מה אם כל מה שחשבתם עד היום על הגוף הגברי המושלם היה בעצם מיתוס שנבנה על ידי פרסומות של קלווין קליין וסרטי מארוול? במשך שנים המסר היה ברור: אם אתה גבר, כדאי שתהיה חצוב כמו פסל יווני - אחרת תישאר ברקע של סצנת הדייטינג ותזכה לא פעם לשיימינג שיכניס אותך לדיכאון ולעיתים למסלול מסוכן של כושר ותזונה לא מבוקרים בניסיון להשיג את "הגוף האידיאלי".
מחקר חדש מהאקדמיה הסינית למדעים מספק טוויסט מפתיע ומעניין, שיכול לעזור לכל מי שאי פעם חשק במשולש פיצה נוסף בלי רגשות אשם.
החוקרים במחקר החדש גייסו 283 משתתפים מסין, ליטא ובריטניה והראו להם סדרת תמונות של גברים בשחור לבן עם פנים מטושטשות - כשהגוף במרכז התמונה. טווח ה-BMI (מדד מסת גוף - מספר שמחשב אם המשקל שלך מתאים לגובה שלך. ע"ח) נע בין 20.1 ל-33.7 - מגוף רזה ועד "דאד בוד" אמיתי (מונח המתאר מראה גוף של גבר שלא רזה במיוחד ולא שרירי במיוחד - קצת כרס, שכבת שומן "רכה").
המשתתפים דירגו את התמונות מ-1 (הכי פחות מושך) עד 9 (הכי מושך). התוצאה? ממש לא מה שחשבתם. ה-BMI הכי אטרקטיבי לגברים הוא בין 23 ל-27, כשהבריטים אפילו מעדיפים 26.6 כשה-NHS (שירות הבריאות הציבורי בבריטניה) מגדיר כל ערך מעל 25 כ"עודף משקל". אז כן, קראתם נכון - המדע קובע שהגבר האידיאלי הוא לא זה עם אחוזי השומן הכי נמוכים אלא זה שיש לו קצת יותר שומן.
החוקרים מסבירים ששומן הגוף יכול להיות סממן אמין יותר למבנה האידיאלי מאשר קוביות בבטן. למה? כי זה קשור ישירות לרמות הטסטוסטרון שמשפיעות על פוריות, ביטחון עצמי ועוד. כלומר, קצת "רכות" במותניים זו אולי הדרך של הטבע להגיד: "הנה גבר עם הורמונים מאוזנים שלא מתענה בשביל לייקים באינסטגרם".
הממצאים הם בינלאומיים ועקביים בין המדינות, למרות הבדלים גדולים בשיעורי השמנה. בין אם אתם בבייג'ינג או לונדון - הקונצנזוס ברור: "הדאד בוד בשיאו". וזה לא רק נשים שמעדיפות את הסגנון הזה - גם גברים עצמם דירגו את הגוף הזה כהכי מושך, מה שמרמז שאולי הלחץ להיות רזה במיוחד מגיע יותר מהפרסומות מאשר מהמציאות.
הלחץ לקוביות מגיע מהפרסומות. באד באני בקמפיין לקלווין קליין // מריו סורנטו
איך הפך הדאד בוד לתופעה תרבותית?
ה"דאד בוד" הפך לתופעה תרבותית, קיצור לפיזיות שהיא לא חטובה מדי ולא שמנה מדי, אלא נינוחה ובטוחה בעצמה. תחשבו על כריס פראט לפני הדיאטה של מארוול, ג'ייסון סיגל או ליאונרדו דיקפריו בגרסת היאכטה של השנים האחרונות. אלה גברים שמשדרים נגישות, ביטחון עצמי, וקצת קסם של "אני יודע ליהנות מהאוכל שלי ונשים עדיין נמשכות אליי, גם אם יש לי קצת עודפים".
במשך שנים דיברו על דימוי גוף כמעט רק אצל נשים, אבל גם גברים לא חסינים לאידיאלים לא מציאותיים. ההנחה שכל גבר רוצה להיראות כמו בשער של מגזין גברים עם קוביות בלתי אפשריות או שנשים רוצות את זה, מושרשת בכל דבר מפרסום ועד אפליקציות דייטינג. המחקר החדש הוא תזכורת חשובה: הגוף הגברי האידיאלי הוא לא קיצוני, אלא מאוזן, בריא וקצת נינוח.
נדמה כי שרירים הם לא ה-דבר // ideogram
למרות הכל, דאד בוד זה לא כרטיס חופשי להזנחה. טווח ה-BMI שנמצא אטרקטיבי עדיין בר השגה למי ששומר על עצמו, אבל זה כן אומר שמרדף בלתי נגמר אחרי קוביות בבטן הוא מיותר עבור רבים ואף מסוכן.
אז בפעם הבאה שתראו גבר עם קצת יותר "בשר" תזכרו: הם לא רק נגישים ואטרקטיביים בעיניהם ובעיני אמא שלהם, הם מגובים מדעית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו