עורכת ווג החדשה: 12 דברים לדעת על קלואי מאל

בספטמבר האחרון, אחרי 37 שנים שמעצבים ובתי אופנה התנהלו מול עיניה הבוחנות של אנה וינטור וקיוו לקלוע לטעמה של עורכת ווג המיתולוגית, הכתר עבר לידיים חדשות. קלואי מאל, בת 39, עיתונאית ואשת דיגיטל בעלת קשרים מסועפים, נבחרה להיות "ראש התוכן המערכתי", תואר שמספר סיפור שלם על עתיד המגזין האגדי.

קלואי מאל מספרת למגזין ווג על 5 דברים בארון שלה שיישארו שם תמיד

במקום לחפש מהפכנית חיצונית, מערכתווגזכתה באישה שמכירה את רזי המוסד מבפנים, אך מחזיקה בכישורים הנדרשים כדי לנווט את ספינת הדגל הזו דרך גלי הדיגיטל, הטיקטוק והאינסטגרם. מאל היא שילוב נדיר שלקלאסה אירופאית,כריזמה הוליוודיתוחדות עסקית-דיגיטלית. אבל מי זו באמת האישה שצמחה בביצת התרבות העילית, והאם יש לה את מה שצריך כדי להחליף את המלכה?

הנה 12 נקודות מפתח שיעזרו לכם להבין את דמות המפתח החדשה של עולם האופנה והמדיה:

1. הבחירה: העדפת יציבות על פני מהפכה

קלואי מאל היא "בת טיפוחים" של אנה וינטור. מאל עבדה במגזין למעלה מעשור לפני שקודמה. וינטור, שנותרה "מנהלת התוכן הראשית הגלובלית" של קונדה נאסט, בחרה במאל כדי להבטיח אתהמשכיות ה-DNAשל המותג, תוך שמירה על רמה גבוהה של איכות מערכתית. זוהי בחירה פחות מנקרת עיניים ויותר אסטרטגית, המיועדת להבטיח מעבר חלק.

2. הקשר הצרפתי: המורשת שהפכה לשיק

אביה של מאל הוא הבמאי הצרפתי הנודעלואי מאל, ואמה היא השחקנית האמריקאיתקנדיס ברגן. מאל דוברת צרפתית שוטפת ולמדה תקופה בסורבון בפריז. קשר דם זה מעניק לה אוטומטית"שיק" אירופאי אותנטי, יתרון קריטי בעולם שבו השילוב הצרפתי-אמריקאי נחשב לשיא הסטייל.

3. התווית הבלתי נמנעת: "נפו בייבי" גאה

מאל לא מתכחשת לעובדה שצמחה למשפחת אצולת הוליווד, אבל היא בוחרת להתייחס לזה בכנות ובאירוניה. היא מודה שרקע משפחתי כזה פותח דלתות, אך מדגישה שהיא בחרה לעבוד קשה ולבנות קריירה מוצקה כעיתונאית בזכות כישורי כתיבה ואסטרטגיה - ולא רק קשרים בזכות נפוטיזם.

4. אסטרטגית הדיגיטל: המספרים הם המלך החדש

היכולת החזקה ביותר של מאל טמונה בהבנתהפלטפורמות הדיגיטליות. בתפקידה הקודם כעורכת אתרVogue.com, היא הוכיחה כי היא יודעת לחבר בין זוהר לביןמדדי ביצוע (KPIs). היא הכפילה את התנועה לאתר, העלתה את מדדי המעורבות והשיקה קמפיינים ויראליים שהכניסו אתווגלשיח הצעיר.

5. התואר החדש: ראש התוכן (ולא עורכת ראשית)

התואר הרשמי שלה הוא"ראש התוכן המערכתי"(Head of Editorial Content), ולאעורכת ראשית(Editor-in-Chief). שינוי זה אינו סמנטי; הוא מסמן כי המנהיגה החדשה חייבת לפקח על אסטרטגיית תוכןכוללת: מודפס, דיגיטלי, וידאו, פודקאסטים ואירועים (כמו המט גאלה), תחת וינטור שנותרה מעליה גלובלית.

6. המשימה הקשה: לשמור על הפרינט

המטרה העיקרית של מאל היא לשמר אתהיוקרה והרלוונטיות של המגזין המודפס, בעוד העיניים והתקציבים זזים לרשתות החברתיות. היא חייבת למצוא את הנוסחה שתגרום לקהל לשלם על מגזין מודפס, כשהכול זמין בקליק.

7. הפרויקטים הוויראליים: "דוג-ווג" וחתונות

מאל אחראית בין היתר על השקת המדור המצליח"דוג-ווג"(Dogue), מדור אופנה והומור שהוקדש לכלבים, ועל שדרוג מדור החתונות של המגזין. פרויקטים אלו מעידים על יכולת לשלב"פלאף" עם סטיילוליצור תוכן הניתן לשיתוף בקלות.

8. הקריירה המגוונת: מנדל"ן לספרות

מאחורי התפקיד הנוכחי עומדת השכלה רצינית: מאל למדה ספרות השוואתית וכתיבה באוניברסיטת בראון. בתחילת דרכה היא עבדהככתבתנדל"ןב"ניו יורק אובזרבר" - רקע שסיפק לה יכולת כתיבה מהירה, עניינית וממוקדת.

9. ניגוד עניינים? אמה שיחקה עורכתווג

השחקנית קנדיס ברגן, אמה של מאל, שיחקה את עורכתווגבפרק בסדרת הלהיט"סקס והעיר הגדולה"ובסרט ההמשך. מדובר בצירוף מקרים אירוני שמלמד עד כמה משפחתה של העורכת החדשה הייתה שזורה בנימי עולם המדיה והאופנה.

קנדיס ברגן בתפקיד עורכת ווג ב"סקס והעיר הגדולה"

10. אימא עובדת מחוברת לקהל

מאל מתגוררת בניו יורק עם בעלה ושני ילדיה. העובדה שהיא אימא עובדת ומנהלת מאפשרת לה להתחבר לקהל נשי רחב יותר, שמחפש איזון והשראה גם מחוץ לעמודי המגזין המצוחצחים.

11. לא נערת אופנה קלאסית

בניגוד לדימוי שרבים מדמיינים, מאל לא הגיעה כ"נערת אופנה" אובססיבית. בראיונה הראשון לווגב-2011, היא הגיעה בלבוש צנוע יחסית. וינטור, למרות זאת, זיהתה בה את התשוקה ואת הפוטנציאל להביארעיונות טרייםלמקום ותיק.

12. הבטחת הפלורליזם

מאל מביאה איתה חזון שלפלורליזםרב-פלטפורמי: לשלב קולות מגוונים, להשמיע סיפורים שונים, ולצרוך תוכן אופנה ותרבות בכל מקום ובכל עת. היא הבטיחה להטמיע את עצמה באופן מלא יותר בכל ערוץ של המותג כדי להבטיח שווגיישאר רלוונטי לדור הבא של הצרכנים והקוראים.

מקורות:

Vogue, The New York Times, The Wall Street Journal, The Independent, The Cut, Condé Nast.