בדרך לעוד בייבי בום? לזוגות שעובדים מהבית יש יותר ילדים

מאז הקורונה העבודה מהבית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו, ועם המלחמה באיראן, אפילו יותר מתמיד. עכשיו מתברר שלמודל הזה עשויה להיות גם השפעה מפתיעה במיוחד: על ההחלטה להביא ילדים לעולם.

שני מחקרים חדשים שפורסמו ב־2026 מצביעים על קשר עקבי בין עבודה מהבית לבין שיעורי ילודה גבוהים יותר - גם במספר הילדים שנולדו בפועל וגם בתכנון להרחבת המשפחה בעתיד.

את המחקרים הובילו צוותי חוקרים בינלאומיים, בהם הכלכלן ניקולס בלום מאוניברסיטת Stanford University, במסגרת פרויקט רחב שבוחן את ההשפעות של עבודה היברידית בעידן שאחרי הקורונה.

המחקר הראשון התבסס על סקר בינלאומי רחב בשם Global Survey of Working Arrangements, וכלל נתונים מ־38 מדינות וכ־19 אלף משתתפים. החוקרים בדקו שלושה מדדים מרכזיים: כמה ילדים נולדו בפועל בשנים 2023-2025, מהן כוונות הילודה לעתיד, ומהו שיעור הילודה הכולל.

התמונה שעלתה הייתה די ברורה

אנשים שעובדים מהבית לפחות יום אחד בשבוע נוטים להביא יותר ילדים וגם מדווחים יותר על רצון בילדים נוספים.

אצל זוגות, הקשר היה אפילו חזק יותר: כאשר שני בני הזוג עבדו מהבית, שיעור הילודה הכולל היה גבוה בכ־14% לעומת זוגות שבהם אף אחד לא עובד מרחוק.

המחקר השני התמקד בארצות הברית והתבסס על מאגר גדול במיוחד של יותר מ־135 אלף תצפיות, לצד נתוני אוכלוסייה רשמיים. כאן ביקשו החוקרים להבין לא רק אם יש קשר - אלא גם למה זה קורה.

הממצא הבולט

גם עצם האפשרות לעבוד מהבית במקצוע מסוים, אפילו אם לא עובדים כך בפועל, קשורה לעלייה בילודה. לפי הנתונים, עלייה של כ־7% בזמינות עבודה מהבית נקשרה לעלייה של כ־8.5% בשיעור הילודה השנתי, והשפעת בן או בת הזוג הוסיפה עוד כ־5%.

לדברי החוקרים, יש לכך כמה הסברים אפשריים: עבודה מהבית מקלה על השילוב בין קריירה להורות, מפחיתה את המחיר המקצועי של גידול ילדים, ומאפשרת תכנון משפחתי נוח יותר.

עם זאת, הם מזכירים שגם ייתכן אפקט הפוך - כלומר, שאנשים שמראש רוצים ילדים נוטים לבחור בעבודות גמישות יותר.

יש כאן גם משמעות רחבה יותר

בתקופה שבה מדינות רבות מתמודדות עם ירידה בילודה והזדקנות אוכלוסייה, עבודה מהבית עשויה להפוך גם לכלי מדיניות.

לפי הערכת החוקרים, הרחבה של מודל העבודה מהבית עשויה להעלות את שיעור הילודה הלאומי בכ־2% עד 5% במדינות מפותחות.

ועדיין, הם מדגישים: זהו רק גורם אחד בתוך מערכת שלמה של שיקולים חברתיים, כלכליים ותרבותיים - וההשפעה משתנה בין מדינות, מקצועות וקבוצות אוכלוסייה.