"אחותי כנראה נאנסה ונכנסה להיריון": כוכב "האח הגדול" בווידוי מטלטל

מאז שיצא מבית "האח הגדול", משה דהרי מנסה להתרגל לחיים החדשים, אבל בזמן שההשקות, הקמפיינים וההצעות החלו להגיע, הוא נאלץ להתמודד עם מציאות מורכבת בהרבה. בריאיון לפודקאסט "Stars" עם אסף הדר, דהרי מספר כי זמן קצר לאחר ההדחה גילה שאחותו, המתמודדת עם התמכרות קשה, בהיריון.

הוא ליווה אותה בהפסקת ההיריון וניסה פעם נוספת להכניס אותה למסגרת גמילה. "הייתי במשך שבוע בדיכאון, אבל לא הראיתי את זה", הוא משתף. "היא אמרה לי: 'אתה התקווה שלי'. אם אני נשבר לידה - נכשלתי".

אבל זה לא היה המשבר היחיד שחיכה לו מחוץ לבית. דהרי מדבר בלי פילטרים על האכזבה שלו מתעשיית הבידור, על האנשים שלטענתו התקרבו אליו רק מתוך אינטרס ועל מוצר שהיה אמור להשיק - אך הועבר ברגע האחרון לאישה מוכרת יותר. בין לבין, הוא חוזר לקשר עם ענבל, מודה שהרומן בבית פגע במשחק שלו ומגלה מה יעשה אחרת אם ייכנס לריאליטי נוסף: "אם הייתי אסטרטג, הייתי מגיע רחוק יותר".

לקחת בחשבון שאחרי "האח הגדול" יגיעו פניות והצעות מסחריות?

"כן. ברוך השם, יש פניות. קיבלנו רכב וקיבלנו דברים, זה זורם. אבל אני לא צריך לעשות דברים שלא מתאימים לי או להציג משהו שאני לא".

בבית דיברת על קשיים כלכליים. איך העסק מתנהל כיום?

"העסק עצמו מצליח מאוד ומוכר. מגיעות אליי לקוחות מכל הארץ, מהצפון וממקומות אחרים. מה שדיברתי עליו בבית היה הפן הכלכלי בחיים עצמם ומאיפה באנו, לא בעיה בעסק. בסוף, חלק מהכסף שלי משמש גם כדי לעזור לאחרים. אין לי בעיה כלכלית, תודה לאל, אני חי טוב".

לדברי דהרי, החשיפה בתוכנית לא הובילה לזינוק משמעותי בעסק, משום שהוא כבר הצליח עוד קודם לכן. "פתחתי את העסק בגיל 16. בהתחלה משתפשפים ועושים עבודות פה ושם, ואז, כשהתחלתי להעביר קורסים ולפרסם בטיקטוק, הגיע גל רציני. את השיא קיבלתי בערך בגיל 18, לפני שנתיים או שנתיים וחצי. 'האח הגדול' הפך אותי לקצת יותר מוכר, אבל לא יצר פתאום מקפצה לעסק".

מה הכי קשה לך בתעשייה?

"הרבה דברים. כמעט הכול חארטה בתעשייה. אנשים צבועים ואינטרסנטים, ודואגים לאינטרס האישי שלהם. אנשים לא באמת אוהבים יותר מדי זה את זה. כל אחד רוצה לקדם את עצמו, ואם זה אומר לדרוך על מישהו - הם ידרכו. אנשים גם מנצלים את הכוח שלהם. אני פחות מעוניין להיות בתעשייה הזאת".

היה מקרה מסוים שבו הרגשת שנפגעת?

"הייתי אמור לייצר מוצר משלי יחד עם מפעל. האדם שעבדתי איתו נתן לי לפרסם אותו, ועשיתי את זה גם ב'אח הגדול' וגם בחוץ. בניתי רשימת המתנה והיו המון לקוחות שחיכו למוצר. ברגע האמת, אחרי שיצאתי מהבית, הוא העביר אותו למישהי אחרת, קצת יותר מוכרת".

איך הגבת כשגילית?

"אני לא מתרגש. אני מתקדם ואוציא את המוצר איתו או בלעדיו. זה ייקח קצת יותר זמן, וכבר עשיתי את העבודה, אבל אעשה אותה שוב. מה שהפריע לי הוא שמישהו שהיה איתי בדרך, ידע שאנחנו עומדים להוציא את המוצר ואמר לי שעשו לי קטע מסריח – קיבל לאחר מכן הצעה מאותו מפעל לפרסם את המוצר והסכים, כי הציעו לו כסף". דהרי נמנע מלנקוב בשמות, אך הבהיר כי מדובר באנשים שהיו קרובים אליו. "אני לא רוצה לדבר יותר מדי כדי שלא יבינו במי מדובר. אבל אנשים שקרובים אליי משרתים בסוף את האינטרסים של עצמם. אם זה אומר לדרוך עליי כדי להרוויח כסף, הם יעשו את זה. נפגעתי או לא נפגעתי - זה כבר לא אכפת לי. אני מתקדם קדימה, אבל כל מה שקורה בתוך התעשייה מסריח. שום דבר לא נקי שם".

יש חברים בתעשייה?

"אין חברים בכללי. אני חושב שכולם פועלים מתוך האינטרס האישי שלהם, ובתעשייה זה אפילו בולט יותר. כולם יכולים לחייך ולהגיד 'חיים שלי', 'אהבה שלי' ו'מאמי שלי' – עד שמישהו עומד להפסיד כסף, ואז הכול נמחק".

אתה עדיין מנסה ליצור חברויות ולהשתלב באירועים ובהשקות?

"אני עדיין פתוח ואין לי בעיה להכיר אנשים ולהתיידד איתם, אבל בדרך מכובדת, שלא פוגעת בי ובלי לדרוך על אחרים. אני לא נמנע מהתעשייה, כי בסוף זה מקדם, אבל אני עושה את זה בדרך שלי. פעם חשבתי שהכול חברויות, והיום אני מבין שזה חרטא. אם אירוע לא יקדם מישהו, הוא לא יגיע, לא יעלה סטורי ולא יעשה את הדברים האלה".

אתה מרגיש שדיירי "האח הגדול" מפרגנים לעסק שלך?

"לא. מהצד הזה אני לא מרגיש שמפרגנים לי. כשאתה מקבל הודעות ורואה דברים פיזית, אתה שומע סיפורים. יצא לי לראות נשים נשואות שהולכות עם גברים אחרים בשביל כסף. אחד מטיס אותה, אחר עושה בשבילה משהו אחר. זה לא דבר יומיומי וזה קורה אחת ל־, אבל יש את זה. יצא לי לראות את זה בעיניים".

אתה מרגיש שאנשים התחילו איתך או חידשו איתך קשר בגלל הפרסום?

"אני לא חושב שזה בהכרח רק בגלל 'האח הגדול', אבל אולי אנשים רוצים להתקרב יותר לצלחת. פתאום חלק חידשו את הקשר ונהיה להם קל יותר להתקרב, כי הכול בהישג יד".

למרות הפניות וההתעניינות סביבו, דהרי הבהיר כי הוא אינו ממהר להיכנס לקשר חדש. "אני לא מחפש זוגיות, אבל אם תהיה מישהי שארגיש שהיא באמת אישה טובה וגם קצת משוגעת - יכול להיות שאכנס לזוגיות. אני לא צריך מישהי שקטה, אני צריך מישהי שתעשה לי קצת עניין ובלגן. אני לא שולל, אבל גם לא ממהר. החיים עוד לפניי. יש את העסק ואת כל מה שאני עושה לאורך היום, וצריך גם למצוא לזה זמן. אישה צריכה יחס ופועלת מרגש. בסוף אתה רוצה להיות הכי טוב בשביל האישה שלך".

במהלך שהותו ב"האח הגדול" חשף דהרי את סיפורה המורכב של אחותו, המתמודדת עם התמכרות קשה וחיה באזור התחנה המרכזית בתל אביב. לדבריו, כבר מגיל 16 הוא מגיע אליה באופן קבוע, מנסה לסייע לה להשתלב במסגרות גמילה ודואג לצרכיה. עם יציאתו מהתוכנית גילה כי היא בהיריון, ליווה אותה בהליך להפסקתו וניסה פעם נוספת להכניס אותה לגמילה. בריאיון סיפר על ניסיונותיה לברוח מהמסגרות, על מצבה הקשה ועל האחריות הכבדה שהוא נושא בגיל 20.

מה הרגשת כשפגשת את אחותך אחרי התקופה בתוכנית?

"הרגע שראיתי אותה מילא אותי בטירוף. היא נקודה מאוד רגישה אצלי. התחלתי איתה שוב תהליך גמילה – לא הראשון, אחרי הרבה ניסיונות קודמים. כשיצאתי מהתוכנית גיליתי שהיא בהיריון ולקחתי אותה לבית החולים".

ההיריון התגלה רק לאחר שיצאת מהבית?

"כן. ליוויתי אותה בהפלה ובגרידה בבית החולים, ורציתי שיתקינו לה גם התקן, אבל היא ברחה. מצאתי אותה שוב והכנסתי אותה לגמילה. אחרי שלושה ימים התקשרו אליי ואמרו שיש סכנת חיים ושהיא מנסה לברוח. לא ישנו בלילה. הכנסתי אותה למקום מקצועי כדי שידעו איך להתנהל איתה, כי אני לא איש מקצוע. אני עושה בשבילה כל מה שאני יכול כדי שהיא תצא מזה, אבל הרגשתי שמוותרים עליה. ביקשו שאקח אותה לבדיקות בבית החולים, וכשניסיתי להחזיר אותה אמרו שלא מוכנים לקבל אותה בגלל הסיכון. הרגשתי חוסר מקצועיות".

ניסית לטפל בה בעצמך?

"ניסיתי להשאיר אותה אצלי, אבל זה לא הצליח. כשהקריז מגיע היא בורחת, מרביצה ומתהפכת. אין לי בעיה לספוג ממנה הכול, העיקר שתישאר, אבל אני לא יכול להיות איתה במשך כל היום. אני צריך לקום לעבודה ולנהל גם את החיים שלי. היא זקוקה למסגרת ולמישהו שישמור עליה. חשבתי למצוא מקום שישמור עליה במהלך היום ושאני אקח אותה אליי בכל ערב, אבל לא נמצא מקום כזה. היא ברחה שוב ושוב. עשינו גם כתבה כדי להראות את המצב שם, והיא דיברה על מה שהיא מרגישה וחווה. המטרה היא למצוא מסגרת שתדע להתמודד עם מקרה מורכב כמו שלה".

איזו מסגרת היא צריכה?

"מקום שלא יוותר עליה. כשהיא בקריז או מתעצבנת, צריך להכיל אותה ולתת לה כתף תומכת. אם היא רוצה לברוח, צריך למנוע ממנה ולהבהיר לה שנמצאים שם בשבילה – לא להתקשר אליי מיד ולבקש שאקח אותה. למה לוותר עליה אחרי כמה ימים? אם היא תעבור את הימים הראשונים ואת הקריזים, היא כבר תהיה על הגל. אני מת שהיא תצא מזה".

כמה זמן אתה כבר מנסה לעזור לה?

"מגיל 16 אני הולך אליה לתחנה המרכזית באופן עצמאי. גם בגיל 14 הייתי מגיע, אבל לא לבד. בגיל 16 כבר התבגרתי ועברתי לגור לבד. מה שרואים שם הוא זוועה: אונס, זנות, תחנות סמים, מכות ואלימות. אנשים גמורים ואנשים שנרצחים, אבל הציבור לא שומע על זה. לפני כמה ימים חברה שלה נרצחה שם. כמעט בכל יום אנשים מתים באזור הזה, ואף אחד לא יודע. המקום מוזנח ומת".

כשגילית שהיא בהיריון, ניסית להבין ממנה מה קרה?

"כשיצאתי מהבית קיבלתי כאפה רצינית. הייתי במשך כשבוע בדאון, אפילו בדיכאון, אבל לא הראיתי את זה. ראיתי שוב את המצב של אחותי, ובמקביל גיליתי דברים על התעשייה ועל העסק – הכול נפל עליי בבת אחת. אני תמיד נשאר עם הראש מורם ולא אוהב להישבר, אבל מבפנים הייתי גמור. בסוף אמרתי לעצמי: 'משה, אתה זה שעוזר לאחרים, אז אתה זה שנשבר?'. איפסתי את עצמי".

זה היה ההיריון הראשון שלה?

"לא, זה היה ההיריון השני. כבר יש לה ילד שנמסר לאימוץ. היא רוצה לקבל אותו בחזרה, אבל היא לא יכולה עד שתיגמל ותהיה כשירה לטפל בו. אחרי שיצאתי מהבית התעסקתי פחות בסטוריז, בקמפיינים ובשאלה איך לקדם את עצמי, כי היא חשובה לי יותר. מה שאמור להגיע אליי יגיע - קמפיינים, פרסום וכסף. להציל את החיים שלה חשוב יותר. גם אי אפשר היה לאפשר לה להמשיך את ההיריון, כי לא היה מי שיגדל את הילד".

היא סיפרה לך בעצמה שהיא בהיריון?

"כן, היא אמרה לי שהיא בהיריון. אני לא יודע בוודאות איך זה קרה. נשים במצבה חשופות גם לאונס".

היא משתפת אותך במה שעובר עליה?

"היא משתפת אותי, אבל יש דברים שכואבים לה מאוד והיא רק מנסה לרמוז עליהם, כי היא לא רוצה להכאיב לי. אני אומר לה: 'את יכולה לשתף אותי, אני פה בשבילך'. היא רגישה ולא רוצה שיהיה לי קשה או שאהיה עצוב. היא סיפרה לי שנשים שם נאנסות ושמרביצים להן. בכל פעם שהייתי מגיע, הייתי רואה אותה במצב אחר - פעם גמורה, פעם עם פנים נפוחות ופעם בהיריון."

"בכל פעם הייתי צריך להישאר חזק ולהגיד לה שאני שם בשבילה. אם מי שבא לעזור לה נראה שבור, איך היא תצליח לקום? נשים שם מגיעות למצבים שבהם הן מוכרות את גופן. ההיריון יכול היה להיות כתוצאה מלקוח, מאונס או ממשהו אחר. כשאדם מאבד את החיים שלו ומוכר את גופו למען הסם, אפשר להבין את עוצמת ההתמכרות".

מי דאג לה בזמן שהיית בתוכנית?

"אני מאמין שהאחים והאחיות שלי היו איתה בקשר, אבל אני זה שנמצא איתה פיזית ומגיע לשם בקביעות. אין הרבה אפשרויות: להכניס אותה לגמילה או להביא אותה אלינו. כשמביאים אותה הביתה, זה בדרך כלל עניין של שעות עד שהיא בורחת. לקחנו אותה אלינו עשרות פעמים, אבל הקריז חוזר. אי אפשר להסביר את הכאב שהן חוות. הן שמות על עצמן שלשלאות ומרביצות לעצמן. בסוף היא חייבת להיגמל".

היו פעמים שנשברת מולה?

"לא, בחיים לא. ביום שבו אשבר לידה - אכשל. אם אני התקווה שלה, אני לא יכול להישבר מולה".

היו רגעים שבהם הרגשת שזה גדול עליך?

"היו רגעים של מחנק, לא של התייאשות. אתה מתפרק כשאתה לבד, אבל לא יכול להראות חולשה. אלה מצבים קשים מאוד. עברתי דבר או שניים בחיים. אמנם אני עדיין ילד, אבל החוויות שעברתי הפכו אותי למי שאני. אני יודע להתאפס ולקום מכל מצב, אבל מולה לעולם לא אראה חולשה".

אתה מרגיש שלקחת על עצמך אחריות גדולה מדי בגיל צעיר?

"לפעמים אני מרגיש שאני מוותר על הילדות שלי, על ההנאות ועל החוויות. אני מרגיש שאני חי חיים של אבא – אבא עם ילדה ועם הרבה תסכול. לפעמים נדמה לי שאני לא חי את הילדות שלי, אבל אני מאמין שההשקעה הזאת תשתלם בעתיד. בין אם מדובר בעזרה לאחותי, בהשקעה בעצמי או בעסק - אני בונה לעצמי תשתית טובה. אם אצליח גם לעזור לה לצאת מזה, זה יהיה אפילו טוב יותר".

היה אפשר להביא אותה להתארח איתך בפודקאסט?

"זו פרוצדורה מורכבת. אפשר לנסות, אבל אי אפשר לדעת באיזה מצב היא תהיה. יכול להיות שהיא תהיה צלולה, ויכול להיות שאם השתמשה לפני כן היא תירדם. אם לא השתמשה, היא עלולה להיות עצבנית, לרצות ללכת ולברוח. אין שום ודאות אם היא תישאר או תלך".

כשהיא נשארת אצלך בבית, אתה חושש שתפגע בעצמה?

"אני לא רואה אותה פוגעת בעצמה, וכשקשה לה אני נמצא שם. היא הייתה אצלי כמה פעמים, בכל פעם למשך כמה ימים. בלילה היא הייתה מתעוררת בקריז ומחפשת את המנה שלה. הייתי קם, מונע ממנה לקחת משהו, מביא אותה למיטה, מחבק אותה ומזכיר לה למה אנחנו עושים את זה ומה המטרות שלה. אתה נותן לה תקווה, חום ואנרגיה, אבל לא ישן בלילה. זה סיוט. אתה קם שוב ושוב כדי לבדוק שהיא עדיין שם, שהיא לא לקחה דבר ושהכול בסדר".

מה הדבר המרגש ביותר שהיא אמרה לך?

"היא אמרה לי: 'אתה התקווה שלי'. זה המשפט שאני סוחב איתי. אם אני התקווה שלה, אין סיבה שאי פעם אשבר לידה".

"הקשר עם ענבל פגע בי במשחק"

כשהיית עם ענבל בבית, ידעת אילו תגובות הקשר הזה יעורר בחוץ?

"הייתי מוכן להכול, אבל לא באמת חשבתי על זה. בהתחלה הייתי שם בשבילה. ראיתי שהיא מתמודדת עם חוסר ביטחון כלשהו, אולי חברתי, ורציתי להרים לה. איכשהו זה התגלגל. כן, הייתה משיכה, וענבל בחורה פצצת־על. אין לי בעיה להודות שזרמתי. אני לא צריך לשחק אותה צדיק".

לדבריו, הקושי החל כאשר הרגיש שהקשר מקבל משמעות אחרת מבחינתה. "כשראיתי שהיא עושה לי סרטים על זה שאני מחזיק את היד לפטל או מדבר עם מישהי אחרת, הבנתי שיש קנאה וקצת רגש. אמרתי לה במפורש: 'ענבל, איתי ואיתך לא יהיה שום דבר. אני לא בנוי לזוגיות ולא רוצה זוגיות'. היא תמיד אמרה שזו לא זוגיות, שזה רק פאן, ולכן הייתי מבולבל. מאוד אהבתי אותה, אבל הרגשתי שהיא לוחצת עליי יותר מדי ולא ידעתי מה לעשות. לא הבנתי אם היא רוצה זוגיות או לא. בסוף אמרתי לעצמי: 'סטופ, נגמר הסיפור'. היה לי מאוד כיף איתה, אין עליה, ואנחנו גם בקשר כיום".

אתה חושב שהקשר עם ענבל פגע בך בתוכנית?

"כן, באיזשהו מקום זה הרס. אבל אלה שטויות, זה משחק וצריך להתקדם".

אתה לא מתחרט שלא הגעת רחוק יותר ולא זכית במיליון?

"את המיליון נעשה בחוץ, מהעסקים שלנו. זה משחק חברתי וצריך להבין שזה משחק. מי שזכה – מזל טוב. אנחנו לא מחליטים. אין טעם להצטער על משהו שכבר קרה. אם אתבאס או אתעצבן, זה ישנה משהו או יקדם אותי במשחק? לא. צריך להתעסק בנקודה שבה אנחנו נמצאים ולהתקדם. מי שאמור לזכות – זוכה, ומה שאמור להיות שלי יהיה. אני מאמין באלוהים".

היית משתתף בעוד תוכנית ריאליטי?

"כן, אני פתוח לזה. הייתי רוצה לעשות 'גולסטאר' או 'הישרדות'. לא אכפת לי מה, אני פתוח להכול. בפעם הבאה אבוא קצת יותר חזק ומתוחכם, כי עכשיו אני מבין את העניין. ב'אח הגדול' לא הבנתי את המשחק, פשוט זרמתי".

"הציעו לי לפתוח אונלי פאנס"

חשפת שעברת הטרדות מצד אנשים בתעשייה. למה התכוונת?

"חשוב להדגיש שמדובר בהטרדות מילוליות, לא בהטרדה פיזית. לא נגעו בי ולא נאנסתי. אם מישהו ייגע בי, אני אדע להעמיד אותו במקום. אבל גם הפניות וההצעות שאתה מקבל יכולות להיות מטרידות מאוד".

מה הייתה ההצעה שחצתה מבחינתך את הגבול?

"רק אתמול התקשר אליי מישהו מוכר ובעל כסף, שכבר ביקשתי ממנו כמה פעמים שישחרר אותי כי זה לא רלוונטי. הוא התקשר בוואטסאפ ושאל אם אני לבד, ואז שאל מה לגבי הדבר שעליו דיברנו. אמרתי לו: 'גבר, תשחרר אותי. הכסף הזה לא מתאים לי. אני רוצה לעשות את זה בכבוד ולהתקדם בכוחות עצמי'. הוא אמר לי שאני לא צריך להיות עירום ושזה דומה לסרטונים שאני ממילא מעלה בבוקסר. זה מטריד. עצם המחשבה שגבר רוצה לחשוב עליך משהו מיני ולשלם לך כדי שתעשה בשבילו משהו היא לא נעימה. אמרתי לו שזה לא מתאים לי, והוא השיב שאם אתחרט – ההצעה עדיין קיימת. אני מקבל כל מיני הצעות כאלה".

איך אתה מתמודד עם פניות כאלה?

"אני לא מתרגש, אבל יש אנשים שעלולים ליפול לזה, וזה יכול להרוס להם את החיים. בסוף אתה מוכר את עצמך. אולי יכירו אותך יותר וחשבון הבנק שלך יגדל, אבל מה עם הנפש שלך? אתה עושה משהו שאתה לא באמת רוצה כדי להתקדם".

מה הקו האדום שלך?

"הציעו לי לפתוח אונלי פאנס אנונימי ולהרוויח 100 אלף שקל בחודש. אלה היו אנשים קרובים שאמרו לי: 'מה אכפת לך? זה אנונימי'. לא ניסו להכריח אותי, אבל הציעו. זה לא אני וזה לא שווה את זה. צריך לעשות כסף בכבוד וביושר, גם אם הוא מגיע לאט. כך לפחות אהיה מרוצה ממנו".

אתה מרגיש לפעמים חרדה כלכלית?

"לפעמים אני טרוד, אבל לא משום שיש לי חרדה כלכלית. אני רוצה לטרוף את העולם ולהספיק הכול. כשאני מרגיש שאני עומד במקום ושום דבר לא מתקדם, אני מתחיל לחשוב על ההוצאות, על שכר הדירה, האוכל, הרכב, הביטוחים ובעלי החיים שצריך לדאוג להם. אבל אנשים צריכים להבין שכסף הוא לא מהות החיים. הוא חשוב מאוד, אבל אם תעשה אותו מהר או לאט ולא תיהנה מהדרך, זה לא שווה את הסבל. הנה, יש לך כסף ביד, אבל תסתכל איזו דרך עברת."

"אני, ברוך השם, מתקדם ומצליח, ועדיין לא מיליונר. לפעמים אני טרוד מבחינה כלכלית, אבל אני נהנה מכל דבר שאני עושה. אנשים שוכחים ליהנות. אם אתה עובד, תיהנה ותבין למה אתה עובד. תגיד תודה שאתה יכול לעבוד, כי יש אנשים שלא עובדים. כשאני חושב על אנשים אחרים ועל החיים שלהם, אני מאפס את עצמי. אני מסתכל למשל על שרה ומבין את החיים שלה, ואז שואל את עצמי על מה יש לי להתלונן. אני חי את החלום - יש לי בית, מיטה וחיים. לא משנה רק איך עושים את הכסף, אלא אם נהנים מהדרך. צריך להתקדם לאט וברוגע".

לקראת סיום הריאיון עבר דהרי לשאלון קצר, אלא שהתשובות חשפו עוד נדבך בסיפור המשפחתי שלו. הוא סיפר על החלום להקים עם אחותו שרה מסגרת שתלווה מכורים מהגמילה ועד להשתלבות בעבודה, ועל אחיו הגדול, שמילא עבורו את מקומו של אביהם והפך לדמות המשמעותית בחייו.

מה החלום הגדול ביותר שלך?

"יש לי כמה חלומות. הראשון הוא להצליח ולהגיע למצב שבו אוכל לעזור לכל אדם שאפגוש בצרה. אני מקצין, כמובן, אבל אני רוצה שתהיה לי היכולת הכלכלית להושיט יד לכל מי שזקוק לה. החלום הגדול ביותר הוא ששרה תצא מזה ותיגמל, ואז נפתח יחד פנימייה למכורים. הם יעברו שם תהליך גמילה, אחריו ילמדו מקצוע ואנחנו נחבר אותם למקומות עבודה. נעשה איתם דרך ונוציא אותם מאפלה לאורה. זה דורש פסיכולוגים, רופאים ומערך שלם - מדובר במשהו גדול. הלוואי שאלוהים יגשים לי את החלום הזה".

שיתפת את שרה בחלום?

"כן. היא רוצה להיות מדריכה למכורים ולעזור לאנשים בעצמה. זה אמור להיות משהו מטורף, אבל אי אפשר להקים דבר כזה ברגע. נעשה את זה לאט-לאט".