ניצולות ג'פרי אפשטיין שוברות שתיקה: "הוא ניזון מהפחד שלנו"

יותר מ-40 נשיםשנפגעו מג'פרי אפשטייןחתמו על מכתבים הקוראים להרחיב את החקירה מעבר אליו - ולבדוק גם את האנשים, הגופים והמערכות שאיפשרו את פעילות הרשת שלו במשך שנים.

מכתבים אלה, שאורגנו בידי ארגון הדוגמניות Model Alliance והופנו לתובעת הכללית של ניו יורק לטישיה ג'יימס ולחבר הקונגרס מקליפורניה רו קאנה, טוענים שמייסדים ודמויות בתעשיית הדוגמנות - ובפרט מייסד סוכנות הדוגמנות MC2, ז'אן-לוק ברונל - מילאו תפקידים בגיוס, טיפוח והכנה של דוגמניות שוחרות קריירה עבור אפשטיין.

View this post on Instagram

A post shared by Model Alliance (@modelallianceny)

החותמות אומרות שהגנות בלתי מספקות על נשים ונערות פגיעות בעולם האופנה סייעו להקל על פעילותו של אפשטיין ושיש להרחיב את האחריות גם למי שאיפשרו זאת. הן מקוות שבחינה נוספת תוביל להרשעות של אחרים שהיו מעורבים, לפי האינדיפנדנט.

בין הדוברות נמצאת שונטה דייוויס. היא תיארה בראיון ל-BBC טיסה לאפריקה במטוס הפרטי של אפשטיין כ"הקבוצה האקלקטית ביותר של אנשים שאפשר להרכיב", ושיתפה תמונות שהראו את אפשטיין, גיליין מקסוול, קווין ספייסי וביל קלינטון.

דייוויס אמרה שכעת הנסיעות האלו מרגישות "מוכתמות" והציגה את הדמויות הציבוריות שהצטלבו עם עולמו של אפשטיין כחלק ממעגל רב-עוצמה. היא אמרה שנשכרה כמעסה ולאחר מכן נאנסה בידי אפשטיין על האי הפרטי שלו. דייוויס נזכרה גם שנתנה לקלינטון עיסוי בפורטוגל, ולאחר שקלינטון אמר בפני ועדת הפיקוח של בית הנבחרים של ארה"ב שהוא היה רוצה שהיא תספר לו על המעשים הפסולים של אפשטיין, היא אמרה שמעולם לא שקלה לפנות אליו - ותהתה עד כמה בכלל היה יכול למנוע זאת.

הניצולות תיארו חזרה לנכסים של אפשטיין, כולל ליטל סנט ג'יימס באיי הבתולה של ארה"ב וחוות זורו בניו מקסיקו, כחלק מתהליך ההתמודדות עם העבר. ליסה פיליפס אמרה שלחוות זורו הייתה אווירה "קרה, חשוכה, מצמררת" ושמרבית התקיפות התרחשו שם. חקירה בנכס בניו מקסיקו נפתחה מחדש השנה לאחר שהאשמות חדשות צצו מתוך קבצי אפשטיין.

ג'ואנה הריסון, שפגשה את אפשטיין בפלורידה בגיל 18, אמרה שההתעללות בה החלה במה שנראה כמו עיסוי שגרתי והסלימה לתקיפה מינית. היא אמרה שזה הותיר אותה בתחושות של בושה ומבוכה עזה. לאחר ששמה נחשף ללא כוונה במסמכי ממשלת ארה"ב, הריסון אמרה שהלחץ לשתוק נעשה בלתי נסבל, ותיארה את החלטתה לדבר כניסיון לנשום לאחר תחושת חנק. היא אמרה שהיא מטילה ספק אם הניצולות יקבלו אי פעם צדק מלא כעת כשאפשטיין מת, ושנותרו לה שאלות שלעולם לא תקבל עליהן תשובה. כשהביטה בתמונה של עצמה בגיל 18, הריסון אמרה שחשה צער על נערה שידעה מעט מאוד ושאינה מחייכת עוד באותו אופן.

ניצולות אחרות שנחשפו לראשונה תיארו דפוס שבו אנשים סביב אפשטיין, מצוות הבית ועד נהגים, היו מודעים לנוכחותן של נשים צעירות ולדינמיקה שהתקיימה, אך העלימו עין. כמה אמרו שהן אינן מאמינות שאפשטיין מת בהתאבדות, ושהיכרותן עם התנהגותו מזינה ספקות מתמשכים לגבי מה שאירע בתא הכלא שלו.

פיליפס, שהצטרפה לקריאות לבחינה מעמיקה יותר, אמרה שאפשטיין נהנה בגלוי מהאפשרות להחזיק בכוח על אנשים ונשא סיפוק כשהאחרים נראו קפואים ומפוחדים. היא אמרה שחברתה קיבלה הוראה מאפשטיין לקיים יחסי מין עם הנסיך-דאז אנדרו ב-2003 בדירתו של אפשטיין בניו יורק. התיאור של פיליפס משתלב עם הדחיפה הרחבה יותר של הניצולות לבחון לא רק את אפשטיין, אלא גם את היחסים והרשתות שהגנו עליו ואיפשרו לו גישה לנשים צעירות.