"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ילדים מצותתים כל הזמן - וכך הם לומדים את העולם
רוב ההורים משוכנעים שילדיהם לא מקשיבים • מבקשים, מזכירים, חוזרים שוב ושוב - ואין תגובה • ואז, דווקא באמצע שיחת מבוגרים, הילד שואל: "למה הוא פוטר?", "מה זה אומר שהם נפרדים?", "למה דיברתם בלחש?" • ברגע אחד מתברר: הילדים לא רק מקשיבים - הם מצותתים
כשההורים לוחשים, הילדים מאזינים. צילום: GettyImages

ילדים מצותתים כל הזמן - וכך הם לומדים את העולם

רוב ההורים משוכנעים שילדיהם לא מקשיבים • מבקשים, מזכירים, חוזרים שוב ושוב - ואין תגובה • ואז, דווקא באמצע שיחת מבוגרים, הילד שואל: "למה הוא פוטר?", "מה זה אומר שהם נפרדים?", "למה דיברתם בלחש?" • ברגע אחד מתברר: הילדים לא רק מקשיבים - הם מצותתים

נאוה סילוורה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המילה "ציתות" נשמעת שלילית, כמעט מאשימה. אנחנו נוטים לקשר אותה לפגיעה בפרטיות או להתנהגות חטטנית. אך אצל ילדים מדובר בתופעה אחרת לגמרי. מחקרים בהתפתחות הילד מראים כי ציתות הוא מנגנון למידה טבעי, כזה שמאפשר לילדים להבין את העולם גם בלי שמישהו יסביר להם אותו ישירות.
אוזניים דרוכות, עולם נבנה

הלמידה מתחילה הרבה לפני שמדברים

כבר תינוקות מאזינים לשיחות סביבם וסופגים שפה, טון ורגש. פעוטות וילדים צעירים לומדים מילים חדשות, מבינים עובדות ואפילו מחקים פעולות רק מהאזנה או צפייה מהצד. הם לא זקוקים לפנייה ישירה - המידע מחלחל אליהם דרך הסביבה. למעשה, בחלק מהתרבויות בעולם זו הדרך העיקרית שבה ילדים לומדים.

מה באמת נקלט באוזניים הקטנות

כאשר ילדים מצותתים, הם לא רק אוספים פרטים. הם לומדים איך מבוגרים מדברים על אחרים, איך נראית מריבה, איך מבטאים לחץ, ואיך מתמודדים עם אכזבה. הם קולטים מה נחשב מצחיק, מה מביש, ואילו רגשות מותר להראות ואילו עדיף להצניע. זו למידה עמוקה של כללי החברה - לא דרך שיעור, אלא דרך חיים.

הקשבה בסתר, למידה עמוקה,

הבעיה מתחילה כשילדים שומעים רק חלק מהסיפור. בלי הקשר ובלי הסבר מותאם גיל, הם משלימים לבד את החסר. לפעמים הפרשנות שלהם מדויקת, ולפעמים רחוקה מאוד מכוונת המבוגרים.

למה הם מקשיבים דווקא מהצד

כשפונים לילדים ישירות, מצפים מהם להגיב, להבין ולבצע. זה דורש מהם מאמץ. לעומת זאת, ציתות מאפשר להם להיות פסיביים, להתבונן וללמוד בלי לחץ. שיחות טעונות רגשית - לחישה, כעס או מתח - מושכות במיוחד את תשומת לבם, גם אם נדמה שהם שקועים במשחק.

איך מתמודדים עם ציתות בלי להפוך אותו לבעיה

אי אפשר, וגם לא צריך, למנוע מילדים להקשיב למה שקורה סביבם. כן אפשר לנהל את זה בחוכמה. במקום להגיב בכעס - "אל תצותת" - עדיף לשאול מה הילד שמע ומה הוא הבין. לא פעם מתגלה פער גדול בין מה שנאמר לבין מה שנקלט.

גבולות הם חשובים, אך גם כאן הטון קובע. "זו שיחה פרטית של מבוגרים" הוא גבול לגיטימי, כל עוד הוא נאמר בשקט וללא השפלה. במקביל, כשעולה נושא רגיש, משפט קצר שמסביר שהמבוגרים מטפלים בו יכול להפחית חרדה מיותרת.

מה שמעת ומה הבנת?,

האחריות של המבוגרים

אם ילדים מצותתים, האחריות עוברת למבוגרים להיות מודעים למה שהם משדרים. שיחות בבית הן לא רק חילופי מילים - הן מודל. הילדים לומדים לא רק ממה שאומרים להם, אלא ממה שאומרים לידם.

בסופו של דבר, ציתות של ילדים אינו חוצפה אלא סימן ללמידה. הם בונים את תפיסת העולם שלהם גם מהרגעים שבהם לא התכוונו ללמד אותם דבר. והאמת הפשוטה היא זו: הם אולי לא תמיד מקשיבים כשמבקשים מהם משהו, אבל הם כמעט תמיד מקשיבים לנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...