אהבה היא אחת התחושות האנושיות החזקות ביותר - אך כשהיא יוצאת משליטה, היא עלולה לגבות מחיר נפשי ופיזי. מחקר עדכני שבוצע באיטליה ובחן מאות משתתפים מצא קשר מובהק בין תסמינים של התמכרות לאהבה לבין ירידה ביכולת הזיכרון, פגיעה בריכוז ותחושת בלבול מנטלי כללית.
מחשבות אובססיביות?
המשתתפים במחקר, רובם נשים צעירות, דיווחו על מחשבות אובססיביות על בני הזוג, תחושת תלות רגשית עמוקה, צורך מתמיד באישור מהצד השני וחרדה בעת התרחקות. ככל שתסמיני ההתמכרות גברו - כך עלתה תחושת הערפול הקוגניטיבי, ונרשמה ירידה ביכולת המנטלית לתפקד.
השימוש המוגבר ברשתות חברתיות, ובעיקר מעקב דיגיטלי אובססיבי אחר בני זוג, החמיר את התחושות המדווחות. העוקבים הכבדים יותר דיווחו על עייפות מחשבתית גבוהה, קושי להתרכז ותחושת תשישות. אחת המשתתפות אף ציינה - "זה התחיל בהתאהבות פשוטה, אבל מצאתי את עצמי שוכחת פגישות וקורסת בלי הסבר".
כמו כל התמכרות אחרת
על פי החוקרים, תלות רגשית קיצונית מפעילה אזורים במוח שדומים לאלה שפועלים בהתמכרות לחומרים כמו ניקוטין. כשאין מענה רגשי מהצד השני - הגוף נכנס למצב של סטרס תמידי. לאורך זמן, מצבים אלה פוגעים במערכת העצבים, בריכוז וביכולת הזיכרון.
למרות שהתמכרות לאהבה אינה מוגדרת כהפרעה רשמית, אנשי מקצוע ממליצים לפנות לטיפול כאשר התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי. כלים כמו טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, ניתוק זמני מרשתות, ושיפור הדימוי העצמי - עשויים להפחית את תחושת התלות ולשפר את הרווחה הנפשית.
אהבה היא רגש עוצמתי, אך כשהיא הופכת לצורך כפייתי - היא עלולה להעמיס על המוח ולפגוע בזיכרון ובבהירות המחשבתית. חשוב לשים לב מתי הקשר תורם ומתי הוא שואב, ולהבין שגם בלב - מותר לשים גבולות.