כמה האח הגדול שלכם מרוויח? זה מה שאומר המחקר

אלפרד אדלר הוא שם פחות מוכר מזיגמונד פרויד – אבל מי שהיה תלמידו של אבי הפסיכואנליזה עד שהסתכסך איתו בגלל אי הסכמות מקצועיות פיתח תיאוריה שהובילה לכמה מהמחקרים היותר מוזרים בתחום הפסיכולוגיה: מי יצליח יותר בחיים – אח בכור או אח צעיר יותר?

למרות שהשאלה נראית על פניה כמו משהו אנטי-מדעי שאין אפילו טעם לחקור, מאז 1901, ובמיוחד אחרי 1912, אז ייסד אדלר את אסכולת הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, נחקר הנושא שוב ושוב. הנה מה שחוקרים למדו מהמחקרים האלה:

מה בדיוק מראה המחקר

הכלכלנית סנדרה בלאק, שבדקה נתונים מנורווגיה, מצאה שבכורים מגיעים למקום עבודה עם השכלה גבוהה יותר ושכר גבוה יותר, ושהפער גדל בהתמדה עם כל ילד נוסף במשפחה. לדבריה, "ילדים ראשונים מתפקדים טוב יותר בהשכלה ובהכנסות", ויש מודל של ירידה לפי סדר הלידה – "השני מתפקד קצת פחות טוב מהראשון, השלישי קצת פחות טוב". ההבדל אינו דרמטי – בין ילד ראשון לרביעי מדובר בכשלושת-רבעי שנת לימודים – אבל הוא עקבי, ולא נעלם.

מחקר נוסף שערכה בלאק עם עמיתים בשוודיה בדק לא רק שכר, אלא גם תכונות אופי. התוצאה: גם ביתרון האישיותי והתעסוקתי לאורך הקריירה, הבכורים מובילים. ההסבר שהחוקרים מציעים אינו גנטי – בכורים נוהגים לקרוא יותר ספרים, להשקיע יותר זמן בשיעורי בית ולצפות בפחות טלוויזיה, וגם ההורים עצמם משקיעים אחרת בילד הראשון מבחינת זמן ותשומת לב לענייני לימודים.

מחלה, לא אהבה

מחקר אחר שנערך על נתונים של אזרחי דנמרק מ-1981 עד 2017 ניסה לבדוק אם ההורים אשמים בפער, ומצא הסבר אחר לגמרי: מחלות ילדות. ילדים שניים בשנה הראשונה לחייהם נמצאים בסיכון גבוה פי שניים עד שלושה לאשפוז עם מחלות דרכי נשימה, כך עולה מהמחקר של מאיה רוסין-סלייטר מאוניברסיטת סטנפורד. הסיבה פשוטה: הילד הראשון נחשף להורים ולילדים במעון שלו בשנה הראשונה, ואילו כשמגיע השני לעולם, הוא נחשף גם להורים ולילדים במעון שלו, אך גם לנגיפים שמביא האח הגדול מהגן או מבית הספר.

לדברי רוסין-סלייטר, ההשפעה מתבטאת בהכנסה נמוכה יותר של אחים צעירים בגילי 25 עד 32. היא מדגישה שההבדלים בפועל קטנים מאוד – שברירי אחוזים בשכר ושתיים-שלוש נקודות IQ – ושמדובר במגמה סטטיסטית ולא בגזרת גורל לכל ילד ספציפי.

אחים לא זהים

מעבר למחקרים האקדמיים, גם סקר תפיסות אמריקאי של חברת הגיוס CareerBuilder הצביע על כך שבכורים נוטים יותר להגיע למשכורות של שש ספרות (כלומר: 100,000 דולר בשנה, שהם כ-8,333 דולר בחודש), בעוד ילדים אמצעיים הם הקבוצה שנוטה יותר מכל האחרות להיתקע במשרות זוטרות בשכר של 35,000 דולר בשנה או פחות. אמנם, מדובר בסקר תפיסות אמריקאי ולא על מחקר על בסיס רשומות ממשלתיות כמו יתר המחקרים, אבל הם משרטטים כיוון דומה.

בשורה טובה לצעירים

מחקר איטלקי שבדק את שוק העבודה המקומי מצא נחמה פורתא לילדי הזקונים: הפער נסגר עם הזמן. אחים צעירים באיטליה צמצמו את פער השכר מול האחים הגדולים בערך עשור אל תוך הקריירה, לפי מחקרו של הכלכלן ג'ורג'ו ברונלו. המסר שלו לצעירים ברור וקצר: "אל תתייאשו".