זנדאיה כבר מזמן הפכה לשם קבוע בכל רשימת מתלבשות מצטיינות, אבל גם בסטנדרטים שלה, ההופעה האחרונה שלה הצליחה לבלוט. בפרמיירה של הסרט "הדרמה" (The Drama), שבו היא מככבת לצד רוברט פטינסון, היא הגיעה על השטיח האדום בלוק שהרגיש מוכר מאוד למי שעוקב אחריה לאורך השנים: אותה שמלת ויויאן וסטווד לבנה שלבשה לראשונה בטקס האוסקר בשנת 2015.
בזמן שכוכבות אחרות מחפשות בכל עונה את השמלה החדשה, הנועזת או המקורית יותר, זנדאיה עשתה הפוך. היא חזרה אחורה. לא מתוך מחסור ברעיונות, אלא מתוך ביטחון מלא בכך שלפעמים הבחירה הכי חזקה היא זו שכבר יש לה היסטוריה. במקרה הזה, לא מדובר רק בשמלה יפה, אלא בפריט שכבר מזוהה עם אחד הרגעים הזכורים, והטעונים, בקריירה שלה.
על פניו, זו הייתה בחירה מתבקשת. ב"הדרמה" זנדאיה מגלמת אישה מאורסת, כך שהמראה הלבן, בעל האופי הכלתי, התחבר ישירות לעולם של הסרט. זה מה שנקרא היום בהוליווד "מתוד דרסינג" (Method Dressing) - מצב שבו הכוכבת לא רק מקדמת את הסרט שלה, אלא גם מתלבשת ברוחו. במקרה של זנדאיה, המהלך הזה עבד מצוין גם ברמה הוויזואלית וגם ברמה התדמיתית. השמלה נראתה אלגנטית, נקייה, דרמטית במידה, ובעיקר כזו שיודעת לייצר כותרת.
אבל הסיבה שבגללה ההופעה הזאת זכתה לכל כך הרבה תשומת לב לא קשורה רק לגזרה, למעצב או לטרנד הארכיון. היא קשורה למה שקרה בפעם הקודמת שבה השמלה הזו נלבשה.
כשזנדאיה הופיעה איתה באוסקר 2015, היא הייתה רק בת 18. היא שילבה את השמלה אז עם ראסטות ארוכות, בלוק שהיה שונה, מדויק ובולט על רקע השטיח האדום. אלא שזמן קצר אחרי הטקס, בתוכנית "משטרת האופנה" של ערוץ E!, נשמעה הערה שעוררה סערה גדולה. המגישה ג'וליאנה רנסיק אמרה שהראסטות של זנדאיה כנראה מריחות כמו "פצ'ולי" או "וויד". ההערה הזו התקבלה מיד כביטוי סטריאוטיפי וגזעני כלפי שיער שחור, והובילה לביקורת ציבורית רחבה.
מימין, זנדאיה בת ה-18 ב-2015 באותה שמלה
זנדאיה לא בחרה לעבור על זה בשתיקה. להפך. היא הגיבה בפומבי, והתגובה שלה הפכה לאחד הרגעים הזכורים מאותה פרשה. היא כתבה שיש כבר מספיק שיפוט ודעות קדומות כלפי שיער של אפרו אמריקאים, והבהירה שראסטות הן סמל של עוצמה, יופי וזהות. התגובה שלה זכתה לשבחים רבים, בעיקר בגלל האופן שבו הצליחה להפוך פגיעה אישית לדיון רחב יותר על ייצוג, גזענות ואמות המידה הכפולות שעדיין מופנות כלפי נשים כהות עור בתעשיית הבידור.
בהמשך רנסיק התנצלה, תחילה ברשתות החברתיות ולאחר מכן גם בשידור. זנדאיה קיבלה את ההתנצלות, אבל הנזק כבר נעשה, ובעצם גם משהו אחר קרה: הרגע הזה נצרב בזיכרון הציבורי. השמלה ההיא כבר לא הייתה רק חלק ממראה מוצלח על שטיח אדום, אלא חלק מרגע תרבותי שלם.
זנדאיה השלימה את השמלה הלבנה עם עיצוב שיער מוקפד ומאופק: ביקסי חלקה עם שביל צד עמוק, פוני צד רך וגימור מבריק, שאליהם נוספו תלתלי "קיס" עדינים ברוח רטרו. התוצאה הייתה מראה נקי, נשי ומדויק, שחיזק את האווירה הכלתית בלי לגנוב את הפוקוס מהשמלה האיקונית.
מכל מקום, זנדאיה לא הייתה צריכה להסביר. היא לא הייתה צריכה לנסח הצהרה חדשה או להפוך את האירוע לרגע רציני מדי. היא פשוט הופיעה שוב באותה שמלה, ונתנה להיסטוריה שלה לדבר. זה מהלך שמעט מאוד כוכבות יודעות לעשות כמו שצריך: לחזור לפריט ישן, אבל לטעון אותו מחדש במשמעות עכשווית.
גם ברמה האופנתית הטהורה, מדובר בהצלחה. השמלה עצמה עמדה יפה מאוד במבחן הזמן. היא עדיין נראית רלוונטית, עדיין מחמיאה, ועדיין מצליחה להיראות יוקרתית ולא מתאמצת. בתקופה שבה חלק גדול מהשטיח האדום מרגיש כמו תחרות על רגע וואוו רגעי או ויראליות מיידית, יש משהו מרענן בלוק שבונה את האפקט שלו דרך הקשר מעניין.
זנדאיה היא "הדרמה" בעצמה באותה שמלת כלה של ויויאן ווסטוודשלבשה באוסקר 2015 ותכשיטי שופאר. "משהו ישן" שלנו 🤍🤍🤍" (לאו רואץ', סטייליסט)
אי אפשר גם להתעלם מהתפקיד של לו רואץ', הסטייליסט הוותיק של זנדאיה, שנחשב לאחד האנשים המזוהים ביותר עם המהפך האופנתי שלה. השניים כבר מזמן לא עובדים רק על "מה יפה", אלא על מה נכון. מה יעביר מסר. מה יישאר בזיכרון. בפרמיירה של "הדרמה" הם שוב הוכיחו שהם לא רק יודעים להלביש, אלא גם לבנות רגע.
בסופו של דבר, זה מה שהופך את זנדאיה לא רק לכוכבת עם סטייל, אלא לדמות עם השפעה אופנתית אמיתית. היא לא רק לובשת בגדים, היא משתמשת בהם. לפעמים כדי לתמוך בסרט, לפעמים כדי לייצר מחווה, ולפעמים כדי להזכיר רגע שלא באמת נעלם. השמלה הזו, שחזרה 11 שנים אחרי, עשתה בדיוק את זה.
זאת לא הייתה רק הופעה יפה. זאת הייתה בחירה אישית מחושבת שמזכירה שלפעמים דווקא מה שכבר לבשת פעם, יכול לומר הכי הרבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו