איזו שנה זו הייתה: קייט מידלטון והנסיך ויליאם בחרו לסיים את 2025 במבט לאחור, אינטימי ומדוד, כזה שמנסה ללכוד את השנה החולפת דרך רגעים שנשמרו עד כה הרחק מעין הציבור. לקראת השנה החדשה שיתפו השניים באינסטגרם אוסף של 12 תצלומים, אחד מכל חודש, כמעין אלבום זיכרונות דיגיטלי שמשרטט את גבולות השנה האישית והציבורית שלהם.
הצילום הפותח, מינואר, מציג את בני הזוג בטקס לציון יום הזיכרון לשואה. השניים, בני 43, נראים עומדים יחד באירוע שבו השתתפו גם ראש ממשלת בריטניה ודמויות בולטות מהקהילה היהודית. גם ללא נוכחותם בתמונה, רוח המעמד הציבורי והמשקל ההיסטורי נוכחים בה.
בחודש שלאחר מכן תועדה מידלטון בביקור ביחידת אם ותינוק של ארגון Action for Children בתוך בית הסוהר HM Prison Styal. זהו רגע שקט יותר, רחוק מהטקסיות המלכותית, כזה שמדגיש את המעורבות החברתית המתמשכת של הנסיכה ואת הבחירה להתמקד בסיפורים אנושיים פחות מצולמים.
מתי אחריות הופכת לנוכחות
בין התמונות הבולטות באוסף נכלל גם תצלום ממאי, שבו נראה הנסיך ג'ורג' בן ה-12 מצטרף לאביו בשיחה עם ותיקי מלחמה, במסגרת ציון 80 שנה ל־VE Day. עבור רבים היה זה רגע סמלי, כזה שמסמן את תחילת המעבר של הנסיך הצעיר אל תפקידים עתידיים.
"זו הייתה הפעם הראשונה שראינו את ג'ורג' לוקח על עצמו אחריות מהסוג הזה", אמר בעבר מקור בארמון למגזין פיפל. "לשבת ולשוחח עם ותיקים זו אחריות לא פשוטה. זה היה מרשים".
יוני הביא עמו צילום נוסף, שבו מוביל הנסיך ויליאם את אביו, המלך צ'ארלס ואת דודתו הנסיכה אן במצעד Trooping the Colour השנתי. השנה קיבל האירוע משמעות מיוחדת על רקע המשך הטיפולים של המלך בעקבות אבחנת הסרטן שלו. מקורות סיפרו כי המלך התעקש להיות מעורב באופן פעיל בתכנון החגיגות, לצד ויליאם.
חזרה הדרגתית לאור הזרקורים
אותו מצעד סימן גם את חזרתה הפומבית הראשונה של קייט מידלטון מאז שהודיעה על נסיגת מחלת הסרטן. בהמשך הקיץ נראתה הנסיכה שוב בטורניר וימבלדון, רגע נוסף שנבחר להיכלל בסיכום השנה.
הקרוסלה כוללת גם הצצה לביקור המדיני של ספטמבר, שבו נראו קייט מידלטון והנסיך ויליאם עם נחיתתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וכן רגע ספורטיבי יותר מנובמבר, שבו ויליאם מציג את כישוריו בכדורעף בריו דה ז'ניירו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
דרך מבחר מדוד של תצלומים, מציירים קייט מידלטון והנסיך ויליאם דיוקן שנתי שאינו מבקש לחדש או להפתיע, אלא להותיר רושם מצטבר: של רצף, של אחריות, ושל משפחה שממשיכה לנוע בין טקסים ממלכתיים לרגעים אנושיים, גם כשהמצלמות כבויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו