"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שתי מילים שמייצרות שינוי: הדרך להרגעת ילד במקלט
ילדים בחרדה בזמן אזעקה? פסיכולוגים מסבירים מה קורה במוח של הילד במרחב המוגן, ומהן שתי המילים שיעזרו לכם לייצר רוגע אמיתי ברגע האמת
2 מילים שעושות את ההבדל. צילום: אפרת אשל

שתי מילים שמייצרות שינוי: הדרך להרגעת ילד במקלט

ילדים בחרדה בזמן אזעקה? פסיכולוגים מסבירים מה קורה במוח של הילד במרחב המוגן, ומהן שתי המילים שיעזרו לכם לייצר רוגע אמיתי ברגע האמת

מערכת לייף סטייל היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מבצע "שאגת הארי"נכנס ליומו השביעי, והמציאות של הורים וילדים בישראל מתרכזת סביב זמני ההתרעה והריצה למרחבים המוגנים.

אל מול מטחי הטילים מאיראן, הורים רבים מחפשים את הדרך הנכונה לתווך את המצב לילדים ולהפחית את מפלס החרדה. מתברר שדווקא ברגעי הלחץ הגדולים ביותר, טכניקה הורית פשוטה המבוססת על צמד מילים יכולה לייצר עוגן רגשי משמעותי.

פורים בצל "שאגת הארי", צילום: רינת שני

למה הסחות דעת לא מספיקות בזמן אזעקה?

האינסטינקט ההורי הראשון בזמן השהייה בממ"ד הוא לרוב לייצר הסחת דעת טכנולוגית - מסכים, משחקים או סרטונים.

אולם, חוקרי מוח והתפתחות הילד מצביעים על כך שבעת הפעלת מנגנון חירום פיזיולוגי, הילד זקוק קודם כל לוויסות רגשי מצד דמות התקשרות בטוחה. החרדה מפני איומים חיצוניים דורשת מענה נוירו-ביולוגי שהמסך המרצד פשוט אינו יכול לספק.

שגרת האזעקות. , צילום: משה שי

סוד הנוכחות: "אני כאן"

כאשר דלת הממ"ד נסגרת, שתי המילים שיכולות לייצר את השינוי העמוק ביותר אצל ילדים הן פשוט:"אני כאן".

הגישה הזו נשענת על ההבנה שילדים לא מצפים מהוריהם להעלים את המלחמה או ליירט את הטילים, אלא דורשים אישור לכך שהם אינם מתמודדים עם האירוע לבדם.

אמירת המילים הללו, בשילוב קשר עין ומגע פיזי (כמו חיבוק או החזקת יד), מאותתת למערכת העצבים של הילד שהסביבה המיידית שלו מוגנת, גם כשהאדמה בחוץ רועדת.

מקלט ציבורי (אילוסטרציה), צילום: אפרת אשל

הגיבוי המדעי לשיח הרגשי עם ילדים

החשיבות של נוכחות הורית מווסתת מגובה במחקרים פסיכולוגיים בינלאומיים. פרופ' דניאל סיגל, פרופסור קליני לפסיכיאטריה ב-UCLA ומחבר רב-המכר "המוח המשולב", מדגיש את כוחה של הנוכחות ההורית בהרגעת האמיגדלה (אזור הפחד במוח) של ילדים.

במאמריו עלויסות רגשי וחיבור בינאישי, מסביר סיגל כי עצם הנוכחות המודעת והמילולית של ההורה מאפשרת לילד לעבור ממצב של הישרדות מוחלטת למצב של עיבוד רגשי.

בנוסף, מומחי בריאות הנפש בישראל מחדדים את ההנחיות הללו למציאות הנוכחית. על פי פרסומיעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי), תיווך המציאות לילדים בזמן מלחמה חייב לכלול מסרים קצרים, ברורים ומיישבי דעת.

הניסיון להסביר מערכות הגנה או מהלכים צבאיים פחות יעיל בגילאים הצעירים, לעומת המסר החד-משמעי של הימצאות יחד במרחב המוגן.

ישראלים במקלט בפתיחת מבצע "שאגת הארי", צילום: יהושע יוסף

3 כללי זהב להורים במרחב המוגן

כדי ליישם את הגישה המדעית במהלך מטחי הטילים מאיראן, מומלץ לאמץ את הכללים הבאים מיד עם הישמע האזעקה:

  1. קשר עין בגובה הילד: רדו אל גובה העיניים של הילד כשאתם במקלט וודאו שהוא רואה את פניכם.

  2. מסר קצר וברור: חזרו על שתי המילים "אני כאן" בקול שקט ובוטח, מבלי להבטיח הבטחות שווא לגבי מועד סיום האירוע.

  3. ויסות פיזיולוגי: שלבו את המסר המילולי עם נשימות עמוקות משותפות, המסייעות בהורדת קצב הלב שלכם ושל הילד, ומאותתות לגוף על חזרה הדרגתית לשליטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...