"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מזעזע: היכה את אמו למוות לאחר שקיבל "הכוונה" מבינה מלאכותית

צעיר מבריטניה תכנן במשך שבועות את רצח אמו, רכש ציוד מראש, פרסם מסרים קיצוניים ברשת ואף קיבל מידע מצ'טבוטים של בינה מלאכותית לפני שהוציא את המעשה לפועל

, עודכן
0השמעה
הושפע מאובססיות אלימות ומהשקפות מיזוגיניות, אילוסטרציה. צילום: freepik

טריסטן רוברטס, בן 18 מוויילס, רצח את אמו באכזריות לאחר שבועות של תכנון מוקדם שלפי החוקרים הושפע מאובססיות אלימות ומהשקפות מיזוגיניות. רוברטס הודה באשמה בחודש שעבר והשבוע נגזר דינו לעונש מינימום של 22 שנים ושישה חודשים על רצח אמו, אנג'לה שליס בת ה-45, באוקטובר 2025.

השופט ריס רולנדס כינה את ההרג "דרך מחרידה באמת למות בה לכל אדם". במהלך גזר הדין אמר לרוברטס כי התרשם שנהנה ממעשיו בזמן שהתעלם מתחנוניה של אמו, והוסיף כי הפיק סיפוק מהשליטה שהפעיל עליה.

החוקרים אמרו כי רוברטס פיתה את אמו לצאת מביתם ותקף אותה בפטיש, והותיר את גופתה בשמורת טבע. צילומי אבטחה הראו את האם ובנה יוצאים יחד לפני הרצח. המשטרה מצאה ראיות לכך שרוברטס חנק והיכה אותה במשך כמה שעות, ואף הקליט חלקים מייסוריה באמצעות מכשיר הקלטה.

באותה הקלטה הוא הצהיר על תכניתו להשתמש בפטיש - במקביל, פרסם ברשת על כוונתו להרוג אותה באותו לילה. לאחר התקיפה הוא פרסם הודאה שבה תיאר במונחים גרפיים כיצד היכה בה בפטיש כבד, ובהמשך מסר בהקלטה הצהרה נוספת. גופתה של שליס נמצאה באותו יום שבו התרחשה התקיפה, ורוברטס נעצר והואשם ברצח ארבעה ימים לאחר מכן.

התובעים אמרו כי רוברטס התכונן בקפדנות לרצח: הוא קנה פטיש, כובע גרב, מסכה, סרבל וניילון נצמד. הוא חיכה עד שמלאו לו 18 כדי לרכוש חלק מהפריטים, אף שבסופו של דבר הסתמך על נשק פשוט. הוא בילה פרקי זמן ממושכים בצריכת תכנים אלימים ומידע על השקפות קיצוניות ברשת.

בחקירה עלה כי פיתח עניין אינטנסיבי ברוצחים סדרתיים ובדמויות בדיוניות אלימות כמו פטריק בייטמן מהסרט "אמריקן פסיכו", ודקסטר מורגן מהסדרה "דקסטר".

חברים ומכרים ראו אותו נעשה מסתגר, תוקפני ומבודד. אמו תיעדה בטלפון שלה חששות גוברים לאחר שגילתה שרכש סכין ופטיש. היא תהתה אם הוא מתכנן לפגוע בה או בעצמו. רוברטס, שאובחן כסובל מהפרעת קשב והפרעה על רצף האוטיזם, פיתח השקפות מיזוגיניות בולטות. הוא פרסם שוב ושוב מסרים עוינים על נשים והאשים את אמו באומללותו.

הוא דיבר בגלוי על רציחתה בפורומים מקוונים. הוא הורחק שוב ושוב מאפליקציית התקשורת דיסקורד בשל תוכן קיצוני ויצר יותר מ-16 חשבונות חלופיים כדי להמשיך לפרסם שם הודעות.

הודעות מחשבונותיו שיקפו פנטזיות אלימות. הן כללו טענות שלפיהן אמו תיעלם בקרוב.

התכנון התרחב גם למחקר דיגיטלי. התובעים אמרו כי רוברטס חיפש הדרכה מצ'טבוטים של בינה מלאכותית, כולל Deepseek. הוא שאל כיצד 'לנטרל' אישה בגיל העמידה, כיצד לבתר גופה וכיצד להסיר עקבות של דם ודנ"א. הצ'טבוט סירב בתחילה לענות, אך כשרוברטס הציג עצמו כעורך מחקר לצורך כתיבת ספר, הוא קיבל השוואות של כלי נשק פוטנציאליים. הצ'טבוט הציע פטיש כאפקטיבי יותר עבור מישהו ללא ניסיון, לפי הסאן.

ראיות שהוצגו בבית המשפט תיארו כיצד כעסו של רוברטס כלפי נשים, ובמיוחד כלפי אמו, התעצם בשבועות שלפני הרצח. הוא פרסם על רצונו בנקמה ובשליטה. הוא ננעל על שיטות תקיפה ודרכים להימנע מהשארת ראיות פורנזיות.

ב-23 באוקטובר, הוא תקף את אמו בביתם והעביר אותה לאזור פתוח, שם נמשכה התקיפה. בדיקה פורנזית התאימה את הפגיעות למכות העולות בקנה אחד עם שימוש בפטיש. ראיות דיגיטליות קישרו את רוברטס להודעות ולהקלטות שהציגו את כוונותיו והתייחסו לרצח לאחר מכן.

לאחר הרצח, רוברטס תיאר את מעשיו ברשת במונחים מפורשים וחזר והביע את שנאתו לנשים. הרשויות אספו צילומי אבטחה, יומנים דיגיטליים והאודיו המוקלט כדי לשחזר את רצף האירועים. בית המשפט קבע כי רוברטס לא גילה חרטה. הוא מצא כי הוא הפיק סיפוק מהפעלת שליטה וכי אמו חוותה פחד בדקות האחרונות לחייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר