במחקר שפורסם באפריל 2025 בכתב העת לקשרים חברתיים ובין-אישיים, חוקרים ביקשו מ-940 מבוגרים בקשרים רומנטיים לציין את שבעת חבריהם הקרובים ביותר. אולם, הם השאירו דבר אחד מעורפל בכוונה: האם המשתתפים יכולים לכלול את בן או בת הזוג שלהם. ההחלטה הייתה נתונה לחלוטין בידי כל משתתף.
בסך הכל, רק 36 אחוזים בחרו לכלול את בן או בת הזוג ברשימה - ומתוך קבוצה זו, רק 39 אחוזים הגדירו את בן או בת הזוג כחבר הטוב ביותר שלהם. כלומר, כ-14 אחוזים בלבד מכלל המדגם. הממצא הזה מזמין מחשבה: אם אתם בקשר, האם הייתם מציינים את בן או בת הזוג כחבר/ה - או אפילו כחבר/ה הטוב/ה ביותר - מבלי שתתבקשו לעשות זאת? לפי המחקר, ישנן שתי סיבות מדוע זה עשוי להיות משמעותי יותר ממה שהייתם חושבים.
1. אהבה אפלטונית מובילה להנאה משותפת גדולה יותר
לאהוב את בן או בת הזוג היא (בתקווה) עובדה מובנת מאליה. אך בעוד שאנו יכולים להניח שכל הזוגות אוהבים זה את זה, אי אפשר לומר בקלות את אותו הדבר לגבי חיבה אמיתית זה לזה. לפי המחקר מאפריל 2025, זוגות אלה - שיש ביניהם כימיה רומנטית, אך לא אפלטונית - עלולים להיות במצב פחות טוב מבלי לדעת זאת.
המחקר מצא כי משתתפים שראו בבן או בת הזוג שלהם חבר טוב דיווחו על רמות גבוהות בהרבה של קרבה בקשר שלהם. ראוי לציין שזה לא ממצא בודד. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת לקשרים חברתיים ובין-אישיים מדגיש באופן דומה שחברות יכולה לנבא אהבה, מחויבות וסיפוק כללי בקשר ובמיניות - כך נכתב באתר פורבס האמריקני.
2. אהבה אפלטונית מוסיפה רובד של מחויבות מרצון
מעבר לקרבה רגשית חזקה יותר, המחקר מ-2025 מצא גם שבני זוג רומנטיים שראו זה בזה חברים דיווחו על רמות גבוהות משמעותית של שייכות ויחד באופן כללי. נרטיבים רבים סביב מערכות יחסים מציגים את האהבה כמשהו שצריך להיות ללא תנאי, אך חברויות מתקיימות אך ורק מבחירה.
במובן זה, חברות בתוך מערכת יחסים כרוכה ברובד נוסף של מחויבות. בניגוד למערכות יחסים רומנטיות, אין ספר חוקים שמכתיב שאתם חייבים להמשיך לאהוב את החבר שלכם, לא משנה מה. מחקר רחב היקף משנת 2017 מצא שבעוד שנישואים לבדם קשורים לשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, היתרונות הם כפולים עבור אנשים שרואים בבן או בת הזוג שלהם את החבר/ה הטוב/ה ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו