מרי טיודור ואליזבת ה-1: שתי מלכות אנגליות, שני עולמות שונים

שתי אחיות, שתי מלכות, שתי תפיסות עולם • "מרי העקובה מדם" ו"אליזבת המלכה הבתולה", הן לכאורה אנטיתזה מוחלטת זו לזו, אבל הסיפור האמיתי שלהן חושף כיצד שתיהן, כל אחת בדרכה, הובילו את אנגליה לעידן חדש בימים של פחד, אמונה, הישרדות והגדרה מחדש של אישה בתפקיד גבר - מלכת אנגליה

הנסיכות אליזבת ומרי - אחיות אוהבות מעולמות נפרדים, פנים אל פנים. צילום: מידג'רני

כדי להבין את מרי ואת אליזבת - שתי אחיות, שתי אימהות, שתי זהויות - צריך להתחיל באביהן, הנרי השמיני, האיש שהשאיר אחריו לא רק אימפריה אלא גם משפחה מרוסקת.

מרי נולדה בשנת 1516 אל תוך בית מלוכה ברור ומובנה, כפי שמקובל בבתי המלוכה של התקופה.

היא בתה של קתרין מאראגון הספרדייה, נסיכה קתולית, בת לאחת השושלות החזקות באירופה. היא גדלה בחיק אמונה קתולית עמוקה, זוכה לחינוך קפדני הכולל שפות, אסטרטגיה, מוזיקה, מדעים, ומאמינה שזה תפקידה הטבעי להיות נסיכה ומשענת פוליטית לבית טיודור.

אליזבת, שנולדה שנים אחר כך לאן בולין, רעייתו השניה של הנרי, מגיעה לעולם אחר לחלוטין. אנגליה עומדת בעיצומו של קרע דתי כואב, הנרי מסתכסך עם האפיפיור, מכריז על עצמו כראש הכנסייה האנגליקנית, והופך את המדינה על פיה. אליזבת היא בת למהפכה, לא למסורת.

כבר בילדותן הן לומדות, כל אחת בדרכה, שהכתר איננו ירושה אלא מבחן הישרדות.

אליזבת נולדה לתוך סערה, מרי נדחקת הצידה

מרי מתחילה את חייה כנסיכה מבטיחה, מיועדת לנישואים שתורמים לדיפלומטיה האירופית. אבל כשהנרי מחליט, בניגוד מוחלט למסורת הקתולית, להתגרש מקתרין כדי לשאת את אן בולין, קיים שבר עמוק.

מרי מורחקת מאמה, מאבדת את תאריה, ונדחקת מקו הירושה לכתר.
לידתה של אליזבת מתקבלת אמנם כ"תקווה גדולה", אך אימה אן בוליין לא עומדת בהבטחתה להעמיד בן יורש וכשהמלך מואס בה היא מוצאת להורג באשמת בגידה. בתה בת השלוש אז, הנסיכה אליזבת, נותרת ללא מעמד ברור.

שתיהן לומדות במהירות שהאהבה המלכותית היא זמנית, והשרידות, לא הצדק, היא זו שמכתיבה מי מגיע לשלטון.

הנסיכה אליזבת הצעירה - מבטה כבר מכוון אל הכתר (הדמיית AI),

הנסיך אדוארד משיב את את האיזון - ואז מת בטרם עת 

לכאורה, שאלת הירושה נפתרת עם לידתו של אדוארד השישי, בנו של הנרי מרעייתו השלישית ג'יין סימור שלמרבה הצער מתה זמן קצר אחרי הלידה. הנרי זוכה ביורש המיוחל! המדינה רגועה, השקט והבטחון שבו לממלכה, שושלת טיודור נמשכת ושתי האחיות נדחקות הצידה.

אליזבת מקבלת חינוך מהטובים שניתן היה לחלום עליו, מרי חוזרת בהדרגה לחצר, והיתרון העצום הוא שהאור הוסר מהן.

אבל כשאדוארד מת בגיל 15, החשש משתי האחיות חוזר. אדוארד לפני מותו מנסה להדיח את שתיהן לטובת ליידי ג'יין גריי - בת דודה, נצר להנרי השביעי ופרוטסטנטית - ניסיון שכושל עם השתלטותה של מרי על הכתר והוצאתה להורד של ג'יין גריי, למעשה המלכה הראשונה של אנגליה שמלכה רק תשעה ימים. 

Edward VI appearance
byu/Pilldealer1957 inTudorhistory

מרי נלחמת על כתרה, ומנצחת

כשהידיעה על מותו של אדוארד מתפשטת, מרי פועלת מהר. היא נמלטת למזרח אנגליה, מגייסת תומכים ונאמנים, ומציגה לראשונה את העקשנות שתאפיין את שלטונה.

העם מתייצב לצדה, הצבא מתפרק מול התנופה שלה, והכרזה ברורה נשמעת, מרי היא המלכה החוקית.

אליזבת מצטרפת אליה בכניסה חגיגית ללונדון, רכובה בראש אלף פרשי חצר, מסר של נאמנות, אך גם של עוצמה עצמאית.


מרי משנה את כיוון אנגליה, ומחמירה את הקרע

מרי רואה את שלטונה כשליחות דתית. כל חייה גדלה להאמין שקתוליות היא האמת האחת. היא מחזירה את המיסה, מחברת מחדש את אנגליה לרומא, ומתחתנת עם פיליפ מספרד בניסיון להעמיק את הברית הקתולית.

הציבור רואה בזה מהלך מסוכן. הפחד מאובדן העצמאות האנגלית מתגבר.
הפרוטסטנטים מתחילים למרוד, ומרי מתעקשת שלא לוותר.

ההיסטוריה זוכרת את השריפות, 287 גברים ונשים שהוצאו להורג. בעיניה זה היה הכרח דתי. בעיני הדורות הבאים, זה הפך לסמל שלה.

בינתיים, אליזבת מואשמת בקשר למורדים, נכנסת למגדל ומבינה עד כמה עתידה שביר. מרי כמעט חותמת על צו הוצאתה להורג, אך עוצרת ברגע האחרון.


הריונה של מרי - ההיפוך הגדול של ההיסטוריה

מרי משוכנעת שהיא בהיריון. כל החצר נערכת ליורש קתולי, ואליזבת נקראת לשהות לצידה.
אבל שבועות חולפים, חודשים עוברים, ותינוק אינו מגיע.

במבט לאחור, ייתכן שמדובר היה במחלה קשה, אולי בגידול.
אבל אז, זה היה המבוכה הגדולה של שלטונה.

פיליפ עוזב, הברית עם רומא נסדקת, ומרי נחלשת. מעמדה הפוליטי מתפורר.
אליזבת, בשקט, חוזרת לקדמת הבמה.

מרי טיודור, הנסיכה הצעירה ברגע של שקט לפני סערות החיים שיקיפו את דרכה למלוכה (הדמיית AI), צילום: מידג'רני

אליזבת עולה לשלטון, ומגדירה מחדש מהי מלכות

מרי מתה ב־1558, ואליזבת מקבלת את הכתר ביד חזקה אבל חכמה. היא מחזירה את אנגליה לפרוטסטנטיות - אך במתינות, וללא רדיפת קתולים.

היא מבינה את טעויות אחותה, ומחליטה שלא לחזור עליהם.
במקום אלימות, היא בוחרת יציבות. במקום מלחמות דת, היא יוצרת פשרה לאומית.

תחתיה אנגליה הופכת למעצמה, הצי מתחזק, הארמדה הספרדית מובסת, נערכים מסעות מחקר כמו הקפת העולם של פרנסיס דרייק, מסעות הגילוי של המפרש האליזבתני ג'ון הוקינס, והמשלחות הראשונות לאמריקה במסגרת פרויקט רואנוק. התיישבויות אנגליות הראשונות קמות מעבר לים, והתקופה נחשבת לאבן יסוד ביצירת האימפריה הבריטית, מסעות מחקר, צי חזק, וניצחון על הארמדה הספרדית.

התיאטרון הפורח, והפריחה האינטלקטואלית שמתפתחת סביב שמות כמו שייקספיר, ספנסר ומארלו, משלימים את התמונה של אנגליה חדשה ובטוחה בעצמה. כל אלה מייצרים לא רק עליונות ימית וכלכלית, אלא גם זהות תרבותית מגובשת שמעניקה לאליזבת מעמד של מנהיגה שמעצבת דור שלם. התקופה הזו אינה רק רגע של הישגים, אלא בסיס לדומיננטיות בריטית ארוכת־טווח.

אבל כל זה לא היה קורה לולא מרי סללה את הדרך.
היא הייתה הראשונה להראות שאישה יכולה לשלוט.
היא עברה את מלחמות הלגיטימיות שאיפשרו לאליזבת לפתוח שלטון חלק בהרבה.


שתי אחיות, סיפור אחד של מהפכה נשית

למרות היריבות, למרות הדת, למרות הפוליטיקה, שתיהן תרמו לאנגליה את אותו הדבר בדיוק, את האפשרות שמלכה תיתפס כשליטה מלאה, לא כגורם ביניים.

מרי היא זו שיצרה את התקדים.
אליזבת היא זו שהפכה אותו לזהב.

הן קבורות יחד במנזר וסטמינסטר, בעדות אילמת לכך שההיסטוריה לא שייכת רק למנצחים, אלא למי ששינו אותה.


מקורות: BBC History, The British Library, Encyclopaedia Britannica, The Telegraph

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר