רגע לפני הצלצול הראשון: המדריך שיקל על החזרה לשגרה

החופש הגדול עומד להסתיים, ובבתים רבים בישראל השגרה עדיין רחוקה מלחזור, הילדים הולכים לישון מאוחר, מתעוררים בשעות שאינן מתאימות למסגרת, מבלים יותר מול המסכים ומתקשים להיפרד מהחופש.

ואז, כמעט בן לילה, מגיע ה-1 בספטמבר וצריך לקום מוקדם, להתלבש, לאכול ארוחת בוקר, לצאת בזמן ולהתמודד עם יום שלם במסגרת חדשה.

המעבר החד הזה עלול להיות מאתגר עבור כל ילד, אבל עבור ילדים עם הפרעות קשב הוא עשוי להיות מורכב במיוחד. הקושי במעברים, בוויסות רגשי ובהתמודדות עם שינויים וחוסר ודאות עלול להפוך את הימים הראשונים למלווים בתסכול, בכי, כעס או הסתגרות.

"אי אפשר לקחת כאוס של חודשיים ולהנחית אותו בבוקר אחד לתוך מסגרת נוקשה של כיתה, לוח צלצולים ומשמעת", מסבירה ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בתחום הפרעות הקשב, מאבחנת ומטפלת ומרצה באוניברסיטה העברית. לדבריה, הדרך לחזרה חלקה יותר מתחילה דווקא עכשיו – ולא בבוקר הראשון ללימודים.

הצעד הראשון: להחזיר את השגרה בהדרגה

אחרי שבועות של חופש, הגוף והמוח זקוקים לזמן כדי לחזור למסלול. לכן, במקום לנסות לשנות הכול ביום אחד, כדאי להתחיל לייצר מחדש כמה עוגנים קבועים.

מתחילים מהערב: איפוס השעון הביולוגי

אם הילד התרגל ללכת לישון בחצות, אין טעם לצפות ממנו להירדם בשמונה בערב באופן מיידי. במקום זאת, אפשר להתחיל להקדים בהדרגה את שעת השינה וליצור כבר בשעות הערב אווירה שמאותתת לגוף שהיום עומד להסתיים.

עמעמו את התאורה בבית, סגרו תריסים והעדיפו תאורה רכה על פני אורות חזקים. המטרה היא ליצור מעבר הדרגתי מפעילות וריגושים לרגיעה ולשינה.

להיפרד מהחופש - גם רגשית

החזרה לבית הספר היא לא רק שינוי בלוח הזמנים. עבור ילדים רבים מדובר בפרידה מתקופה של חופש, משחקים וזמן משפחתי. אפשר להפוך את הפרידה לטקס קטן ומשפחתי, לקיים ארוחת ערב שבה כל אחד מספר על רגע אחד שהיה משמעותי או משמח עבורו בקיץ, ובמקביל משתף בדבר אחד שהוא מצפה לו בשנת הלימודים הקרובה.

כך החזרה ללימודים הופכת ממשהו שפשוט "נלקח" מהילד למעבר שמדברים עליו ומתכוננים אליו יחד.

ואם הילד מתמודד עם הפרעת קשב? כאן צריך להתכונן אחרת

עבור ילדים עם הפרעות קשב, מעברים ושינויים יכולים להיות מורכבים במיוחד. המעבר מחופש למסגרת כרוך בשינוי של שעות השינה, סדר היום, הדרישות והסביבה - ובמקביל גם בהתמודדות עם מורה חדשה, ילדים חדשים, רעש בכיתה והצורך להסתגל מחדש לכללים.

לכן, אחד הדברים החשובים ביותר הוא להפחית ככל האפשר את חוסר הוודאות ולייצר לילד תחושה שהוא יודע מה עומד לקרות.

צרו עוגני בוקר קבועים

רצף של הוראות כמו "קום", "תתלבש", "תצחצח שיניים", "תאכל" ו"שים נעליים" עלול להפוך עבור ילד עם הפרעת קשב לעומס של משימות.

במקום זאת, כדאי ליצור סדר פעולות קבוע וברור. אפשר להכין רשימה חזותית ולתלות אותה במקום בולט, כך שהילד יוכל לראות בעצמו מה השלב הבא בבוקר.

גם עוגנים קטנים יכולים לעזור - למשל שיר קבוע שמתנגן בזמן ההתארגנות או סדר פעולות שחוזר על עצמו מדי יום. ככל שהבוקר צפוי ומוכר יותר, כך קל יותר להתמודד איתו.

הפכו את היום הראשון לתסריט ידוע מראש

אחד הדברים שעלולים להלחיץ ילדים הוא דווקא מה שהם לא יודעים. לכן, במקום לומר רק "מחר הולכים לבית הספר", כדאי לפרק את היום הראשון לפרטים קטנים: מי לוקח את הילד, איפה הוא יהיה, עם מי הוא עשוי לשבת, מה יהיה בתיק, מה יאכל ומי יאסוף אותו בסוף היום. אפשר אפילו לצייר יחד עם הילד את "מסלול היום הראשון".

המטרה היא להפוך יום גדול ולא מוכר לרצף של צעדים שהילד כבר מכיר ויכול לדמיין.

הכינו בבית "תחנת נחיתה"

גם אחרי שהילד כבר חזר מבית הספר, היום לא בהכרח נגמר מבחינתו. ילד עם הפרעת קשב עלול להגיע הביתה אחרי שעות של רעש, גירויים, דרישות וכללים כשהוא מוצף ועייף. לכן, כדאי לאפשר לו זמן מעבר לפני שמתחילים לשאול שאלות, לבצע מטלות או לצפות ממנו לספר איך עבר היום.

אפשר להגדיר בבית מקום קבוע שבו מניחים את התיק והנעליים, וממנו עוברים לזמן שקט של כחצי שעה.

לא חייבים להתחיל מיד ב"איך היה בבית הספר?". לפעמים הדבר שהילד הכי זקוק לו אחרי יום עמוס הוא פשוט זמן להירגע.

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בתחום הקשב, מאבחנת ומטפלת, מרצה באוניברסיטה העברית ובעלת מכון לאבחון וטיפול בילדים ובמבוגרים. היא מחברת שישה ספרים, בהם רב המכר "אנשי הקשב".