שאול ואלאיה: אהבה אמיתית או חרקירי טלוויזיני?

אי אפשר להאשים את הצופים שהם מתפוצצים מהדינמיקה בין שאול לאלאיה, זה פשוט גדול מדי, מורכב מדי ורווי בכל מה שהופך את "האח הגדול" (רשת 13) למגרש המשחקים הכי אכזרי ומרתק בפריים טיים.

מצד אחד יש לנו את שאול, האיש שבלחיצת כפתור הפך לאביר של אלאיה, הציל אותה מהדחה והקריב 50 אלף שקלים מהפרס הגדול - רגע טלוויזיוני שכולו פוטנציאל לאהבה. מצד שני, יש את אלאיה, הדיירת הכי מסקרנת של העונה, לא רק בגלל הסיפור האישי, אלא גם בזכות היכולת שלה לשחק את המשחק כמו מקצוענית.

אבל כל מי שעקב אחרי הדיונים ברשתות החברתיות יודע שהמציאות הרבה פחות רומנטית. מקהלת הגולשים לא משאירה מקום לספק: "הוא פראייר", "היא מנצלת אותו", "היא רק משחקת בו כדי להינצל מהדחה". כל צעד של אלאיה הופך לניתוח מיקרוסקופי, כל חיוך שלה מתורגם מיד לאסטרטגיה וכל שתיקה של שאול לאות חולשה.

"יש רגשות"

הדיון לא עוצר בשאלה אם אלאיה "העריכה" את שאול או לא. ברוב הקבוצות הקונצנזוס ברור: היא שיחקה בו, ראתה את חרב ההדחה מונפת והבינה שעדיף להישען על כתף זמנית מאשר לארוז מזוודה. שאול מנגד מוצג כמעט כטראגי - האיש שבאמת האמין שיש כאן רגע של אמת אולי אפילו התחלה של ברית, וקיבל במקום זה שיעור מזורז באכזריות הפורמט.

אבל האם זה באמת כל הסיפור? יש מי שטוענים ששאול מבין היטב את חוקי המשחק, משתמש בהצלה כדי לבנות לעצמו נרטיב של "הגבר הרגיש" ומקבל חיבוק בזמן שאלאיה סופגת את כל האש.

ואז, בדיוק כשנדמה שהכל כבר נאמר, אלאיה זורקת את הפצצה: "אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שיש רגשות. זו תהיה טעות לא לנסות את זה - צריך לתת לזה הזדמנות". רגע כזה, שבכל עונה אחרת היה מתקבל כתחילתה של רומנטיקה נתקל כאן בגל של סקפטיות: האם זו באמת התאהבות או עוד מהלך אסטרטגי שנועד להרוויח לה שבוע נוסף בבית? הרי עד לא מזמן שניהם הצהירו שאין ביניהם כלום, ששאול "רק חבר", שאלאיה "לא הטיפוס". פתאום נולדת "זוגיות" חדשה, פלירטוטים מהוססים, הכחשות פומביות ובדיחות חוזרות. ברשת  כשרבים מרימים גבה: "מאיפה זה הגיע?", "הכל הצגה", "הם פשוט משחקים אחד בשנייה".

"נשיות נכונה"

האם אלאיה משתמשת בשאול כדי להרוויח זמן מסך ולשרוד עוד שבוע או שמא הוא זה שמנצל את הסיפור שלה כדי להמציא את עצמו מחדש כגבר הרגיש, זה שמוכן לאהוב בלי גבולות אבל רק עד שמגיע רגע האמת? 

אי אפשר להתעלם מהעובדה שזהותה הטרנסית של אלאיה הופכת כל מבט, כל חיבוק, כל פלרטוט לדיון ציבורי סוער. כל אמירה של שאול על "נשיות נכונה", כל דחייה או התקרבות, הופכים מיד למוקד של ויכוח על גבולות, קבלה, ומה נדרש מאישה כדי להיות "ראויה" לאהבה גם ב-2025.

יש מי שרואים כאן רגע טלוויזיוני פורץ דרך, אחרים בטוחים שמדובר במניפולצית ריאליטי שמנצלת את הסיפור האישי של אלאיה כדי לייצר רייטינג. ובינתיים, שאול ואלאיה ממשיכים לשחק – אחד בשנייה, אחד עם השנייה ובעיקר עם ועל כולנו. כל אחד מושך בחוטים של קופידון, אבל אף אחד לא באמת יודע מי יישאר עם הלב ביד ומי עם עוד שבוע בבית.

מצמצת פספסת

אם יש לקח אחד שאפשר לקחת מהעונה הנוכחית הוא שבריאליטי כמו בפוליטיקה מי שממצמץ ראשון נשאר בלי קהל. הדינמיקה בין שאול לאלאיה היא לא רק קרב מוחות אלא גם קרב על הלב של הצופים, ולמען האמת גם על הלב של עצמם אם נשאר שם עדיין משהו אמיתי מתחת לשכבות האסטרטגיה.

ובתוך כל זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבית "האח הגדול" הפך השנה לזירת קרב של משולשים, רביעיות, ובריתות מתחלפות בקצב של סטורי בטיקטוק. הצופים, שכבר ראו הכל, הפכו לציניים מתמיד: כל רגש נבחן בזכוכית מגדלת, כל דמעה נחשדת במניפולציה, וכל חיבוק מקוטלג כהפקת רייטינג. אז בפעם הבאה שמישהו בבית הזה יגיד "יש לנו רגשות זו תהיה טעות לא לנסות את זה", תבדקו טוב אם מדובר בלב שבאמת נפתח או בעוד אסטרטגיה שנועדה להחזיק מעמד עד ההדחה הבאה, כי ב"האח הגדול" של 2025 גם קופידון יודע: אין אהבות חינם.