התקופה האהובה על הרווקים בשנה הגיעה, ואיתה השאלות המציקות מצד הדודות: "נו, מתי תתחתן?", "למה את רווקה בגילך המתקדם? אני התחתנתי כבר בגיל 14". ראש השנה במיוחד מביא איתו חשבון נפש, ורווקים רבים שוקעים במחשבות לא נעימות בחגים. אנחנו כאן כדי לעזור, עם כמה הצעות שאפשר להתחיל ליישם מיד.

אתם לא לבד. 19% מהישראלים - רווקים

שיעור הרווקים בגילים 49-30 זינק בארה"ב ביותר מפי 3 בחמשת העשורים האחרונים, אצלנו המספר יותר מהוכפל, ועומד על 19% מכלל האוכלוסייה. אבל מדוע כל-כך קשה למצוא זוגיות יציבה לכל החיים? הרי בזכות אפליקציות ההיכרויות, יש לנו ממש על כף היד מבחר בני זוג עצום, מידע רב ונגיש על מועמדים פוטנציאליים, אפשרות ליצירת התאמה חכמה לפי העדפות ותכונות, ויכולת יצירת קשר מיידית - כל זאת באופן דיסקרטי מהבית. הבעיה היא שבאופן פרדוקסלי, ככל שפופולריות האפליקציות עולה – כך יצירת זוגיות לטווח ארוך הופכת למשימה מורכבת יותר. לא פלא שמחקרים מנבאים ששיעורי הרווקות רק ימשיכו לעלות ו-25% מהצעירים כיום לא ייצרו זוגיות לטווח הארוך לעולם.

מניסיוני עם אלפי זוגות ב-25 שנות עבודתי, מעבר להיותה מנגנון אבולוציוני לרבייה, זוגיות אמיתית ובשלה מורכבת ממחויבות, חברות, הקשבה, נתינה, עזרה הדדית, פרגון, מילות אהבה והערכה, תשוקה ויכולת לאינטימיות גופנית ורגשית. כמובן שהתחייבות לזוגיות ארוכת טווח היא סוג של הימור, הרי אף פעם לא באמת יודעים אם ועד כמה היא נכונה ומתאימה לנו בטווח הארוך.

למרות שהדילמה הייתה קיימת תמיד ובכל התרבויות, כיום נוצרו חסמים דרמטיים חדשים ליצירת זוגיות, כשניצבים במרכז האינדיבידואליזם, חירות האדם וההישגיות. הם מתבטאים בהרחבת והעמקת ההשכלה, בהתמכרות לעבודה ולכסף, וכמובן בחיזוק מעמד האישה ועצמאותה התעסוקתית והכלכלית. כתוצאה מכך, אנו משקיעים תשומת לב קודם בהשכלה ובקידום הקריירה ורק אז בזוגיות, בגלל האמונה שאם נהיה איכותיים יותר, נגדיל את הביקוש ואף נשיג בן זוג טוב יותר.

הרשתות החברתיות מחמירות את המצב. הן מייצרות במוחנו מגוון גירויים רב בקצב מסחרר, המציבים אתגרים חדשים בזוגיות, ועמוסות ב"פרסום עצמי" במטרה ליצור עניין וקנאה בקרב "החברים". המרדף המתמיד אחר לייקים ועוקבים מקשה על מציאת זוגיות אמיתית, מפני שזה מציב סטנדרטים גבוהים במיוחד: מראה חיצוני מושלם ("יפה ורזה"), אושר מושלם, מקצוע מושלם. החתירה המתמדת ל"שלמות" מרחיבה את פער הציפיות בין הרצוי ("גם אני רוצה להיות כזאת מושלמת") למצוי. לעיתים קרובות, המבחר העצום נתפס כאינסופי ותוקע אותנו בדילמת בחירה מתמדת, שעלולה לגרום הצפה רגשית ולהשפיע לרעה על התנהגויות והחלטות.

אשליית הזמינות האינסופית נותנת תחושה שחיי החברה שלנו עשירים ומגוונים, ולכן יש אינסוף אפשרויות לדייטים. הבעיה היא שפעמים רבות, זו רק תחושה. בעבודתי אני מתרשמת מהמון צעירים שחיי החברה שלהם מצומצמים מאוד. הם יכולים להיות רהוטים על המקלדת ובכל תקשורת עקיפה אחרת, אך כשזה מגיע לתרגול דייט - הם לא מצליחים להסתכל בעיניים או לנהל שיחה פרונטלית נטולת ציניות, לגלוג, הקטנת האחר וחווית שעמום מהירה. המלצתי היא להכיר את עצמכם לעומק ולהיות מודעים למוקדי הכוח, אך גם לאתגרים שלכם. ובכלל, עדיף להכיר במציאות ופחות דרך אפליקציות. אם כבר מצאתם מישהו דרך האינטרנט, הימנעו מהתכתבויות מיותרות עם אחרים, עברו לטלפון ואז לפגישה פיזית. לבסוף, זכרו שמולכם ניצב אדם אמיתי – תנו לו צ'אנס מכל הלב.