה במאמרה.

"במקום לראות במערכות יחסים הזדמנויות לגלות חלקים חדשים בעצמנו, האם במקום זאת יצרנו תרבות שבה הסיכוי לחיבור רגשי ואישי עמוק נתקל בחשש?", תהתה לסיום ד"ר ג'איימה במאמרה.